גם הרופאים מאמינים לפעמים בקיצורי דרך. זה יכול לעלות לכולם ביוקר

הרופאים גיבסו או ניתחו? זה לא אומר שההליך הושלם. במקרים רבים הרצון לסיים מהר את הטיפול או להכניס מהר לניתוח לא נובע מהשיקולים הנכונים. שוחחנו עם עו"ד דוד פייל, מבכירי עורכי הדין בישראל לענייני רשלנות רפואית, שמפרט

11/07/2021

לפני כחצי שנה הגיעה יעל, בחורה צעירה בת 32 מהרצליה למוקד קופת החולים לאחר שהתעוררה משנתה עם כאבים עזים ברגלה הימנית. כשלוש שעות קודם לכן, היא עוד שיחקה עם ילדיה בגינת ביתם, כאשר בשלב מסוים שמע, החליקה ונפגעה ברגלה. תוך זמן קצר מרגע הגיעה למוקד, היא נשלחה לבצע צילום רנטגן בחדר המיון הקרוב, שלא העלה כל ממצא, כל שכן ראיות לקיומו של שבר. היא שוחררה לביתה עם מרשם של אופטלגין ואבחנה של מכה יבשה בלבד.

אלא שהכאב ממנו יעל סבלה, התגבר, וכל יום שעבר, רק החמיר את מצבה, עד כדי כך שכעבור שלושה ימים, היא כלל לא יכלה לעמוד על רגליה. הנפיחות הלכה ותפחה ובאין ברירה, הגיעה שוב לבית החולים, שם בוצע לה צילום נוסף שבסופו נתקבלה אבחנה חד משמעית: לא די שהיא סובלת משבר בכף הרגל, אלא שבמקביל אליו, התפתח בה זיהום מסוכן. האבחנה הלקויה במקרה הזה, הובילה להעמקת השבר, להארכת משך ההחלמה, ולאפשרות כי בסופה, היא לא תשוב להתהלך כבעבר.

טוב לדעת (מקודם)

בדיקה חכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי - כעת במבצע

מוגש מטעם שחל
לא כל הניתוחים הכרחיים או מבוצעים כהלכה(צילום: ShutterStock)

הבעיה הגדולה היא כי לצערנו, אין מדובר על מקרה פרטי. רחוק מכך. המציאות מלמדת כי מדי שנה מתרחשים עשרות רבות, אולי מאות מקרים של שברים או נקעים שלא אובחנו או טופלו כשורה, בוצע בהם איחוי לא נכון ולא נבדקו סימפטומים נלווים. במקרים אחרים נגרמו למטופל צליעה, נכות, בעיות שונות במפרק והזדקקות לניתוח. המדובר למעשה על רשלנות בתחום הטיפולים האורטופדיים, שלא אחת, מביאה לנזק פיזי בלתי הפיך ובמקרים קיצוניים, גם למצב סיעודי.

וכאמור, המציאות רוויה במקרי רשלנות על רקע זה ובכולם, מידת הסבל שנגרמת לנפגע, גדולה מאוד. כך, למשל, מספר עו"ד דוד פייל, מבכירי עוה"ד בישראל בתחום הרשלנות הרפואית, על שאירע לדנה, ילדה בת 12 שנפלה לפני כשנה מאופניה ונגרם לה נזק במרפק. אומנם, היא נותחה וגובסה, אך כעבור יומיים, ידה התנפחה כהוגן, עד לכדי מצב בו נגרם לה נמק. לפני מספר ימים התקבלה חוות דעתו של רופא מומחה שקבע כי גם במקרה שלה, המדובר על הליך רפואי רשלני שהיא עברה, במסגרתו היא גובסה באופן רשלני, וחמור לא פחות - התברר כי היא שוחררה בחופזה מבית החולים. במקרה אחר, אישה מבוגרת בת 80 החליקה בביתה, נחבלה בראשה ואיבדה את ההכרה. היא פונתה לבית החולים, שם בוצעה לה בדיקת CT בראש, אך לא בצווארה, כפי שפציעתה מחייבת. היא התלוננה בפני הצוות על כאבים עזים אך שוחררה לביתה. כעבור מספר ימים היא חשה חולשה, בעקבותיה פונתה לבית החולים, שם אבחנו שברים בחוליות הצוואר, שהצריכו ניתוח לקיבוען, ממנו היא יצאה משותקת ברגליה.

רשלנות רפואית - במגזר הפרטי, אבל לא רק

אחת מהסיטואציות השכיחות והבעייתיות מאוד היא היד הקלה שיש לרופאים על הדק ביצוע ניתוחים, תוך דילוג רשלני על ביצוע פרוצדורה שמרנית. הכוונה היא למקרים בהם מתבצעים ניתוחים למרות שלא קיימת אינדיקציה רפואית בכלל או די ברורה לכך, ועל אף שלפי אמות מידה רפואיות מקובלות - מדובר למעשה בהליך מיותר לדברי עו"ד פייל, מרבית הניתוחים המיותרים מתרחשים בתום לב, אך חלקם, בפרט במגזר הרפואה הפרטית, מבוצע בשל תמריצים כלכליים של המנתח והמערכת הרפואית. למעשה, חלק בלתי מבוטל מהאוכלוסייה המתבגרת סובל מתהליכים ניווניים בעמוד השדרה ומשחיקת סחוסים במפרקי הברכיים והירכיים. תהליכים אלה גורמים לעתים קרובות להגבלה בתנועה וכאבים קשים. בפועל, מספר הניתוחים לאיחוי חוליות בעמוד השדרה בארה"ב עלה בשני העשורים האחרונים בכ-600% והגיע ליותר מחצי מיליון ניתוחים לשנה בעלות הקרובה ל-50 מיליארד דולר. זאת למרות שבעשור הקודם פורסמו מספר מחקרים מבוקרים אשר הראו כי לניתוחים אלה אין יתרון משמעותי על תוכנית שיקום מסודרת להקלת הסבל ולשיפור התנועה.

הבעיה היא כי בישראל חלק בלתי מבוטל מהמנתחים עובדים גם מחוץ למערכת הציבורית ומקבלים על כך שכר, כאשר קיים קשר ישיר בין גובה הכנסתם ומספר הניתוחים שהם מבצעים. במציאות בה המערכת הפרטית פועלת על פי חוקי השוק החופשי אך תחת אסימטריה במידע שבין הרופא והחולה, כשלמנתח יש שליטה כמעט מלאה על הביקושים לשירות אותו הוא מספק - אין להתפלא על מספר הפרוצדורות המיותר שמבוצעות. ביטוי מוחשי לכך ניתן לקבל אם בוחנים את מספר הניתוחים להחלפת מפרק הירך והברך. מסתבר, כי נרשמה עליה חדה בכל העולם המערבי ובמחקר התאמה שנערך בארה"ב נמצא כי כ-22% מניתוחי החלפת מפרק הירך וכ-67% מניתוחי החלפת הברך אינם תואמים את הקריטריונים המוסכמים לביצוע הניתוח. העלות של ניתוחים החלפת המפרקים המיותרים נאמדת ב-12.5 מיליארד דולר לשנה.

גם התמהמהות מביאה לנזק. עו"ד דוד פייל(צילום: לני מידן)

מנגד, מסביר עו"ד פייל, כי יש לא מעט מקרים בהם התמהמהות בביצוע הליך רפואי, היא שמביאה לנזק ומהווה רשלנות. כך לדוגמא, במקרה בו מתלונן הפציינט על כאב חד שמקרין על רגלו, שהביא בין היתר גם לאובדן שליטה בסוגרים. במקרה כזה, או בעת שברור כי חלה הדרדרות מואצת במצבו, צריך לבצע בהקדם האפשרי ניתוח בעמוד השדרה בשביל להפחית את הלחץ. שיהוי במקרה כזה, עלול להוביל לנמק ולתוצאה בלתי הפיכה. חלון ההזדמנויות במקרים אלו קטן מאוד ואבחנה לקויה או הפניה לבדיקות נוספות ובלתי נחוצות מסכנת את שלום החולה ובהחלט עלולה לעלות לכדי רשלנות רפואית.

ומה גובה הפיצוי שייפסק לתובע? "הטווח נע בין מאות אלפי שקלים למיליונים רבים, כתלות באופי ועומק הפגיעה והנכות שנותרה", מציין עו"ד פייל. "וכך לדוגמא, במקרה של האישה המבוגרת שלא ביצעו לה בדיקת CT בצוואר - הצלחנו לשכנע את בית המשפט לפסוק לה פיצוי בגובה של 557 אלף שקלים".

  • רופאים
  • ניתוח

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully