ליברמן, זנדברג ומס הקנייה שיצית את העימות הבא

שר האוצר אביגדור ליברמן והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מקדמים מס קנייה על כלי פלסטיק חד-פעמיים, כאשר הכוונה היא להכפיל את המחיר הסופי לצרכן.

אם התוכנית תאושר, על הכלים החד-פעמיים, כגון קשים, צלחות, כוסות, סכו"ם ואחרים, אחרים, יוטל מס קנייה לפי משקלם בחנויות.

המנגנון הסופי של המיסוי טרם הוחלט ונידון בימים אלה מול רשות המסים. המהלך צפוי להכניס מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה והוא ייכנס לתוקף לאחר אישור הכנסת בתחילת השנה הבאה.

מדובר במס נייטרלי שיחול על כל שכבות האוכלוסייה, על יבוא וייצור מקומי על בסיס משקל המוצרים, מטרת התכנית היא הפחתת שימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים. זאת, במטרה לצמצם את התופעה השלילית - והייחודית בהיקפה בישראל - של שימוש בכלים חד פעמיים מפלסטיק וליישר קו עם הנהוג במדינות מתקדמות אחרות בעולם הנוקטות בצעדים דומים.

יחד עם זאת, בישראל אין ספק שמס הקנייה החדש ייפגע בעיקר בחרדים, אוכלוסייה שמשתמשת הרבה יותר בכלים חד פעמיים, הן מטעמי כשרות והתאמתם של אלה הן למאכלי חלב והן לבשר, אך בעיקר בשל גודלן של המשפחות במגזר החרדי.

לפי גורמים בממשלה, "הצריכה של האוכלוסייה החרדית היא יותר גבוהה ביחס לחלקה באוכלוסייה, ולכן מצד אחד זה יהיה מיסוי יתר על החרדים, ומצד שני האוכלוסייה הזאת משתמשת בכלים קלים יותר, ולכן יש כאן השפעה מאזנת".

מס קנייה זה יהיה דומה באופיו לזה המוטל על סיגריות ומשקאות אלכוהוליים. גובה המס יתבסס על מחקר שביצע המשרד להגנת הסביבה שבחן את נכונות הצרכנים הביתיים לשלם על מוצרי פלסטיק חד-פעמיים ואפיין את רגישות הצרכנים למחירי מוצרים אלו.

המחקר מצא כי הכפלת המחיר לצרכן צפויה להפחית את השימוש בקרוב ל-40%. גובה המס המדויק ייקבע בהמשך, תוך בחינת מגוון שיקולים של רשות המסים. המס יוטל על כוסות, צלחות, קערות, סכו"ם וקשיות. (בקבוקים מטופלים במסגרת חוק הפיקדון, אריזות במסגרת חוק האריזות).

המציאות בישראל היא חריגה ביחס למדינות אחרות - קצב הגידול של צריכת הפלסטיק וחד פעמי עולה מדי שנה בקצב משמעותי. בעשור האחרון הוכפל קצב צריכת כלים חד-פעמיים בישראל.

הצריכה הביתית השנתית של מוצרי חד פעמי מפלסטיק עומדת על כ-7.5 ק"ג לנפש, פי 5 מאשר באיחוד האירופי. ההוצאה השנתית של משקי הבית עומדת על כ-1.3 מיליארד שקל. סך ההוצאה בישראל מתקרב ל-2 מיליארד שקל.

גורמים בממשלה אמרו כי "לא מעט מדינות כמו אירלנד למשל הולכות בכלל על מדיניות האיסור, לצערנו אנחנו לא יודעים לעשות את זה ביום אחד. ואנחנו הולכים על מדיניות של כל המזהם משלם".

כלי פלסטיק חד-פעמיים גורמים לנזק סביבתי משמעותי והשפעותיהם השליליות על בריאות הציבור ברורות. הכלים הופכים במהירות ממוצר שימושי לפסולת הממשיכה להתקיים לעיתים גם אלפי שנים שתופסת מקום הולך וגדל במטמנות, מביאה להגדלת עלויות פינוי אשפה, לזיהום הים, השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי ומקבעת את התלות שלנו בדלקים פוסיליים מזהמים שמהם הפלסטיק עשוי.

גורמים במשרד להגנת הסביבה מקדמים חקיקה נוספת שתאסור שימוש בכלים חד פעמיים בחופי הים.

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "צריכת הכלים החד-פעמיים בישראל עולה בקצב מהיר וחריג בהיקפיו. תמריצים כלכליים יכולים להכווין את הציבור להתנהגות סביבתית יותר. בדומה למדינות רבות בעולם שנוקטות בצעדים להפחתת השימוש בחד"פ, חלה גם עלינו החובה לנקוט בצעדים להפחתת השימוש בכלים אלה, תוך הובלת שינוי צרכני התנהגותי משמעותי.

כבר הנחיתי את עובד משרדי להיפרד מהשימוש בכלים חד פעמיים. ההחלטה שאנו מביאים היום היא צעד נוסף בדרך למדינה ירוקה יותר שמיושרת גם עם הסטנדרטים בשאר המדינות המפותחות בעולם".

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "כמו סיגריות ואלכוהול, גם פלסטיק חד-פעמי הוא התמכרות. בעוד שבאיחוד האירופי הצריכה הביתית מוערכת ב-1.5 ק"ג כלי פלסטיק חד-פעמיים לנפש בשנה, בישראל הצריכה הביתית עומדת על 7.5 ק"ג לנפש, כלומר גבוהה פי 5.

אנחנו טובעים בפלסטיק חד-פעמי, וכולנו רואים את ההשפעה הבעייתית שלו על ניקיון הארץ ועל איכות חיינו. מיסוי עולה בקנה אחד עם עקרון שלפיו 'המזהם משלם', כך שמי שבוחר לצרוך כלים חד-פעמיים בכמות גבוהה, הוא זה שיישא באופן המשמעותי ביותר בעלות הנזק. ייצור הפלסטיק החד-פעמי מבוסס על דלקים מזהמים ויש לו השפעה שלילית גם על משבר האקלים. אני קוראת לכולם לעבור לכלים רב-פעמיים, למען הבריאות והסביבה של כולנו".

מהתאחדות התעשיינים נמסר: "ההתאחדות מבינה את חיוניות התוכנית ולא מתנגדת לה, אולם, על מנת שלא יהיה מדובר במס שרק יכביד את יוקר המחייה על צרכן הקצה, יש לקדם מהלכים מלווי תכנית - דוגמת פתרונות מחזור מעשיים, פעילות חינוכית להגדלת מודעות הציבור למניעת השלכת פסולת בפארקים ובחופים; השקעת תקבולי המס בהתאמת קווי הייצור של התעשייה המקומית לעולם המשתנה ופיתוח מוצרים סביבתיים יותר; בידול במיסוי לפי שילוב חומרים ממוחזרים ישראליים; וכן אפשרות להשליך את הכלים החד פעמיים לפחי המחזור".