לא עוצר בשחור: ליברמן הכריז מלחמה על המזומן

בלעדי: במשרד האוצר פועלים לחקיקה שתגביל שימוש במזומנים בעסקה מול עסק ל-6,000 שקל ו-15,000 שקל בעסקה בין גורמים פרטיים. על פי הערכות, נגרעים עשרות מיליארדי שקלים מקופת המדינה בגלל עסקאות "בשחור". החשש באוצר: הקורונה הגבירה את המוטיבציה ואת הלגיטימציה למצב

שר האוצר אביגדור ליברמן פועל להורדת תקרת השימוש במזומן החל מ-1 בינואר 2022. זאת במסגרת תיקון החוק לצמצום השימוש במזומן שנכנס לתוקף לפני כמעט שלוש שנים ולאור "השינויים הטכנולוגיים שחלו בשנים האחרונות, ובכלל זה הגידול במגוון הפתרונות להעברת כספים באמצעים דיגיטליים", נכתב בטיוטת תיקון החוק שהגיעה לידי וואלה! כסף.

במסגרת ההחלטה שתובא לאישור ועדת החוקה, המגבלה על שימוש במזומן תקטן ל- 6,000 שקל בעסקה מול עסק ול-15,000 שקל בעסקה בין אנשים פרטיים. התיקונים לא יחולו על עסקאות רכישת כלי רכב, לגביהן המגבלה תישאר ללא שינוי - בגובה של 50 אלף שקלים.

טוב לדעת (מקודם)

הטכנלוגיה בנעליים שתציל אתכם מכאבי הגב והברכיים

לכתבה המלאה
שר האוצר אביגדור ליברמן, הכריז מלחמה על הכלכלה השחורה (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

המטרה: עשרות מיליארדי שקלים שאינם מדווחים

כיום, בהתאם לחוק צמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף לפני שנתיים וחצי, עומדת תקרת השימוש במזומן על 11,000 שקל לעסק ועל 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. מדובר בהפחתה דרמטית שנועדה להילחם בתופעת "הכלכלה השחורה" (כלומר, שאינה מדווחת לרשויות המס) אשר גורמת, על פי הערכות שונות, לאובדן הכנסות ממסים של עשרות מיליארדים שקל מדי שנה.

התיקון יבוצע במסגרת סמכותו של שר האוצר בהוראות החוק לצמצום השימוש המזומן שקובעת כי שר האוצר יהיה רשאי להוריד את סכום המגבלה, וזאת בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל וכאמור באישור ועדת החוקה. בנוסף, מאחר שמגבלת סכום העסקה חלה גם על שכר עבודה, השינוי מצריך גם את אישורו של שר העבודה והרווחה.

תשלום במזומן, הדלק של הכלכלה השחורה. לפי מרכז טאוב (2018) היא מגלגלת כ-134 מיליארד שקל בשנה (צילום: ShutterStock)

מהי "כלכלה שחורה", על פי טיוטת החוק?

בדברי הסבר הנלווים לתיקון החוק של השימוש במזומן נכתב כי "כלכלה שחורה מוגדרת כנתח מפעילותה הכלכלית שאינו מופיע בנתוני התוצר המקומי הגולמי". כלכלה שחורה כוללת פעילויות והכנסות מבוצעות מחוץ למסגרת חוקית ושאינן מדווחות לרשויות, במטרה להימנע מקיום החובות המוטלות על כלל האזרחים".

השימוש במזומן הוכח כמתדלק את התופעה גם בארץ וגם בעולם, משום שהוא אנונימי, מקל על העלמות מס ונוח להסתיר אותו מעין הרשויות. זאת גם הסיבה העיקרית לקושי לאמוד את היקף הכלכלה השחורה. לפי המחקר האחרון בנושא שבוצע על ידי מכון טאוב, הקיף הכלכלה השחורה בישראל הגיע בשנת 2018 ל-10% מהתמ"ג , שהם כ-134 מיליארד שקל.

ההערכה היא כי בשנה וחצי האחרונות, מאז פרוץ משבר הקורונה חלה עלייה בהיקף התופעה. מודל החל"ת שהשאיר צעירים רבים בבית היווה תמריץ מסוים לצמיחת התופעה, אבל לא רק. לא מן הנמנע כי הציבור התייחס בסלחנות רבה יותר לביצוע התשלומים בשחור בעקבות משבר הקורונה, בעיקר לעסקים קטנים שהכנסתם נפגעה בזמן המשבר.

"המדינה מדברת בשני קולות"

עו"ד אייל בסרגליק, יו"ר הפורום הפלילי הארצי בלשכת עורכי הדין: "מניסיון באין ספור תיקים מאז כניסת חוק המזומן, בעיקר תיקי פשיעה כלכלית, חוק המזומן הגביר את העבריינות הכלכלית, יצר הרבה יותר מקרים בהם לא דווחו הכנסות במזומן וגרוע מכל, המדינה מדברת בשני קולות. היא ממסה על הכנסות במזומן ונותנת קנסות, ולאחר מכן כשאותם אנשים שהורשעו מגיעים לשלם על אותן הכנסות באמצעות שימוש באותו מזומן, המדינה אוסרת על הבנקים לקבל את כספם כשהוא עולה על 10,000 שקל. כעת מבקש שר האוצר להחמיר את ההגבלה ל-6000 שקל, והדבר היחיד שזה יוביל הוא הגברה תלולה של העבריינות ושימוש בכסף שחור שאינו מדווח למדינה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully