וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האישה טענה שהבעל הפך לסוטה מין. האם תקבל את מלוא זכויותיה?

עודכן לאחרונה: 20.7.2021 / 10:59

מקרה יוצא דופן הגיע לבית הדין הרבני, ובמרכזו אישה שטענה כי בעלה דורש ממנה לקיים יחסי מין בתכיפות מרובה יחד עם בקשות מוזרות, שכוללות אביזרי מין ופעילות חריגה באיבריו המוצנעים. תאמינו או לא, גם כאן יש הרבה פרשנות, ולכן פנינו להסברים של עו"ד דנה תירוש

האם אישה שסירבה להיענות לסטיותיו המיניות של בעלה, תהא זכאית במסגרת תביעת הגירושין למלוא זכויותיה על פי דין, לרבות מזונות אישה וכתובה?

הסוגייה הגיעה לאחרונה לפתחו של בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, לאור טענות האישה לפיהן בעלה הפך משך השנים להיות סוטה מין והיא אינה יכולה לספק את צרכיו. לדבריה, הבעל דורש ממנה לקיים עימו יחסי מין בתכיפות מרובה, לעיתים עד כדי 10 פעמים ביום, וזאת כאמור, לצד בקשות מוזרות להחדרת אצבעותיה לאיבריו המוצנעים, שימוש באביזרים וצפייה בפורנו.

סוטה מין. ShutterStock
הבעל התחיל לדרוש דברים קיצוניים, אבל הסיפור לא פשוט כל כך/ShutterStock

במקרה המדובר, הפער שנתגלע בין בני הזוג וחוסר שיתוף פעולה מצד האישה הובילו את הבעל למצוא את מבוקשו מחוץ לבית, וזה התחיל לצרוך מין בתשלום בעבור הגשמת הפנטזיות המיניות שלו. לימים התברר לאישה כי במקביל הוא מנהל, בנוסף למין המזדמן, גם מערכות יחסים עם נשים אחרות עד שיום אחד הוא יצא מהבית ולא שב. הוא עבר להתגורר עם אחת ממאהבותיו.

תביעת הגירושין הוגשה עוד טרם גילתה האישה על הרומן ובטרם עזיבתו את הבית וברור כי לאור הנסיבות שנתגלו בינתיים, האישה שנבגדה וננטשה ע"י בעלה, על לא עוול בכפה, זכאית לכלל זכויותיה לרבות כתובתה שעמדה במקרה הספציפי הזה על סך של מיליון שקל.

מקרה זה, בו סוגיית יחסי המין הופכה להיות סלע מחלוקת בלתי עביר בין בני הזוג, אינו מקרה פרטי, אלא דוגמא אחת מיני רבות של מקרים בהם דייני בית הדין הרבני נכנסים עמוק מדי לטעמי לתוך הסדינים של זוגות המתדיינים. באמצעות עו"ד דנה תירוש אליהו - שותפה במשרד עו"ד שקלרז - תירוש העוסק בדיני משפחה, אנו משיבים על השאלות המהותיות בנושא

מהי עמדת בתי הדין הרבניים בנוגע לקיום יחסי מין בין בני זוג, תכיפותן ואופיים?

על מנת לצלול לתוך מערך השיקולים של בית הדין בדבר טענות בנוגע לאופיים ותדירותם של יחסי מין בין בני זוג, צריך תחילה להבין את הרקע ההלכתי עליו מתבססים הדיינים בבית הדין הרבני.

מסכת כתובות, מתייחסת בין היתר לשאלת תכיפות קיום "מצוות עונה" ולתדירות המינימלית של קיום יחסי האישות. בית שמאי גורס כי המדובר על לכל הפחות אחת לשבועיים, בעוד שבית הלל המחמיר יותר קובע כי עליו להיעתר לבקשה מדי שבוע. חז"ל התייחסו כמובן, גם לסוגייה הבריאותית ולהגבלות אחרות שמונעות מהגבר לקיים מצווה זו, תוך שנקבע כי התדירות מתחשבת גם במסוגלותו הגופנית של הבעל ולאילוצים תעסוקתיים אחרים.

בו בעת, קובעת ההלכה ופרשניה, כי אין הבעל יכול לכפות על אשתו לשכב איתו. הרב קנייבסקי התייחס לכך וכתב כי על פי דין תורה, אסור לעשות הביאה באופן שהאישה אינה מפויסת, ומחויב לפייסה בחיבוק ונישוק עד שתתאווה לחיבור. לדבריו, אם לא כן הרי היא נתונה לפני ארי שדורס ואוכל. לצד האמור, יש לזכור כי מדובר על חובה הדדית, שכן ההלכה קובעת כי גם האישה מחויבת בקיום יחסי מין עם בעלה.

sheen-shitof

עכשיו בישראל

הפטנט המתקדם בעולם שמבטיח שיפור עור הפנים מהטיפול הראשון

בשיתוף נומייר פלוס
בית הדין הרבני בתל אביב. 27 בנובמבר 2013. יונתן זינדל, פלאש 90, פלאש 90
כן, בהחלט ייכנסו לכם לחדר המיטות/פלאש 90, יונתן זינדל, פלאש 90

האם בתי הדין הרבניים נכנסים לתוך חדר המיטות של בני הזוג?

בהחלט כן. שאלות כמו "מתי שכבתם בפעם האחרונה? למה? כמה? באיזה אמצעי מניעה השתמשתם?" הן בהחלט שאלות שעולות במסגרת דיונים בבית הדין, שמנסה לבחון את סיבת הריחוק בין בני הזוג ומידתו. עם זאת, לא יינתן משקל רב לשאלות של תדירות ומוסר, באשר בית הדין הרבני לא יכפה חיי נישואין על מי שמעוניינים להתגרש.

מה המשמעות המשפטית של סירוב כרוני לקיום יחסי מין עם הבעל?

במקרה בו בית הדין הרבני משתכנע כי מדובר על דפוס קבוע, הוא עשוי לקבוע כי מדובר על 'אישה מורדת'. קביעה זו מאפשרת לבעל לגרש את האישה והיא לא תהא זכאית למזונותיה ולכתובתה, ובלבד כי המרידה נובעת מרוע לב.

התלמוד טבע מונח בשם 'בעינא ליה ומצערנא ליה', כלומר שעצם הסירוב נובע מנקמה טהורה ושימוש ביחסי המין ככלי ענישתי, בעקבות ריב או מחלוקת שהתגלעה בין בני הזוג. וכך, במקרה בו האישה עומדת על זכותה למזונותיה ולכתובתה, עליה להוכיח כי הייתה מוכנה לקיים יחסי אישות עם בעלה, אך מתקיימות סיבות המוכרות בדין שבגינן היא לא מוכנה לחיות עם בעלה ולקיים עימו חיי אישות.

חשוב לזכור, אף אם נקבע כי האישה אינה זכאית למזונות אישה וכתובתה, עם סיום נישואי הצדדים היא תהא זכאית לקבל מחצית מרכושם הצבור של הצדדים ודמי מזונות בעבור הקטינים במידה וישנם.

ומה המשמעות של סירוב לשתף פעולה עם הבעל בהגשמת פנטזיות מיניות שלו?

המהרי"ט, אחד מגודלי הפוסקים היהודיים כתב כי דרישה להרבות בקיום יחסי מין, מעבר לפעם בשבוע או בשבועיים (ובהתאם למגבלותיו הבריאותיות והתעסוקתיות של הגבר), לא יהוו עילה להכיל על האישה דין מורדת, המהווה עילה לגירושין, ובכלל זה גם לא סירוב לבקשות מיניות חריגות. כך למשל, בהלכה היהודית, ביאה שלא כדרכה - הכינוי המקובל ליחסי מין אנאליים הטרוסקסואליים, בהם הגבר מחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של האישה, מהווה פעולה שהאישה תסרב לה ללא שהדבר יתפרש כמרידה.

עו"ד דנה תירוש. יחצ,
הרבה סוגיות, הרבה תשובות מעניינות. עו"ד דנה תירוש/יחצ

"נמאס לי". די בכך בכדי להצדיק חיוב הבעל גט?

טענת 'מאיס עלי' עולה רבות בהקשר של עילות גירושין בבית הדין הרבני. הכוונה למקרה בו האישה מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה, שלא מתוך נקמה, אלא בשל הצדק קונקרטי ומהותי שמביא לסלידתה. הכוונה אינה רק לעלבונות, קללות ומציאות מאיימת בה היא חיה. ישנם דיינים שקובעים כי המאיסות אינה צריכה להיות מיחסי האישות דווקא, אלא משתמעת לכדי כל טענה המשקפת קרע וריחוק בין בני הזוג.

למעשה, בית הדין אף אינו מטיל על הגבר את החובה להשתדל לשכנעה ולפייסה עד שתמחל, זאת משום שאם הגיעה האישה למצב כה חמור עד שבעלה מאוס עליה והיא אומרת כך בריש גלי, הרי שמן הסתם לא תחזור בה. במקרה של מרידה מסוג 'מאיס עלי' ובמידה והאישה תצליח להוכיח כי הבעל הוא שגרם לה לסלוד ממנו, האישה לא תאבד את זכויותיה על פי דין.

אם טענה שכזו עולה בהרבה תיקים, כיצד בית הדין יודע להבחין בין טענת סרק לטענה אמתית?

לצורך כך, על האישה להרים את נטל ההוכחה ובאופן משכנע כי מאיסתה מעוגנת היטב במציאות. כך למשל, אם הוא מכה אותה, או אינו זן אותה כהלכה, הופך את שגרת חייה לגיהינום - הרי ברור שאישה שכזו לא יכולה להמשיך ולחיות עם בעלה.

  • עוד באותו נושא:
  • גירושין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully