האם האנרגיה הירוקה נצבעת באדום?

החזון הטכנולוגי לשינוי אנרגטי הפך את ארבע החברות הישראליות בתחום, שנסחרו בבורסה בתל אביב בתקופת הקורונה, לחלום תשואה ורוד לכל מי שהשקיע בהן. החלום היה כה ורוד, ששווין זינק בתקופה במיליארדי שקלים, למרות שלא הציגו כל הכנסה או רווח המצדיק אותו.

עליות השווי היו כה גבוהות ומהירות, שבתחילת השנה החליטו חמש חברות נוספות עם פעילות דומה להתחיל להיסחר בתל אביב - וכולן נסחרות כיום בשווי של מאות מיליוני שקלים. אך לא לעולם חוסן: עם הגעת החיסונים ותחילת סיום תקופת סגרי הקורונה, זרקור ההשקעות החל להיות מופנה לתחומים אחרים, והמשקיעים החלו לשאול עצמם האם שיאי הקורונה צפויים כלל לחזור.

יצאנו לבדוק את ביצועי מניות ארבע חברות טכנולוגיית האנרגיה שנסחרו בבורסה בתל אביב בתקופת הקורונה ועד לסוף המחצית הראשונה של 2021, ומצאנו שלמרות הירידות החדות שחלק מהן חוו מאז השיא אליו הגיעו מניותיהן במהלך התקופה - הרי שמי שהשקיע בהן טרום הקורונה עדיין מורווח (על הנייר).

כשאר חברות האנרגיה, גם אפולו פאוור זינקה במהלך הקורונה והגיעה לשווי שיא שעמד על כ-530.7 מיליון שקל ב-9 בדצמבר 2020. אך בעוד שלוש חברות טכנולוגיות האנרגיה שנסחרו עמה בתקופת הקורונה בבורסת תל אביב החלו להרגיש את היציאה מהמגפה ולרדת, אפולו פאוור פתחה מבערים וזינקה לשווי שיא דווקא אחרי הקורונה.

מניית החברה טיפסה בכ-190% מאז שווי השיא אליו הגיע בסוף 2020, והמשיכה לעלות עד לשוויה בסוף המחצית הראשונה של 2021 - כ-1.77 מיליארד שקל. זאת לעומת שווי של כ-21.5 מיליון שקל שהציגה החברה עם ההודעה על תחילת הסגר הראשון בישראל במרץ 2020.

העלייה מיוחסת בעיקר לדיווחים חיוביים של החברה, כדוגמת הודעתה מיום שלישי האחרון במסגרתה תקים מפעל ייצור בישראל בהשקעה של 81 מיליון שקל, לאחר הודעתה על מזכר העקרונות עליו חתמה בחודש מרץ האחרון עם חברת תדיראן סולאר, במסגרתו תרכוש האחרונה יריעות מאפולו פאוור בכ-10 מיליון דולר.

מאז תחילת הסגר הראשון בישראל מניית החברה, המפתחת יריעות סולאריות קלות וגמישות ומובלת על ידי היו"ר האלוף (במיל.) יום טוב סמיה, זינקה ב-4617.81% עד לסוף המחצית הראשונה של 2021. מדד ת"א 125, לדוגמא, עלה באותה תקופה בכ-43%.

יום טוב סמיה, יו"ר אפולו פאוור: "אפולו פאוור התמקדה בפיתוח היריעות הסולאריות ועמדה בכל אחד מדיווחיה ללא הרהור או ערעור. אנו משקיעים רבות במו"פ, וצמצמנו באופן ניכר את הפער בין הספק היריעה הסולארית הגמישה שאנו מפתחים לבין הפנאל הסולארי הקשיח והכבד המוכר יותר כיום.

יש לציין, כי צוות החברה ממשיך לקבל שכר נמוך יחסית עד להוצאת מוצרים מוגמרים לשוק ברמה המסחרית, ולא הפכנו שיכורים מערך המניה.

חשוב לנו לשמר את האמון שניתן לנו על ידי המשקיעים ובעלי המניות, בדיוק כפי שחשוב לנו לשמר את האמון שניתן לנו על ידי חברות הרכב כדוגמת אאודי ורנו-ניסאן-מיצובישי, להובלת השינוי האנרגטי לשינוע הרכבים שלהם, על ידי שימוש בגג הרכב ומכסה המנוע כמשטחים סולאריים. יחד עימם גם היריעות שאנו פורסים במאגרי המים, והפיתוחים ליריעות בעולמות הנדל"ן".

לעומתה, מניית ברנמילר אנרג'י, המפתחת טכנולוגיה לאגירת אנרגית חום, ספגה את שיעור הירידה הגבוה ביותר מאז הגעתה לשווי שיא במהלך תקופת הקורונה - 54.66%.

שווי ברנמילר זינק לכ-555 מיליון שקל מאז כניסת מדינת ישראל לסגר הראשון, אך מאז אותו שיא ירדה לשווי של כ-272.9 מיליון שקל נכון לסוף המחצית הראשונה של 2021. שיעור שינוי מחיר מניית החברה מאז הסגר הראשון ועד לסוף המחצית הראשונה של 2021, עם זאת, מציג עלייה של 163.17%.

לשאלה אם שוויי החברות עתידים לחזור לרמת השיא בתקופת הקורונה אין מענה אמיתי, שכן קשה מאוד להתנבא לגבי שוק המניות בימים של פוסט-קורונה.

ובכל זאת יש כאלה שבכל זאת מנסים מתוקף פעילותם בעולם ההשקעות: מנהלי ההשקעות שנשאלו על ידינו בנושא, אמרו, בין היתר, כי האוויר שיוצא בחודשים האחרונים ממניות טכנולוגיית האנרגיה לא נובע מפעילות חסרה בתחום האנרגיה, אלא מהתמחור הגבוה של החברות בתחום, אל מול גובה המכירות והרווחים שהן מציגות.

החברה שמחזיקה בתשואה הגבוהה ביותר למשקיעים מאז תחילת הסגר הראשון בישראל ועד לסוף המחצית הראשונה של 2021 היא חברת אגירת האנרגיה אוגווינד, הפועלת לאגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס. מניית החברה זינקה בכ-237.15% מאז סגר הקורונה הראשון ועד לסוף המחצית הראשונה של 2021.

אוגווינד איבדה כ-36.55% משווי השיא אליו הגיעה בתקופת הקורונה, אך גם היא עדיין רושמת עלייה של כ-81.29% מאז תחילת הסגר הראשון בישראל.

נתון זה מרשים במיוחד שכן מניית אוגווינד איבדה כ-48.59% מאז שווי השיא אליו הגיעה בתחילת אוגוסט 2020 - כ-2.5 מיליארד שקל. בסוף המחצית הראשונה של 2021 שוויה כבר עמד על כ-1.36 מיליארד שקל, לאחר שנחתך בכ-1.1 מיליארד שקל מאז אותו שיא.

אך החברה שאיבדה את הנתח הכמותי הגדול ביותר הייתה חברת "הכביש החכם" אלקטריאון וירלס, שאיבדה כ-1.23 מיליארד שקל משווי השיא אליו הגיעה במחצית אוקטובר 2020, שעמד על כ-3.1 מיליארד שקל. בסוף המחצית הראשונה של 2021 היא כבר נסחרה בשווי של כ-1.9 מיליארד שקל.

לא נתיימר להשיא עצה בנוגע להשקעה בחברות הנסקרות, אבל אפשר להציג בכל זאת כמה שאלות מפתח: האם חלק מהמחיר נבע מציפיות השוק למעבר הדרגתי לשימוש בפתרונות אנרגיה ירוקים ומתקדמים, ציפייה שהתחזקה בעקבות בחירת ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב וחזרת האומה האמריקאית להסכמים בינלאומיים מחייבים?

האם הירידה בשערי רוב המניות משקפת בעיה ענפית, או שמא היא בבואה של התמעטות הציפיות, נוכח היקפי הפעילות?

נזכיר כי כאשר מדובר במניות טכנולוגיה, קיים תמיד הסיכון שמא הפתרונות שמציעה חברה מסוימת יתגלו כפחות מספקים מחברה אחרת, אך עדיין נדמה שלחיפוש אחר טכנולוגיה שתאפשר אנרגיה ידידותית יותר לסביבה יש ביקוש שלא צפוי לרדת בעתיד.

הכתבה המלאה תפורסם ביום ו', 16.7, בגיליון "עסקים" של מעריב