המשק הישראלי חווה התאוששות ממשבר הקורונה, אבל יש לא מעט שנשארו מאחור - והמספרים מבהילים: בדיקת שוק שערך משרד עו"ד עודד חן", ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל בתחום חדלות פירעון, פשיטות רגל ומחיקת חובות קובע: ב-2020, שנת הקורונה היה גידול של 38% במספר הישראלים שהגישו בקשות לפשיטות רגל ופתיחת תיקי חובות בסיוע משפטי.
עו"ד עודד חן מציין: "בשנת 2020 נפתחו כ-24,000 תיקי חובות בסיוע משפטי, מתוכם כ-9,000 בקשות לפשיטות רגל והליכי חדלות פירעון של יחידים (לא חברות), לעומת מספר בקשות לפשיטות רגל וחדלות פירעון שהוגשו בשנת 2019".
ההערכה של עו"ד חן היא כי כ-60% מתיקי החובות הגיעו להסדרים לתשלום החוב, תוך מחיקת כ-70% משווי החובות. "כ-90% מאנשים הפרטים שהגיעו לחדלות פירעון נכנסו לחובות עקב חריגה מיתרת האשראי הבנקאי", הוא אומר, "הם לקחו הלוואות.
כאשר התקשו לכסות את ההלוואה הראשונה הם לקחו הלוואה שניה ואז הלוואה שלישית, עד שהבור הכלכלי נהיה גדול מדי ונותני האשראי הפסיקו לתת הלוואות נוספות. ברור שאנשים שמשכורתם היא 6,000 עד 7,000 שקל לחודש לא יכולים להחזיר הלוואות של מאות אלפי שקלים שההחזר עליהן עצום".
שיעור ראשון בכלכלה: "לא לוקחים כסף כדי לשלם על כסף"
"כמובן שאת רוב הליכי חדלות הפירעון ניתן היה למנוע אם המדינה הייתה נותנת הכוונה נכונה ומגבילה את הבנקים בנתינת האשראי", מסביר עו"ד חן ומוסיף: "על פי אמות המידה של הממונה בבואו לקבוע את צו התשלומים שישלם היחיד בהליך, מוקצים לאדם פרטי דמי מחיה שערורייתיים של 3,311 שקל בלבד - סכום אשר אמור להספיק לו למחיה וממנו נגזר סכום הצו שאותו ישלם בהתאם למשכורתו.
חייבים שלא החלו הליך חדלות פירעון ולא הגיעו להסדר עם הנושים שלהם חשופים להליכי הוצאה לפועל, לעיקולים והגבלות רבות, החל מעיקול המשכורת שלהם, עיקול חשבון הבנק, אפילו עיקול רישיון הנהיגה שלהם. בנוסף, תישלל זכותם לצאת מן הארץ, הם יוכרזו כמוגבלים בבנקים ועוד".
הסיטואציה עלולה להחמיר, הוא אומר. "הם יהיו נתונים למצב בלתי נסבל ולא יוכלו לחיות כאנשים נורמטיביים. הם יחפשו קומבינות - איך לעבוד בשחור, לפרוט צ'ק של שכר בצ'יינג', לרשום נכסים על שם מישהו אחר וממש לחיות במחתרת ללא כתובת מעודכנת שהנושים יוכלו לבקר בה. הם יחיו כמו סוג של אסיר נמלט".
מהבדיקה עולה כי במחצית הראשונה של שנת 2021 חל גידול נוסף של 18% במספר תיקי חובות החידלון פירעון של יחידים בישראל. "אם הייתה רגולציה בעניין נתינת האשראי והגבלתו, ברור שזה היה עוזר בהפחתה משמעותית בהליכי חדלות הפירעון", אומר עו"ד חן, "זה, יחד עם חינוך כלכלי והכוונה למשקי בית, היה מוריד את כמות הליכי חדלות הפירעון בישראל, שהם הגבוהים ביותר בעולם המערבי".