החשב הכללי יהלי רוטנברג קיבל בתחילת השבוע מכתב מפתיע מהסתדרות עובדי המדינה שכותרתו "קריות הממשלה - בינוי ללא היוועצות". במכתב שהגיע לידי וואלה! ושמכותבים לו גם שורה של בכירי האוצר ונציב שירות המדינה, מצר יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי על כך שהמדינה לא מקיימת התייעצות עם העובדים בנוגע להקמה ואכלוס בנייני המשרדים החדשים עבור עובדי המדינה.
בדומה לקריות הממשלה בתל אביב, חיפה וירושלים, בימים אלה מוקמים משרדי ממשלה חדישים גם באזורים נוספים - בנוף גליל, טבריה ונתניה. המטרה היא לשפר את השירות לציבור - כך שכל משרדי הממשלה יהיו מרוכזים במקום אחד, וכן לשדרג את תנאי העבודה של עובדי המדינה, כך שיעבדו במשרדים חדישים ומודרניים.
זאת, לעומת המצב כיום בו משרדי ממשלה רבים (כגון, משרד הרישוי, מס הכנסה, משרד הפנים ועוד) נמצאים במבנים שונים שנבנו לפני עשרות שנים. עלות ההקמה של כל קריה כזו נאמדת במאות מיליוני שקלים, למשל קריית הממשלה של טבריה עלתה למדינה קרוב ל-700 מיליון שקלים.
"לצערנו, הבינוי אינו נועץ בנו, נציגות העובדים, ומניסיון, הדבר פוגע הן במדינה והן בהליך האכלוס. הליך זה פוגע בעובדים, אשר חשים שהנהלות (לרוב שלא בטובתן) אינן מתחשבות בדעת העובדים", כותב יעקבי.
"התנהלות זו יוצרת סכסוכים, מריבות ובהמשך סכסוכי עבודה וצעדים ארגוניים ולדעתנו ניתן למנוע הנ"ל בהידברות ובתיאום מראש. הקמת המבנה בעיר טבריה ואכלוסו עלה על כולם. בטבריה, המבנה אוכלס חלקית, העובדים חשים ומדיווח שקיבלתי יש יסוד לכך, שהם מופנים לעבור בין חנויות הקניון כמדיניות לשיווק בקניון..."
החניון צפוף? תנו לנו תוספת הסתגלות!
קריית הממשלה בטבריה, הממוקמת מעל קניון ביג כבר מאוכלסת חלקית, בעתיד הקרוב אמורים לעבור אליה גם משרדי ממשלה נוספים השייכים לרשות המסים. ברשימת הבעיות של המבנה המפורטות במכתב ניתן למצוא גם: המטבחונים קטנים וקשים לשימוש, היעדר הקפיטריה שתוכל לשמש את העובדים, חדרי קבלת הקהל קטנים מדי ועוד.
בנוסף, צוין במכתב כי "חרף העובדה שבצמוד לחניון עובדי המדינה ממוקמות מעליות המובילות ישירות למשרדי הממשלה - מאלצת המדינה את העובדים לעבור דרך הקניון, לעלות שתי קומות ורק אז לעלות למשרדים עניין זה גורם לתוספת זמן של לפחות 30 דקות".
אם הסעיף האחרון נשמע לכם מוכר, זה משום שהוא מזכיר את "משבר החניון" שליווה את המעבר של עובדי המדינה לקריית הממשלה בתל אביב לפני כארבע שנים. אז, בשל הפקקים הקשים שנוצרו בזמן היציאה מהחניון המשמש את העובדים, המדינה הורתה לתת לעובדים "זמן הסתגלות" של חצי שעה מדי יום למשך חצי שנה.
ההטבה ניתנה לעובדים שהגיעו לעבודה עם הרכב במטרה למנוע סכסוכי עבודה ושביתות של משרדי הממשלה, והיא עלתה למשלם המסים מיליוני שקלים. כאשר הסתיימה ההטבה, הוכרזה שביתה בשל בעיה אחרת - "זיהום האוויר בחניון התת-קרקעי".
אלא שמה שאולי נשמע מוצדק במקרה של קריית הממשלה בתל אביב - פקק תנועה של חצי שעה בזמן היציאה מהחניון בשל קירבתו למרכז המסחרי - נשמע פחות הגיוני בטבריה. ובכל זאת, כאמור במכתב צוין כי בשל המעבר דרך הקניון זמן ההגעה למשרד יתעכב בחצי שעה.
גורם בשירות המדינה הסביר לוואלה! כי הסיבה היחידה למכתב היא ניסיון הסתדרות עובדי המדינה להציג הישגים בפני העובדים ולקבל קרדיט על שיפור תנאי העבודה. עוד הסביר הגורם כי המשרדים החדשים מהווים שידרוג משמעותי עבור העובדים שמשוועים לצאת מהמשרדים הישנים. "מדובר במשחקי אגו נטו. בנו להם משרדים כמו בהייטק. אין משרדים כאלה בשירות המדינה", הוא אומר.
פנינו גם להסתדרות לתגובה: תגובה מסודרת לא קיבלנו, אך גורם בהסתדרות הגיב לדברים בכל זאת: "נו באמת, אם זו הפגנת כוח, למה מוצע על ידינו שיתוף וסיוע?" אמר אותו גורם ל"וואלה! כסף" - ואולי בכך טמונה כל הבעיה: בסקטור הפרטי מיקום המשרדים הוא החלטה של ההנהלה - והעובד יכול להחליט אם מתאים לו לעבור למשרדים החדשים או שהוא מעדיף לחפש עבודה אחרת. כשמדובר בעובדי המדינה, כל החלטה ניהולית צריכה להיות מקובלת על העובדים מראש.
פה זה לא אירופה
בדו"ח האחרון של ארגון ה-OECD בנושא השכר במגזר הציבורי, התייחסו כלכלני הארגון לכוח העודף של ארגוני העובדים, ולעובדה כי "כל שינוי חייב להיות מוסכם על העובדים, כולל שינוי במיקום, היקף העבודה או כלי העבודה".
לפי הדו"ח, עלות אובדן ימי עבודה בישראל בעקבות השביתות במגזר הציבורי היא מהגבוהות בארגון. "איגודי העובדים בישראל רשאים לדרוש משא ומתן או לפתוח בשביתה עקב השלכות של כל שינוי במקום העבודה.
האיגודים משתמשים בכוחם כדי לכלול במסגרת הסכמי השכר מערך נושאים מפורט. לפיכך, האיגודים מעורבים כמעט בכל שינוי קטן, אף אם השלכתו על תנאי העבודה, אם בכלל, קטנה, וכל הנושאים מכוסים על ידי אותו ארגון מוסדי", נכתב בדו"ח.
כלכלני ה-OECD המליצו "לשנות את היקף 'תנאי עבודה' לגביהם יש לנהל משא ומתן, בצד מציאת דרכים לעודד השתתפות בונה של הארגונים והעובדים ברפורמות ניהול ובניית אמון הדדי".