בריכת השחייה שרוצה לנקות את הנהר בניו יורק

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

בימים חמים כמו אלו, אין ספק שהרחצה בים, במעיינות או בנחלים היא בילוי מועדף ומפתה במיוחד. בישראל, מדובר באפשרות שאנחנו לוקחים לרוב כמובנת מאליה, וכל מה שעלינו לעשות זה לבחור בין הים התיכון לים סוף או לים המלח, בין הכנרת לירדן או למעיין שליד הבית. עם זאת, מדי פעם אנחנו שומעים בחדשות על אירועי זיהום כאלה ואחרים בחופים ובנחלים, ואל חלק מנחלי הארץ הכניסה אסורה באופן קבוע. גם מחוץ לישראל, ברבים מהנהרות המפורסמים שבהם מתהדרות כמה מהערים הגדולות בעולם הרחצה מסוכנת תמידית.

דוגמה לכך היא ניו יורק, ללא ספק אחת הערים הגדולות והחשובות בעולם, שמשתרעת לאורך נהרות האיסט ריבר וההדסון - שהכניסה אליהם אסורה בהחלט. עם זאת, אחרי שנים של סחבת בירוקרטית ובעיות רישוי, לאחרונה אושר מיזם ייחודי להקמת בריכה ציבורית ואקולוגית בנהר האיסט ריבר, שעתידה להיות הבריכה המטהרת הראשונה בעולם.

הרחצה באיסט ריבר הפסיקה להיות זמינה לציבור כבר באמצע המאה ה-20 בשל זיהום המים, שנגרם בעיקר כתוצאה מהפעילות התעשייתית באזור ומהזרמת שפכים עירוניים בדרגת טיפול נמוכה, שאליהם מצטרף גם נגר עילי מזוהם כשיורד גשם באזור. בשנות ה-90 של המאה הקודמת נקבעו תקנות שהובילו להפחתה מסוימת ברמת הזיהום בנהר, אבל גם היום אי אפשר להעלות על הדעת שחייה בו.

המיזם החדש נקרא + Pool, כיוון שבמסגרתו מתוכננת לקום בריכה בצורת פלוס בחלק של האיסט ריבר שבין ברוקלין למנהטן. מעבר לשימוש העיקרי של הבריכה כאטרקציה ציבורית לכל המשפחה, היא אמורה על פי טענת היזמים לסנן באמצעות שכבות פילטר שונות שמהן ייבנו הדפנות שלה את מי הנהר שימלאו אותה ממזהמים כימיים ומחיידקים פתוגניים, ולהחזיר אותם נקיים לנהר. על פי התכנון, הבריכה תסנן מדי יום כ-2,270 קוב של מי נהר.

"לפני שמונה שנים הייתה לי הארה: הבנתי שניו יורק היא למעשה חצי-אי שמוקף במים, ושהנהר הוא לא רק הגבול בין מנהטן לברוקלין - אלא גם משאב טבע מדהים, שכרגע מזוהם מאוד", מספר האדריכל דונג-פינג וונג, שותף בכיר במיזם. "ניו יורק היא מקום מדהים לחיות בו, אפשר לעשות כאן כמעט הכל - אך לא לשחות בנהר. המים האלה למעשה מגדירים את העיר, אבל אנחנו לא מנצלים אותם - אלא להיפך, מתייחסים אליהם בצורה גרועה".

מי הנהר יסוננו בעזרת פטנט חדשני, שכולל יחידות סינון שבנויות מיריעות של גיאוטקסטיל, בד סינתטי שמאפשר למים לחלחל דרכו ונמצא בשימוש נרחב לצרכי הפרדה, ניקוז וסינון של נוזלים. מי הנהר ייקלטו במכלי הסינון שיימצאו בקיר הבריכה, שם יסוננו מהם חלקיקים שכוללים חיידקים ומזהמים נוספים. המים המסוננים ישמשו לשחייה בבריכה, ולאחר מכן יושבו אל הנהר.

על פי ההדמיות, המראה של הבריכה צפוי להיות מרהיב: היא תכלול שתי זרועות שיחצו זו את זו בצורת פלוס, שימוקמו בלב הנהר ויחוברו ליבשה בעזרת גשרון קטן. אפשר לנבא שהבריכה הפוטוגנית הזאת, לכשתהפוך מהדמיה למציאות, תככב ברשתות החברתיות.

בשנה שעברה, טרם אישור המיזם וכחלק ממסע יחסי הציבור שלו, הוצב בנהר מיצב אור שדימה את צורת הבריכה. בתוך המיצב הותקנו חיישנים שמדדו בזמן אמת את רמת הזיהום של המים, שהוצגה בעזרת נורות לד שסודרו בצורת פלוס. הנורות שינו צבעים בהתאם לרמת זיהום המים, לאורך הטווח שבין הצבע הכחול, שסימל מים נקיים, לאדום, שסימל מים מזוהמים. במקביל, הנתונים שודרו גם באתר אינטרנט ייעודי.

עם זאת, יש לציין שמיצב האור והמיזם עצמו, שאושר כאמור לביצוע, לא מתיימרים לעשות מהפך במצבו של הנהר. גודלה של הבריכה, ומכאן גם יכולת הסינון שלה, לא יוכלו להשפיע על איכות המים בנהר בסדר הגודל של האיסט ריבר, שנמתח לאורך 26 קילומטר (מלבד אפקט מקומי מאוד בסמוך לבריכה). כדי שנהר גדול אכן יעבור תהליך יסודי של ניקוי, יש צורך בהשקעת משאבים רבים - ולפני הכל, יש צורך להפסיק את ההזרמה של פסולת, שפכים או קולחים מכל סוג שהוא אליו.

לדברי ד"ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וראש החטיבה לסביבה וקיימות במכללה האקדמית אחוה, במידע שמספקים יזמי הבריכה כיום חסרים פרטים רבים שחיוניים להבנת תפקודה השוטף של הבריכה. "לא ברור כיצד תעבוד מערכת הסינון של המים, כיצד יתוחזקו היריעות שאמורות לבצע את הסינון, מה המנגנון שיאפשר את פינוי הפסולת שתצטבר על היריעות החיצוניות, איך תטופל אוכלוסיית הצמדה - אצות ויצורים אחרים שיתיישבו על היריעות החיצוניות של הבריכה ועוד. ייתכן שכלל הבדיקות הנדרשות נערכו - אך המידע הטכני לגביהן לא פורסם".

עם זאת, למיזם החדש יוכל להיות, אם וכאשר יקום, אפקט הסברתי חשוב, שיאפשר את העלאת המודעות לנושא זיהום המים באיסט ריבר ובנהרות גדולים אחרים ברחבי העולם. הבריכה בניו יורק היא מיזם ניסיוני, ובכוונתם של האדריכלים והמהנדסים ששותפים לו להקים בהמשך "בריכות פלוס" בנהרות גדולים נוספים בערים המרכזיות בארצות הברית.

ומה המצב בישראל? בכל הנוגע לימים ולימות, כל 155 חופי הרחצה הרשמיים שברחבי ישראל מותרים לרחצה. על פי הדו"ח השנתי האחרון שפרסם משרד הבריאות בנושא איכות מי הים בחופי הרחצה, ביותר מ-96 אחוז מהבדיקות שנערכו בחופים המוכרזים בעונת הרחצה של 2019 נמצא שהחופים עומדים בדרישות האיכות שנקבעו בתקן הישראלי למי-ים. עם זאת, יש לציין שלמרות הנתונים המעודדים יחסית, חלה ב-2019 עלייה ניכרת במספר הימים שבהם הציבור הוזהר מפני זיהום בים, שעמד על 487 יום (לעומת 133 יום ב-2018).

ומה בנוגע לנחלים? "המצב במי שפכי הנחלים שלאורך חוף הים התיכון לא טוב, וקיים בהם ריכוז גבוה של חומרי דשן ושל חיידקים", אומר פרופ' ברק חרות, מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל. "בחלק משפכי הנחלים הרחצה מסוכנת, בנוסף להיבטים האקולוגיים. לפני 50 שנה אנשים היו שוחים בנחל אלכסנדר, למשל, אבל היום זה בלתי אפשרי כי מזרימים אליו מי קולחים (מי ביוב מטוהרים חלקית, א.ד.)".

חרות לא אופטימי לגבי עתידם של הנחלים הישראליים. "בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה בהזרמת הביוב מכיוון רצועת עזה", הוא אומר. "מעבר לכך, אחד הגורמים המרכזיים שמאיימים על איכות המים, במיוחד בשפכי נחלי חוף הים התיכון, הוא הגידול המאסיבי באוכלוסיית המדינה, שעלול לגרום לעלייה בכמות מי הקולחים ולעומס רב יותר על תשתיות". עומס כזה עלול לגרום לתקלות ולקריסתן של התשתיות, מה שעלול להוביל להזרמת ביוב גולמי או מטופל חלקית אל הים וכך ליצירת זיהום ולפגיעה באיכות המים.

עם זאת, לדברי חרות, יש גם סיבות לאופטימיות. "במקרה של נחל הקישון, למשל, רמת הזיהום בנחל ירדה בצורה דרסטית ביחס לעשורים הקודמים", הוא אומר. "כדי לשפר את מצבם של מקורות המים, יש צורך לנקוט בשלל פעולות מעשיות, שכוללות הפסקה מוחלטת של הזיהום, יצירת נפח אגירה משמעותי במתקני טיהור השפכים שימנע הזרמת קולחים או ביוב גולמי לנחלים במקרים של היווצרות עודפים או של תקלות, טיהור הבוצה שבקרקעית הנחלים, הימנעות מוחלטת מהזרמת קולחים ושחרור מקורות המים הטבעיים כך שיתאפשר להם לחזור ולזרום בנחלים", מוסיף לוי.

האם מגמת השיפור באיכות מי הנחלים והחופים תימשך? האם יום אחד נראה בריכה בצורת פלוס באמצע הירקון? ימים יגידו. בינתיים, אפשר לשאוב השראה מהבריכה שמתוכננת לקום באיסט ריבר, ולדמיין שבעתיד נוכל לשחות שוב בנחלים שליד הבית.