"הפוטנציאל של הטכנולוגיה הישראלית ביפן לא נופל מזה של ארה"ב"

במסגרת הכנס השנתי Big in Japan, תוארו ההזדמנויות העסקיות שיש ליזמי הייטק ואנשי עסקים ישראלים ביפן, וכיצד ניתן לנצל אותן בחוכמה

14/07/2021

יפן עולה על הרדאר של המשקיעים הישראלים וישראל עולה על הרדאר של המשקיעים היפנים, ובצדק: זו הייתה גולת הכותרת של הכנס השנתי של Big in Japan שנערך על ידי פירמת עורכי הדין פרל כהן ובשיתוף מעבדת החדשנות הישראלית של Sompo, ענקית הביטוח השנייה בגודלה ביפן ו-Samurai Incubate, קרן הון סיכון יפנית שמשקיעה בחברות early stage ואחת ממשקיעות ההון סיכון הפעילות ביותר מיפן בשוק זה בישראל.

הכנס, שמטרתו הייתה להפגיש בין יזמים ואנשים עסקים ישראלים ויפנים, נערך בשבוע שעבר כשצל מגפת הקורונה עדיין מעיב על היכולת של אנשי עסקים לטוס ממדינה אחת לשנייה, אך משתתפי הכנס, ובמיוחד מארחיו, הצליחו להסתכל מעבר למשבר הקורונה ולתאר מדוע יש פוטנציאל רב בשיתופי פעולה בין ישראל ליפן, במיוחד בתעשיית ההייטק, וכיצד ניתן לפשט את הדרך שבה ישראלים עובדים יחד עם יפנים כדי להפיק תועלת עבור 2 הצדדים.

טוב לדעת (מקודם)

מדרסים בהתאמה אישית בחצי שעה - ואתם יוצאים לחיים חדשים

מוגש מטעם New Feet
קזוהיקו נקמורה, גלעד כהן וגיא לכמן(צילום: שגב אורלב)

הפאנל הראשון, אותו הנחה עו"ד גיא לכמן, שותף בכיר במשרד פרל כהן, לא יכול היה שלא לגעת ביחסי הדיפלומטיה בין ישראל-יפן מכיוון ששני משתתפיו הם דיפלומטים: גלעד כהן, השגריר המיועד של ישראל ליפן שעתיד להתחיל בתפקידו בסתיו, וקזוהיקו נקמורה (Kazuhiko Nakamura), הקונסול הכללי בשגרירות יפן בישראל. "מערכת היחסים בין ישראל ליפן כרגע היא מאוד סולידית אבל יש תשתית טובה להרחבה שלה", ציין נקמורה. "בין אוגוסט 2020 ליוני 2021, משקיעים יפנים השקיעו 2 מיליארד דולר ב-42 חברות הייטק ישראליות. למרות שסך ההשקעה נמוך מבשנים עברו - בגלל הקורונה - מספר ההשקעות שבוצעו הוא השני בגודלו בהיסטוריית ההשקעות של יפן בהייטק הישראלי, וזה נתון החשוב. יש ליפן הרבה יותר נוכחות בישראל מבעבר".

מנתונים שנמסרו במהלך הכנס עולה כי מתוך אותם 2 מיליארד דולר, כשליש הושקע בחברות פינטק (665 מיליון דולר) וכשליש בבינה מלאכותית (686 מיליון דולר). "מעבר לפינטק, המשקיעים היפנים מתחילים להתעניין בחברות אגרו-טק ופוד-טק ישראליות", הדגיש נקמורה.

כהן ציין כי יתמקד בעיקר בחיזוק שיתופי הפעולה הכלכליים בין שתי המדינות. "אני עובר ליפן כדי לשרת את אנשי העסקים", אמר לבאי הכנס. "מטרתי היא להגדיל את ההשקעות היפניות בישראל, להביא כמה שיותר משקיעים יפנים לישראל וכמה שיותר ישראלים שיבואו לעבוד ביפן". נקמורה חיזק את דבריו של כהן וציין כי "קשה לפספס את הגודל של השוק היפני. ביפן יש הרבה תאגידי ענק, בעלי פעילות גלובלית, שמאוד רוצים לספוג את החדשנות הטכנולוגית הישראלית. יש הרבה מקום לשיתופי פעולה בין חברות יפניות לחברות ישראליות".

מימין: איתן נאור, נועה אשר, יונתן חצור, שירלי בינדר(צילום: שגב אורלב)

נקמורה התייחס בדבריו להבדלי התרבות בין ישראל ליפן, מתוך מודעות לחששות שלעיתים עולים באשר לסוגיה זו, ואמר: "זה נכון שתאגידים יפניים הם מאוד איטיים בבואם לקבל החלטות, אך כאשר ההחלטה מתקבלת - בעיקר כשמדובר בשיתוף פעולה - נוצרת בין 2 הצדדים מערכת יחסים יציבה, חזקה ולטווח ארוך, ואני אומר את זה בביטחון מלא".

מנחה הפאנל עו"ד גיא לכמן שותף בקבוצת ההייטק במשרד פרל כהן הוסיף: "חרף העדר האפשרות לטוס ולקיים ביקורים פרונטאליים, עדיין העניין הרב של חברות יפניות גדולות בישראל לא פחת, וכפי שהכנס שלנו מעיד, הרציניות והנחושות שביניהן ממשיכות לפעול בישראל ולחפש כאן הזדמנויות במלוא המרץ".

את החלק המספרי והיותר טכנולוגי סיפק בכנס ינון דולב, מנהל מעבדת החדשנות של Sompo בישראל, שתיאר אילו סקטורים בהייטק מעניינים את המשקיעים היפנים, ומהם השינויים הטכנולוגיים שחלים ביפן ויוצרים ביקוש לחדשנות טכנולוגית דוגמת זו שנוצרת בישראל. Sompo, כאמור, היא ענקית הביטוח השנייה בגודלה ביפן, אך שליש מפעילותה הוא בסקטורים אחרים דוגמת תחבורה חכמה, אבטחת מידע, רפואה דיגיטלית ועוד. "לקורונה כלל לא הייתה השפעה שלילית על פעילותנו, וזה רק מדגיש את העניין ההולך וגובר של התעשייה היפנית בחדשנות הישראלית", ציין והוסיף כבדרך אגב כי מרכז החדשנות שבראשותו מתרחב ומגייס עובדים.

כדוגמה ראשונה נתן דולב את החדירה של הדיגיטציה למערכת הרפואה ביפן: 85% מבתי החולים ביפן משתמשים ברשומות רפואיות דיגיטליות (EMR - Electronic Medical Record) והרגולציה ביפן מאוד תומכת במעבר לדיגיטציה, ובכך יוצרת מסגרות רגולטוריות לשימוש בטכנולוגיות חדשות עבור עולם הרפואה. כמו כן, ההוצאה הכוללת על בריאות ביפן היא 11% מתוך התוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג) וזאת לעומת 17% בארה"ב. לדברי דולב, שוק הרפואה מרחוק ביפן גלגל אשתקד 1.1 מיליארד דולר וב-2025 הוא צפוי לגלגל 6.7 מיליארד דולר - נתון המעיד על הפוטנציאל הרב שיש בו, כאשר פוטנציאל זה נתמך במסגרת רגולטורית תומכת של ממשלת יפן.

ינון דולב(צילום: שגב אורלב)

הסקטור השלישי והפחות מוכר עליו הרחיב דולב הוא הערים החכמות. "מדובר בסקטור שהוא ייחודי ליפן בהשוואה למדינות אחרות", הסביר דולב. "והסיבה העיקרית היא רגולציה שמאוד תומכת ומקדמת הקמת ערים חכמות". אם בשנת 2020, גודל השוק לפלטפורמות של ערים חכמות היה 7 מיליארד דולר, בשנת 2026 הוא צפוי לעמוד על כמעט 12 מיליארד דולר.

לדברי דולב, "ממשלת יפן מפעילה ומממנת תוכנית שנקראת "Super City" במטרה ליצור סביבה חברתית יעילה וטובה יותר. כדי שעיר חכמה ביפן תזכה לתואר "super city" עליה לאמץ את 5 הקריטריונים הבאים: חינוך מרחוק; אנרגיה, מים וטיפול בפסולת; פרוצדורות מנהלתיות קצרות ויעילות; הפחתת השימוש במזומן; נהיגה אוטונומית וכאמור, רפואה מרחוק. היבט נוסף הוא שיתוף הפעולה מצידם של תושבי העיר והפידבק החיובי שלהם לאימוץ הקריטריונים השונים. אשתקד הוקמו תשתיות של עיר חכמה ב-9 ערים ביפן, והצפי הוא שבשנת 2030 מדובר יהיה על 335. דולב הדגיש כי יוזמה זו של ממשלת יפן מבוססת על ביג דטה (מידע), כלומר המידע שירוכז וינוהל בעיר החכמה הוא יהיה המקור להצלחתה, ולכן יש ביוזמה זו הרבה פוטנציאל לשיתופי פעולה עם חברות ישראליות שמתמחות בניהול ביג-דטה.

סקטורים נוספים שלדברי דולב עשויים לייצר שיתופי פעולה בין יזמים ישראלים ליפנים הם אנרגיה (בעיקר מעבר לאנרגיה ירוקה ושימוש באנרגיית רוח), וכמובן, תעשיית הרובוטים שאשתקד גודל השוק שלה היה 2.9 טריליון יין יפני ובשנת 2035 הוא צפוי לעמוד על 9.7 טריליון יין יפני, ולבוא לידי ביטוי בעיקר בתעשיית השירותים, החקלאות והייצור. "יש ביפן הרבה פחות תחרות מאשר בארה"ב והיא הרבה יותר Business Friendly", סיכם דולב.

הכנס הסתיים בפאנל משקיעים-סטרטאפים בהנחייתה של עו"ד שירלי בינדר, מנהלת הפעילות בסניף הישראלי של קרן Samurai Incubate. סמוראי השיקה זה מכבר את קרנה השישית במספר, המיועדת להשקעות בחברות תוכנה בשלבים מוקדמים; הקרן מתמקדת בתחומי ה-Software Enterprise ומספקת, נוסף על ההשקעה, גם תמיכה צמודה בצמיחה, וסיוע בחדירה לשוק היפני. בפאנל השתתפו גם נועה אשר, מנהלת מעבדת החדשנות החדשה של תאגיד NTT בארץ - קונגלומרט התקשורת הגדול ביפן; איתן נאור, מנהל ומייסד קרן ההשקעות IN Venture (זרוע ההשקעות של חברת Sumitomo); ויונתן חצור, מנכ"ל חברת הסטרטאפ Parametrix העוסק בטכנולוגיות ביטוח ושלאחרונה החל בשיתוף פעולה עסקי ענף עם סומפו ביפן.

  • טכנולוגיה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully