מאבוקדו ועד לביצים: חיסכון של 840 שקל למשפחה

תחת הכותרת: "שומרים על החקלאות הישראלית, מפחיתים את יוקר המחיה", השיקו שר האוצר ושר החקלאות תכנית רוחבית לענף החקלאות שצפויה להפחית את מחירי הביצים, הפירות והירקות בישראל. עיקר התכנית: הפחתת מכסים על הייבוא החקלאי לישראל. שר החקלאות: "ישלוט העם בסלט"

שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר, מקדמים במסגרת השינויים המבניים הנלווים לחוק התקציב לשנים 2021-2022, תכנית רוחבית להגדלת התחרות ותמיכה בענף החקלאות.

התכנית צפויה להגביר את התחרות בענף החקלאות, להגדיל את מגוון המוצרים ולהוזיל את מחירי הפירות, הירקות והביצים לצרכן; תכנית זו תוביל, על פי ליברמן ופורר, לחיסכון של 2.7 מיליארד שקל בשנה. התכנית כוללת חבילת תמיכה רחבה בחקלאות הישראלית.

איך יגבירו את התחרות? על פי השרים הממונים הדבר יתבצע דרך הפחתת מכסים רוחבית עבור כלל מוצרי הפירות והירקות לפי מתווה הדרגתי והפחתה מיידית של רשימת מוצרים הכוללת ביצים, אבוקדו, שום, אפונה, שעועית, תאנים, אננס ארטישוק ועוד.

באשר לענף ההטלה, תינתן תמיכה ישירה לחקלאים על כל ביצה (עד 40 אלף שקל בשנה לכל בעל מכסה), עם עדיפות לחקלאים בגליל במטרה לחזק את הפריפריה. בנוסף, יינתנו מענקי חדשנות והשקעות למגדלים על מעבר ללולים מודרניים.

עוד בוואלה! NEWS

המייק-אפ שיהפוך אותך לגרסה הטובה ביותר של עצמך

לכתבה המלאה

מסיבת העיתונאים המשותפת של שרי האוצר והחקלאות

בווידאו: שר האוצר ושר החקלאות מקדמים תכנית רוחבית לענף החקלאות שצפויה להפחית את מחירי הפירות והירקות (מערכת וואלה!)

חיסכון של 2.7 מיליארד שקל בשנה, 840 שקל נטו למשפחה

מחירי הפירות והירקות זינקו בשנים האחרונות במעל 80%, הפחתת המכס צפויה להוזיל את מחיריהם בצורה משמעותית, וכן את מחירי הביצים בשיעור מוערך של 25% ויותר; סך החיסכון לצרכן הישראלי צפוי לעמוד על כ-2.7 מיליארד שקל בשנה, חיסכון של 840 שקל בשנה לכל משק בית.

כמו כן, התכנית כוללת צמצום רגולציה לייבוא פירות וירקות באמצעות אימוץ תקינה אירופאית, כתוצאה מכך, צפויה הגדלה משמעותית של מגוון המוצרים, כך שיהיה ניתן לצרוך נקטרינות ומשמשים בכל השנה ולא רק בחודשי הקיץ. בנוסף, יכנסו לישראל מוצרים שכיום אינם נגישים לצרכן הישראלי, כגון פירות יער ודוריאן.

בתכנית, חבילת תמיכה רחבה לענף החקלאות הכוללת תמיכה תקציבית ישירה לכל חקלאי פר דונם מעובד, תמיכה ייעודית לענף הביצים, הרחבת הטבות מס דרך חוק לעידוד השקעות הון, תמיכה בסימון תוצרת מקומית, הוזלת התשומות לחקלאי (חומרי הדברה וכו') והשקעה של מעל 2 מיליארד שקל עבור חדשנות והעלאת פריון בענף החקלאות.

בנוסף, יינתנו מענקי השקעות וחדשנות לרכש ציוד ומכונות חדשניות, שיתופי פעולה עם סטארטאפים ועוד.

על פי משרדי האוצר והחקלאות, התכנית מהווה צעד משמעותי בהצבת ישראל לצד המדינות המפותחות בכל הנוגע לאופן התמיכה בחקלאות ומיישמת את המלצת ה-OECD למדינת ישראל.

התכנית מתווה לוחות זמנים ברורים וצפויה לחול בפעימות על פני 5 שנים והמתווה ייבחן מדי שנה תוך בדיקה אם יש ירידה בשטחים המעובדים.

סלט ירקות. עודד פורר: "לא רפורמה שהיא התרסה לחקלאים אלא למען החקלאי" (צילום: ShutterStock)

האם בחגים ניתן יהיה להשיג פירות וירקות יותר בזול?

גובה המכס על פירות וירקות המקובל כיום נע בין חצי שקל ל-20 שקל לק"ג . למשל, המכס על שום עומד כיום על 10 שקל לקילו ועל אננס 4 שקלים לקילו.

במשרד החלקאות מצפים כי הסרת המכס על ייבוא הפירות והירקות והבצים יוזיל את מחיריהם בעשרות אחוזים, לדוגמא מחירי הביצים יוזלו בכ-25%.

אז האם כבר בחגים נוכל ליהנות מההוזלה במחירי הפירות והירקות? באופן מפתיע, לפחות לגבי חלק מהמוצרים, התשובה היא כן.

הפחתת המכסים אינה חלק מחוק ההסדרים ולכן היא יכולה להיות מקודמת באופן מיידי. לפי משרד החקלאות, מכסים על חלק מהמוצרים יפחתו באופן מיידי - הכוונה היא לאחר ביצוע השימוע לציבור שייערך כשלושה שבועות. מדובר, בביצים אננס, אבוקדו, גויאבה, ליצ'י, שסק, שום, אפונה, שעועית, פול, אספרגוס, פטריות כמהין, תאנים.

לעומת זאת, על יתר הסוגים תתבצע הפחתת מכס איטית יותר על פני חמש שנים. מדובר על ענבים, אבטיח, מלון, תפוזים, מנדרינות, קלמנטינות, אשכוליות, פומלות, לימונים, משמש, דובדבנים, אפרסקים ונקטרינות, שזיפים, תות שדה, תפוחי אדמה, כרישה, כרוב, כרובית, סלרי, צנון, חצילים, תרד, ארטישוק.

ואילו על עגבניות, מלפפונים, בצל, גזר, בננות טריות, תפוחים, אגסים, אגוזי אדמה תתבצע הפחתת מכס איטית על פני מספר שנים.

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "לעשות סדר במשק" (צילום: דוברות האוצר)

"אני מקווה שנקום לבוקר חדש"

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "הרפורמה בחקלאות היא מהחשובות בחוק ההסדרים ובאה לחזק את החקלאי הישראלי תוך טיפול ביוקר המחיה והטבה עם הצרכנים. הרפורמות שאנחנו מובילים נועדו לשני דברים עיקריים: לעשות סדר במשק ולהיאבק ביוקר המחיה.

שני מרכיבים אלה מנחים את המהלכים השונים שלנו. אני מקווה שלאחר שנעביר את התקציב וחוק ההסדרים נקום לבוקר חדש".

שר החקלאות, עודד פורר: "אנחנו מציגים את הרפורמה הגדולה ביותר שנעשתה בחקלאות, ב-30 השנים האחרונות. בדיוק סיפר לי המנכ"לית שראתה חמאה בסופר 3 ב-10, משהו שאפשר היה לחלום עליו לפני כמה שנים. אנחנו יוצאים למהפכה חקלאית, הרפורמה הגדולה ביותר שנעשתה בחקלאות עד כה.

זאת לא רפורמה שהיא התרסה לחקלאים אלא למען החקלאי ולצרכן כאחד. גם כשהילדים כועסים על האבא, וגם כשהאבא כועס על הילדים, האבא נשאר אבא. הוא נותן לילד לצמוח ולפרוח, ופורס לו את רשת הביטחון", אמר.

"אנו נאתגר את החקלאים, אבל לא ניתן להם ליפול", הוסיף פורר. לדבריו, הרפורמה עוצבה בשותוף פעולה עם ארגוני החקלאים. "קיבלנו מארגוני החקלאים מסמך מפורט עם התייחסות לגבי הצעדים שצריך ושהם מבקשים שיבוצעו במסגרת הרפורמה".

שר החקלאות, עודד פורר: "הרפורמה תבוצע לא כהנחתה ולא כהתרסה" (צילום: דוברות האוצר)

השר פורר פירט במשך דבריו את הצורך בביצוע הרפורמה: "מדד מחירי הפירות והירוקת הוא היה בלתי נסבל - לא יכולים להשלים איתו, זה פוגע בצרכן. אנו נוזיל את הפירות והירקות - נפתח את השוק לתחרות הוגנת עם רשת הביטחון לחקלאים.

אנו מתכוונים להפסיק את תשלומי החקלאים למוצעת הלול ולמועצת הצמחים, כאשר תושלם הרפרומה, רק הציבור הוא זה שיקבע: ממי הוא קונה, באיזה מחיר הוא קונה ומה ארץ המוצא של הפרי או הירק שאותו הוא קונה. ישלוט העם בסלט!" השר הוסיף כי במסגרת מהלכי הרפורמה תסומן התוצרת הישראלית כדי ש"הצרכן יידע האם העגבנייה שהוא קונה היא מעוטף עזה או מעזה", לדבריו.

"אני פונה חקלאים, אל תפחדו מהשינוי הזה. הרבה שנים שלטנו בתחום החקלאות, היום אנו מעבדים את האדמה באותן שיטות כמו לפני 30 שנה, והיום אנו מחזירם עטרה ליושנה עם פתיחת השוק לתחרות. אם לא נעשה את הרפורמה החקלאי ייפגע גיל החקלאי הממוצע הוא 65. כדי שדור צעיר ייכנס לחקלאות צריך להשקיע בחקלאות, בחדשנות", אמר שר החלקאות.

על פי התכנית, המכס על הביצים יבוטל (צילום: ShutterStock)

מה כוללת הרפורמה? כל הפרטים

לדברי פורר מדובר בשתי רפורמות: הראשונה - הסרת הפיקוח והתכנון מענף ההטלה (הביצים) תוך ביטל מכסות יבוא ופתיחה לתחרות.
השנייה: פתיחת השווקים לתחרות בפירות והירקות ומעבר לתמיכה ישירה בחלקאים, השקעות ומענקים.
מלבד הפחתת המכסים, הרפוטרמה תכלול: התמיכה הישירה- 420 מיליון שקל לשנה, תמיכה ישירה בסך 100 שקל לדונם קרקע מעובדת. עדכון התמיכה כתלות בהפחתת המכס.

בענף הביצים, הרפורמה מדברת על פטור מיידי ממכס על הייבוא; סך התמיכה במגדלי הביצים כ- 1.1 מיליארד שקל עד לסוף חוק הגליל; תמיכה ישירה של 8 אג' לביצה עד 500,000 ביצים לכלל לבעלי מכסות עד סוף שנת 2027; התמיכה תינתן לבעלי מכסות בגליל עד ל- 750,000 ביצים וכן תמיכה נוספת של 6.3 אג' לביצה בגליל בהתאם לחוק הגליל.

התמיכות יחויבו במס הכנסה (בהתאם למס השולי), לא תינתן תמיכה לאוכלוסיות "עשירות".

במסגרת הרפורמה תינתן תמיכה וחיזוק החקלאות שכוללת תוספות תקציב למשרד החקלאות בסך של 2 מיליארד שקל על פני 5 שנים בנוסף לתקציבי המשרד.

1. תוספות תקציב למשרד החקלאות בסך של 2 מיליארד שקל על פני 5 שנים בנוסף לתקציבי המשרד, ובהן:
• תכניות להשקעות הון ולהעלאת הפריון בחקלאות- כ-500 מיליון שקל למשך 5 שנים.
• תקציב למחקר ופיתוח וחדשנות בחקלאות - 530 מיליון שקל למשך 5 שנים.
• תמיכות והשקעות לעידוד חקלאות ידידותית לסביבה - 150 מיליון שקל למשך 4 שנים.
• תמיכות והשקעות בתחומים נוספים בחקלאות כ- 665 מיליון שקל למשך שנתיים.

2. הטבות מס בחוק עידוד השקעות הון - כ-50 מיליון שקל בשנה.

3. מכסות עובדים זרים- הקצאת מכסה של 6,000 עובדים, מתן אפשרות לגיוס עצמי של העובדים הזרים.

4. סימון תוצרת הארץ- תמיכה ייעודית בסימון שיווק תוצרת מקומית.

5. הקמת מרכז מחקר לבינה מלכותית בחקלאות - 300 מיליון שקל על פני 4 שנים.

ליברמן ופורר מציגים את התכנית להסרת המכסים מעל ייבוא של תוצרת חקלאית (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

שר החקלאות: "מדד מחירי הפירות עלה ב-102%"

מאוחר יותר, אחרי שספג לא מעט ביקורות (ראו להלן), התייחס אליהן עודד פורר, בריאיון לתכנית "איפה הכסף" ב-103FM:

"תפיסת עולמנו היא מאוד בסיסית - חשוב מאוד שתהיה חקלאות ישראלית, חשוב לשמור עליה, אבל היא חייבת לעשות קפיצת דרך. משתמשים היום בשיטות שהיו נהוגות לפני 30 שנה - וזה מפריע כי כשאתה פחות חדשן ויעיל, הפירות והירקות עולים יותר.

מדד מחירי הפירות עלה ב-102% אחוז, מדד מחירי הירקות עלה ב-81%. יש פער ענק ונוצר מצב שיש ילדים ישראלים שלא קונים פירות, כי זה יקר. אבוקדו הפך להיות פרי לעשירים. החקלאי הישראלי חייב לחיות בשוק תחרותי".

"התוכנית שלנו היא הדרגתית ופרוסה ב-5 שנים. הכל יעשה בתמיכה ישירה לחקלאי, כי אני רוצה שהוא יהיה עסוק בחדשנות שלו, בייצור שלו ובמחירה שלו - ולא בכל הפוליטיקה שמסביב.

לפני שהתחלנו עם הרפורמה, התייעצנו עם החקלאים הרבה מאוד, הם נכחו בדיונים גם במשרד החקלאות וגם בוועדת התקציבים. הם העבירו לנו נייר מסודר עם כל הדרישות שלהם. נייר שהיה לנגד עינינו כל הזמן".

"הרצון שלנו הוא לתת לצרכן לבחור ממי הוא קונה ובכמה הוא קונה. כשאני הולך לסופר, אני רוצה לדעת האם העגבנייה שמולי היא מעוטף עזה או מעזה, כי כנראה שאני מוכן לשלם יותר על העגבנייה שמגיעה מהעוטף.

אני רוצה שלצרכן תהיה אלטרנטיבה ושהעם ישלוט בסלט שלו, שהוא יחליט איזה ירקות יהיו בפנים ומאיפה הן מגיעות. השקיפות הזו נדרשת. כל מה שהצרכן הישראלי רוצה זה לקנות אפרסקים ושזיפים לילדים שלו במחירים הוגנים ושהסחורה תהיה טובה וטרייה - תפקידנו הוא לספק להם את זה".

"התוכנית שלנו תוזיל את הסל השנתי למשפחה ב-840 שקל לשנה. יש פה חזון גדול מאוד שאפשר להגשים, לא צריך לפחד משינויים".

דובי אמיתי: יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "לא תהיה עסקת חבילה במשק" (צילום: יחצ)

בעקבות התכנית: שביתת אזהרה במועצות האזוריות

במסיבת עיתונאים שהתקיימה לפני זמן קצר במועצה האזורית רמת נגב, במחאה על הודעת משרדי האוצר והחקלאות לצאת באופן חד צדדי ולהעביר באבחת יד בחוק ההסדרים שינויים בחקלאות, בהם פתיחת המשק לייבוא מזון טרי בעבור נזיד עדשים ואיום על ענף ההטלה, השתתפו ראשי ההנהגה החקלאית: שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי, דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים ונשיאות המגזר העסקי עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, אבו וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, יחד עם ראשי המועצות האזוריות.

ראשי המועצות האזוריות הכריזו על שביתת אזהרה ביום א' הקרוב לאחר שהצביעו פה אחד לשבות באסיפה הכללית של מרכז השלטון האזורי המייצג את 54 המועצות האזוריות מכל הארץ, מהגולן ועד חבל אילות. כמו כן, יו"ר נשיאות המגזר העסקי הכריז כי לא תהיה עסקת חבילה במשק אם החליטו ללכת על החקלאות ועל המגזר העסקי על הראש.

אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "מדובר במהלך שישמיד את החקלאות הישראלית. בכל העולם, בכל פעם שהלכו על מהלך שכזה, שלא תמיד הוכיח את עצמו, נתנו ארכה של מספר שנים להתארגנות, הן של המדינה והן של החקלאים. רק אצלנו ממציאים את הגלגל בכל יום מחדש, ומנחיתים רפורמה מהיום למחר.

העלות של המהלך מוערכת בכ-3 מיליארד שקל בשנה, והסכום עליו מדבר משרד האוצר כ'תמיכה בחקלאים' הוא לעג לרש ויריקה בפניהם של החקלאים. כך גם לגבי העלאת המיסים על ההתיישבות העובדת, המהווה כ-90% מחקלאי ישראל. צבר הגזירות שניתכות על החקלאים, ימחק באופן מיידי ענפים שלמים וימוטט את החקלאות הישראלית.

גם הכוונה להעביר את האגף להגנת החי והצומח למשרד הכלכלה, משול להעברת החלטות רפואיות בבי"ח לידי צוות כלכלנים. אני קורא לשרי האוצר והחקלאות לשקול שוב את הרפורמה, שבמתווה הנוכחי שלה תגרום נזק עצום".

תגובה להחלטת משרדי האוצר והחקלאות (היום 21.07) לפתיחת יבוא ללא מכס לתוצרת חקלאית טרייה:
מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל לשרי האוצר והחקלאות: תכנית משרד האוצר לרפורמה בחקלאות, עתידה להמית חורבן על ענף החקלאות בישראל, שתיכחד לחלוטין באם רפורמה זו תאושר

ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, וחקלאי מרמות נפתלי בגבול הצפון: "תכנית משרד האוצר לרפורמה בחקלאות עתידה להמית חורבן על החקלאות בישראל, אשר תיכחד לחלוטין באם רפורמה זו תאושר.

הרי כבר הוכח כי הורדת מכסים על ייבוא תוצרת חקלאית, אינה מוזילה את המחיר הסופי לצרכן, אך תמשיך למלא את כיסיהם של הטייקונים בעלי רשתות השיווק והיבואנים.

אנו החקלאים, מגדלי הפירות, הממוקמים בגבולות המדינה, קוראים לכבוד שרי האוצר והחקלאות, לא להיות אלו החתומים על גזר דין מוות למפעל הציוני החקלאי, המהווה את שכבת המגן הראשונה לביטחון התזונתי של תושבי המדינה ושמירה על גבולותיה בעיבוד השטחים החקלאיים מצפון ועד דרום, חובת המדינה לעודד את חקלאיה במדינת ישראל- ולא את חקלאי טורקיה, או פולין.

ה'מתנה' כביכול, שמציע האוצר בתכנית בדמות 'תמיכה תקציבית ישירה' הינה לעג לרש. אין אנו רוצים בהבטחות ומתנות, אלא רק לעבד את האדמות החקלאיות ולספק לתושבי המדינה תוצרת חקלאית בריאה".

ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל (צילום: אלי אשכנזי)

איגוד לשכות המסחר: בישראל יש מכסי מגן חסרי תקדים

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ברך את שר האוצר ושר החקלאות על תכניתם להפחתה רוחבית של מכסים על פירות, ירקות וביצים, במטרה להגביר את התחרות בשוק המקומי, ובמקביל להעניק תמיכה רחבה לחקלאים. זהו מהלך בכיוון הנכון. "איגוד לשכות המסחר פועל מזה שנים להפחתה ולביטול מכסי המגן הגבוהים על גידולים חקלאיים בישראל".

"השיטה האנכרוניסטית הפועלת בישראל של מכסי מגן חסרי תקדים בייבוא גידולים חקלאיים פוגעת דווקא בשכבות האוכלוסייה הרחבות בישראל. המטרה המרכזית חייבת להיות הפחתת מחירי הגידולים החקלאיים ומוצרי המזון לציבור הצרכנים. יחד עם זאת, צריך לשמור על המגזר החקלאי בישראל באמצעות מעבר לשיטה של סבסוד ישיר של החקלאים הישראלים. מעבר לכך, יש להבדיל בין מוצרי מזון לבין גידולים חקלאיים, שכן במוצרי מזון יש מרחב גדול להפחתת מכסי המגן".

"אין שום ספק שאימוץ התקינה האירופאית בתחום הגנת הצומח הינו מהלך נכון שמשתלב באופן ישיר עם רפורמת הייבוא להשוואת התקינה הישראלית לזו המקובלת באירופה".

לין הוסיף, "תחרות אמת חייבת להיות של הייצור המקומי כולו מול הייבוא. תחרות מקומית מוגבלת לעולם לא תשפיע על הפחתת מחירים משמעותית. בהעדר תחרות בפני הייבוא, רמת המחירים המקומית תעלה לנקודה שבה רמת המחירים המקומית תתחרה מול הייבוא, הכולל את העלות של מכסי המגן." "אכן שר האוצר מוביל שינויים שיתרמו ליצירת תחרות אמת ובדרך הנכונה, ולא בדרך הפסולה של אפליה לרעה של המגזר העסקי בישראל לעומת ספקי חוץ".

אוראיל לין, נשיא אוגוד לשכות המסחר (צילום: יחצ)

מברכים על הרעיון, מצרים על הדרך

בין המגנים והמשבחים, בלטה התגובה של התאחדות התעשיינים, ששיבחה את הרעיון אך מתחה ביקורת על הדרכים בהם מתכוונת הממשלה ליישמו:

"אנו מברכים על הכוונה לעבור לתמיכות ישירות בחקלאות, תוך הסרת החסמים ופיתוח הענף.

אך יחד עם זאת, מהלך מסוג זה יש לגבש בשיתוף החקלאים והיצרנים המקומיים, תוך ראייה כוללת של צרכי המשק והבטחון התזונתי של אזרחי ישראל, והקפדה על תחרות הוגנת ושיוויונית על מרכיביה השונים.

ישראל היא לא הראשונה שבוחרת לפעול בדרך של תמיכה ישירה בחקלאות ואין צורך בהמצאת הגלגל מחדש. עלינו לאמץ את המודל האירופי ולהתאימו למשק הישראלי ולא ליצור מודל חדש שאת מחיר הטעות שלו עלולים לשלם החקלאים, התעשייה ואזרחי ישראל".

גם עופר עטר, בעלים ומנכ"ל של קבוצת עטרה המפעילה רשת חנויות ואתר אי קומרס תחת המותג "שוקיט" ובעצמו בן של חקלאים, אמר בתגובה:

"תחרות היא תמיד מבורכת ומטיבה עם ציבור הצרכנים אבל חשוב שהיא תהיה הוגנת. עלויות כח האדם והגידול בישראל גבוהים משמעותית בהשוואה לעלויות בחו"ל ולכן חשוב שפתיחת היבוא תבוא במקביל עם תמריצים לחקלאים הישראליים כגון הוזלה בעלויות מים ותשומות לחקלאות, כמו גם הקלה בעסקת עובדים זרים הן בעלויות והן בהסרת הבירוקרטיה.

כמי שיש לו ממשק קבוע עם ציבור החקלאים וגם עם ציבור הצרכנים, אני מאמין שרק מודל שלוקח בחשבון את האינטרסים של שני הצדדים הוא ראוי והוגן".

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. מצד אחד מגבים, מצד שני מבקרים (צילום: מרק ישראל סלם)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully