האם גדעון סער יציל את העובדים מלפיתת ההסתדרות?

שר המשפטים חותר לשקיפות בדיווח של גופים שונים, אבל נראה שמוקדי הכוח הגדולים יעמדו בדרכו. אחד מהם הוא ההסתדרות הכללית, שאחד מספיחי חוסר השקיפות שלה הוא העובדה הפשוטה שאין לעובד שום אפשרות להחליף אותה באחרת. דעה

עו"ד אילן קמינצקי

שר המשפטים גדעון סער פרסם בשבוע שעבר את טיוטת תקנות השקיפות באגודות העות'מאניות, שיחילו חובת דיווח על ארגונים רבים, ביניהם כמה מאיגודי העובדים החזקים במשק, כמו ההסתדרות, ארגון המורים ועוד. ההחלטה של סער מגיעה לאחר ביקורת ארוכת שנים על כך שאותן "אגודות עות'מאניות", חלקן גופים משמעותיים ביותר שמגלגלים מאות מיליוני שקלים בשנה, למעשה לא חייבים כמעט כלל בדיווח. זאת בשונה מהמצב בגופים אחרים ללא מטרות רווח אשר מחוייבים בדיווח ובשקיפות מלאה מתוקף חוק העמותות. וכך, דווקא גופים כאלה, שאינם למטרות רווח, חשופים יותר מכל לניהול כספים קלוקל ובמקרים מסוימים לשחיתות. בגופים ללא מטרות רווח, הן לתורמים והן לנהנים מהשירותים, אין את המשאבים לפקח על הפעילות התקינה של החברה. זאת בנוסף לעובדה שלגופים אלו אין "בעלי מניות" שלהם אינטרס לוודא את הניהול התקין של החברה, כדי להבטיח את רווחיהם. כך למעשה נותר "נציג" אשר מנהל כספים רבים ללא פיקוח כלל.

עוד בוואלה!

"הנזק יכול להגיע למיליוני שקלים": הטעות שכל כך הרבה עסקים עושים

לכתבה המלאה
סכומי כסף אסטרונומיים שבהם הגיע הזמן לעשות סדר. גדעון סער (צילום: ראובן קסטרו)

מדובר במשחק בסכומי כסף אסטרונומיים: על פי הסקר החברתי של הלמ"ס שנערך לפני מספר שנים, כ-686 אלף עובדים מאוגדים בישראל, כאשר 61% מהם חברים במסגרת ההסתדרות הכללית החדשה,20% בהסתדרות המורים או בארגון המורים העל-יסודיים, ו-6% שייכים להסתדרות הרפואית בישראל או לאחד מארגוני הסגל האקדמי באוניברסיטאות. למספרים האלו יש משמעות כלכלית אדירה.

על פי נתוני 'פורום קהלת', הודות למחיריה הגבוהים ולהיקף ההתאגדות העצום תחתיה, ההסתדרות הכללית נהנית מהכנסה נטו של כ-540 מיליון שקלים בשנה. הכנסות אלו מאפשרות לה למתג את עצמה בעלות שנתית של 17 מיליון שקלים ולשלם משכורות בשווי של 242 מיליון שקלים. מדובר על סכום עתק שמנוהל בחוסר שקיפות כמעט טוטאלית.

אלא שלמרבה הצער, יתכן כי ההצעה המתבקשת הזו, בסופו של יום, לא תקודם, כפועל יוצא של פגיעה בקודש הקודשים הכלכלי של כמה מהגופים החזקים במשק הישראלי. מדובר על מוקדי כוח משמעותיים ביותר, בעלי מוטת שליטה ולפיתה חזקה מאוד של מקבלי ההחלטות, שפעמים רבות התכופפו בעבר לנוכח השריר שעשו אותם גופים.

מציאות בלתי הגיונית

ואם בעיוותים שמחייבים שינוי עסקינן, אי אפשר שלא להתייחס לבעיה אקוטית נוספת, שטמונה בחוסר השקיפות ובשרירות בה מתנהלת ההסתדרות הכללית: בישראל של שנת 2021, אין לעובדים כל אפשרות מעשית להחליף את ההסתדרות הכללית כארגון העובדים היציג בשירות המדינה, וזאת חרף חוסר שביעות הרצון של רבים מהם, בגלל שירות לקוי, מענה חלקי בלבד לפניות של עובדים וחוסר שקיפות.

אין ספק כי מדובר על מציאות בלתי הגיונית לחלוטין, בה עובד מאוכזב, שאין לו צל של מושג עבור מה הוא משלם דמי חבר ומרגיש מקופח בגלל שירות לקוי, עומד בפני מצב נתון בו אומרים לו, "זה מה יש ועם זה תסתדר".

את העיוות הזה חייבים לתקן. יש לייצר מנגנון שמאפשר לכל עובדים במשרד ממשלתי לבחור את הארגון הייצג שלו, שינהל מטעמם את המו"מ על תנאי העסקתם. מהלך זה יגביר את התחרות בין ארגוני העובדים וידחוף אותם למצוינות. לצורך כך, ניתן לתקן את חוק הסכמים קיבוציים (תיקון- יציגות ארגון עובדים בשירות המדינה), התשפ"א 2021 כך שיוסף סעיף לפיו יראו ארגון יציג של עובדים, כארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים ובלבד שמספר זה אינו פחות משליש מכלל העובדים המועסקים באותו משרד. הגברת התחרות בין ארגוני העובדים והפסקת המונופול של ההסתדרות הכללית בשירות המדינה, הכרחית הן לעובדים שיקבלו שירות טוב יותר והן מעצם היותנו מדינה דמוקרטית המחוייבת לאפשר תחרות הוגנת בין ארגוני העובדים.

עו"ד אילן קמינצקי מנהל את מחלקת יחסי העבודה במשרד עו"ד קמינצקי-אופק ושות', מחבר הספר "סוגיות בדיני עבודה" ומשמש כיו"ר ועדת בית הדין לעבודה במחוז ירושלים מטעם לשכת עורכי הדין

* נכון לכתיבת שורות אלה לא נמסרה תגובה מטעם ההסתדרות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully