ראשי הערים נגד התייקרות הארנונה

הצעת שר האוצר, אביגדורליברמן לייקר את תעריפי הארנונה למגורים, במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, מעוררת התנגדות חריפה של רבים מראשי הערים. 161 ראשי ערים ומועצות אזוריות פנו אתמול לשר האוצר אביגדור ליברמן במטרה לנסות ולעצור את המהלך.

"אנו מתנגדים מכל וכל להצעה זו, דורשים להורידה מסדר היום, ומבקשים לקיים דיון עמנו אחת ולתמיד לצורך הסדרת התנאים הדרושים להבטחת בנייתן של מאות אלפי יחידות דיור בעשור הקרוב", נכתב בפנייה לליברמן.

נזכיר כי בטיוטת חוק ההסדרים שהודלפה שלשום לכלי תקשורת, האוצר הציע ייקור הארנונה למגורים ב15% באופן הדרגתי שייעשה על פני עשור, ולעומת זאת הוזלת הארנונה לעסקים ב10% בבת אחת החל משנת 2022. הפתרון המוצע נועד להפחית את מחירי הדיור המזנקים.

במצב הנוכחי בו תעריפי הארנונה למגורים נמוכים משמעותית מהארנונה לעסקים, רשויות מקומיות רבות לא מעוניינות בהקמת בנייני מגורים חדשים על שטחן. כך למשל, התעריף הממוצע של ארנונה למגורים בכלל הרשויות המקומיות עומד על 49 שקל למ"ר, בעוד שהתעריף הממוצע של משרדים, שירותים ומסחר עומד על 174 שקל, ובנקים וחברות ביטוח על 968 שקל.

זאת ועוד, באזורי מגורים יש צורך בהקמת תשתיות, פארקים, מסגרות חינוך, ואפילו פינוי זבל נעשה בתדירות גבוהה יותר. כתוצאה מהעיוות הקיים בתעריפי הארנונה, ראשי הרים מעדיפים להקים שטחי משרדים, מסחר ותעשייה ולא לאכלס תושבים חדשים בשל היותם "גירעוניים" במונחי הארנונה.

ראשי הערים מנמקים את התנגדותם למהלך בין היתר על ידי "חסרון כיס משמעותי". זאת, בעוד בטיוטת חוק ההסדרים נכתב כי "מהלך משולב זה של העלאת הארנונה למגורים והפחתת הארנונה העסקית צפוי להגדיל את תקציבו המצרפי של השלטון המקומי".

"קיבלנו באכזבה גדולה את הצעת משרד האוצר בנושא שבנדון, אשר נועדה לכאורה, להביא להפחתה או לבלימה של מחירי הדיור המאמירים, באמצעות צמצום הפער בין תעריפי הארנונה לעסקים לתעריפי הארנונה למגורים..", נכתב בפנייה.

"לא נכביר במילים בשלב זה, על הפגמים הרבים אשר נפלו בהצעה אשר עתידה להביא לחיסרון כיס משמעותי לרשויות המקומיות, אך נאמר כי אין בה משום טריגר כלשהו ליצירת שינוי בשוק הדיור.

בהצעה זו, טמון ניסיון כושל לכפר על כל טעויותיהן של ממשלות ישראל לדורותיהן, ברמת ההשקעה הנמוכה בתשתיות ובמוסדות ציבור, בתת תקצוב של רשויות מקומיות עבור שירותים ממלכתיים, בהעמסת מטלות ציבוריות על כתפי הרשויות המקומיות ללא מקורות מימון, בקיצוצים לאורך שנים במענקי איזון ובהעברות ממשלתיות, ועוד עוולות שונות ומשונות".

הגם שמן המכתב עולה התנגדותם של ראשי הרשויות המקומיות, קשה לשים את האצבע על הסעיף שעורר את זעמם, שכן מעבר לנוסחאות כלליות שמדברות על פגיעה או קוראות להידברות ישירה, אין בו פירוט ענייני של כשלי התוכנית, לכאורה, מעבר להתייחסות הכללית לפיה "לא נכביר מילים על הפגמים הרבים".

תחושה זו מתגברת כאשר ממשיכים לקרוא את המכתב, עת עוברים ראשי הרשויות לדבר בשם מעמד הביניים: "ההצעה שהונחה לפנינו, מבקשת להעלות את נטל המס המוניציפלי על מעמד הביניים הקורס ממילא, ולהיטיב עם בעלי ההון. חמור מכך, אין בו משום בשורה, לא לרוכשי הדירות, ולבטח לא לרשויות המקומיות.

"על ממשלת ישראל לייצר מערכת תקצוב נכונה של כל התשתיות הדרושות לרשויות המקומיות לצורך אספקת שירותים נאותים, לצד תקציבים שוטפים ראויים, אשר יבטיחו אספקת רמת שירותים הולמת ע"י כלל הרשויות המקומיות, ואשר יפחיתו את אותו 'תמריץ שלילי' לקידום דיור, עליו מצביעים אנשי משרדך", כתבו ראשי הערים.

אפשר שלראשי הערים יש נימוקים טובים להתנגדות לתכנית ליברמן לייקור הארנונה. אך אפשר שהם פשוט עשו חשבון וגילו שההתייקרות הצפויה לא תעשיר את קופת השלטון המקומי: דמי הארנונה מתייקרים אוטומטית בכל שנה, ללא קשר לעליית המדד.

תכנית האוצר מגבילה מראש את ההתייקרות "המשולבת", כך שלא תאפשר לשלטון המקומי ליהנות מעדכון מלא של הארנונה, מעליית המדד וכן מהתוספת המוצעת בתכנית, לכן לא ברור מה תהיה התוספת לתקציבי העיריות בפועל.

נוסף על כך, חלק מהרשויות המקומיות פיתחו במתכוון שטחי מסחר ותעשייה על חשבון קידום תוכניות מגורים במטרה ליהנות מהכנסה בגין ארנונה לעסקים - גם זו כנראה הסיבה למחאה הנוכחית.