אחד הנושאים שנכנסו לראש סדר היום הציבורי והפוליטי בעולם בתחילת המאה הזו הוא נושא הקיימות. התגברות תהליכי התיעוש והעיור מעצימים את משבר האקלים המלווה ואנו מרגישים את השלכותיו מדי יום עם עליית מפלס המים ההקצנה במזג האוויר ועוד. על פי הערכות המומחים, סיכוי של 40% שבאחת מחמש השנים הקרובות, תימדד טמפרטורה ממוצעת גבוהה ב-1.5 מעלות יותר מהמצב לפני המהפכה התעשייתית, נקודת הסף. ממשלות העולם וארגונים בינלאומיים רבים, לא נשארו אדישים לתמונה הסביבתית המשתנה, ואנו רואים זאת עם הופעתם של וועידות העוסקות בנושא הקיימות דוגמת וועידת האקלים של האו"ם שנערכה ב-2015 והובילה גם להסכם שנחתם כשנה לאחר מכן בפריז ובו התחייבו המדינות על הפחתת גזי חממה בשטחם והגדלת נתח השוק של אנרגיה מתחדשת.
לאחר תקופה ארוכה של חוסר יציבות פוליטית, נכנסה ממשלה חדשה לישראל ונראה כי עבודה רבה צפויה לשרה החדשה לאיכות הסביבה. הן מתוך מחויבות לאזרחי ישראל וממחויבות לחברה העולמית. אחד מהגורמים אליהם הופנתה מרבית האש בכל הקשור לזיהום הסביבה היה ועודנו הפלסטיק שמציף אותנו מכל מקום, כך לפחות נראה מסרטוני הזוועה אליהם אנחנו נגלים אחת לתקופה ומציגים את הפגיעה בשמורות האלמוגים, בחי ובמערכות האקולוגיות השונות אליהם מגיעות שאריות הפלסטיק בו אנחנו משתמשים בדרך לא דרך. דוגמא לכך ניתן לראות בשטח הפסולת באוקיינוס השקט שנאמד בין 700 אלף קמ"ר ועד כ-10 מיליון קמ"ר.
כחלק מההתמודדות של מדינות העולם עם בעיית הפלסטיק ראינו בשנים האחרונות מספר חקיקות המגבילות את השימוש והקנייה של פלסטיק חד פעמי בצורותיו השונות.
בעוד כולם עסוקים בקשיות, אף אחד לא מדבר על ענף הבנייה
לצד העיסוק הרב בפסולת הפלסטיק מסביב לעולם, ארגוני הסביבה העולמיים ומקבלי ההחלטות השונים מסביב לגלובוס לא שמו מספיק דגש על הפיכתו של האלומיניום לאחד מהחומרים המבוקשים ביותר בעולם ובענף הבנייה בפרט. האלומיניום הינו הגורם השלישי (לאחר בטון ופלדה) בתרומתו לפליטת גזי חממה מבניה. על פי דו"ח המועצה העולמית לבנייה ירוקה הייצור, השימוש וסיום החיים של חומרי הבנייה גורמים ל-11% מכלל פליטת גזי החממה בעולם. לנתון זה מצטרף דו"ח בינלאומי הקובע כי עד 2050 יוכפל ייצור האלומיניום וייצורו יהווה 5% מצריכת החשמל העולמית, מה שרק מחדד את ההבנה כי יש צורך למצוא פתרונות סביבתיים לחומר זה. חשוב להביא למודעות הארגונים/ מקבלי ההחלטות/ צרכנים שבהקפדה על צריכה של אלומיניום ממוחזר מקטינים במעל 90% את זיהום האוויר ואת צריכת האנרגיה, מבלי לפגוע כלל באיכות המוצר.
לשימוש באלומיניום דל פחמן (ממוחזר) יש משמעות רבה ביכולתנו לעמוד ביעדי קימות והיערכות לשינוי אקלים עולמיים שאנו מרגישים את התרחשותם בתקופה האחרונה.
אם לא נחליט "להילחם" לטובת שימוש חוזר בחומרים ממוחזרים דוגמת אלומיניום, בדומה למלחמה שנערכת בשנים האחרונות למול הפלסטיק, לא נוכל לצמצם את הפגיעה המתרחשת בסביבה ולמזער את הקצנת מזג האוויר בעולם דוגמת מה שאנו רואים היום בצפון אמריקה.
נורית לוין גלעד היא מנכ"לית פרופאל אלומיניום