כשטויוטה מוטורס הודיעה כי לא תשדר שום פרסומת שקשורה במשחקים האולימפיים, העולם הפנים את המסר החבוי - מגפת הקורונה מטילה צל כלכלי כבד על המארחת. זאת, אף על פי שממשלת יפן עושה ניסיון הרואי לקיים את המאורע בתנאים כה חריגים.
טויוטה היא אחת החברות החשובות ביותר ביפן והיא נותנת חסות אולימפית עולמית, שזהו תואר המשותף רק ל-13 חברות נוספות אחרות ברחבי העולם. עם זאת, בתקופת הקורונה, כל קישור למשחקים הפך לרגיש מכדי שיצרנית הרכב תוכל לפרסם.
ההמתנה והציפיות לרוח כלכלית גבית מהאולימפיאדה התאדו כלא היו. אצטדיונים ומתקנים שעלותם נאמדת בכ-7 מיליארד דולר צפויים להישאר ריקים מאדם, זאת מתוך חשש להידבקות המונית. היו גם לא מעט שיקולים גיאו-פוליטיים. יפן רצתה שאולימפיאדת טוקיו תראה לעולם שהיא עדיין מעצמה עולמית, על אף התכווצות אוכלוסייתה, ההתבגרות כלכלית מתמשכת והתחרות קשה מול סין.
בנוסף, המשחקים היו אמורים להראות כיצד היא הצליחה להתאושש מצונאמי הרסני שפקד אותה בשנת 2011 שהרג כ-20,000 בני אדם. במקום זאת, המגפה טרפה את הקלפים וספק אם המטרות האלו יושגו. ראש ממשלת יפן, Yoshihide Suga, ציין כי "הדבר הפשוט ביותר היה לפרוש, אך תפקיד הממשלה הינו להתמודד עם האתגרים". המנהיגים עדיין מקווים כי החשיפה האדירה דרך השידורים תניב תועלת כלכלית.
שני שלישים מהיפנים מתנגדים לקיום המשחקים
במרץ 2020 כשיפן ו-IOC International Olympic Committee)) החליטו לדחות את המשחקים בשנה, הם הניחו כי עד קיץ 2021 המגפה תיעלם. זה לא קרה - ווריאנט "הדלתא" הכניס את יפן למצב חרום לפחות עד 22 באוגוסט. מספר האנשים שמגיעים מחוץ לגבולות יפן קוצץ בשני שלישים ועדיין, קיים צפי להתכנסות של כ-50,000 אתלטים, כתבים ואנשי צוות שונים ב-3 השבועות הקרובים.
הסקרים הראו כי שני שלישים מהיפנים לא השתכנעו כי יש לקיים את המשחקים כסדרם והתמיכה בראש הממשלה צנחה לשפל חדש.
ב-2012 כשהמשחקים האולימפיים נערכו בלונדון, אירועי צפייה המוניים שאורגנו בפארקים ומקומות ציבוריים אחרים הצליחו להפוך את דעת הקהל מסקפטית ולאוהדת. בזכות זה, אולימפיאדת 2012 הפכה לאחד האירועים הפופולריים והמוצלחים ביותר בהיסטוריה של האומה הבריטית. ממשלת יפן התכוונה לאמץ את השיטה הבריטית, אך לאור הלחץ הציבורי נאלצה לגנוז את תכניותיה.
כמו כמעט בכל אולימפיאדה, התקציב למשחקי טוקיו עלה בהרבה מהתחזיות הראשוניות. התקציב הרשמי עומד על כ-15.4 מיליארד דולר, אך ההערכות העדכניות ביותר מדברות היום על הוצאה כוללת של כ-20 מיליארד דולר, כמעט פי שלוש מהתחזית המקורית של כ-7.4 מיליארד דולר כאשר טוקיו הגישה את הצעתה לארח את האולימפיאדה.
נותני החסות היפנים תרמו למעלה מ-3 מיליארד דולר, הסכום הגדול ביותר שנתנו אי פעם חברות במדינה מארחת.
חשוב לציין, כי גם לפי ההערכות הפסימיות ביותר של הפסדים מהמשחקים, הם נאמדים בפחות מאחוז מהתוצר היפני, בהחלט לא משהו שימוטט את כלכלת יפן. לפי Nomura Research Institute: "לא ניתן לשלול תמורה פוטנציאלית עתידית. מיליוני בני אדם ברחבי העולם יצפו במשחקים וניתן להניח שרבים יחליטו לבקר ביפן לאחר המגיפה.
מסעדות ומלונות ששופצו לקראת המשחקים לא יתבזבזו, אצטדיונים אולימפיים ומתקנים ספורטיביים יקיימו בסופו של דבר גם אירועים עם צופים".
הסיכון הכלכלי הגדול ביותר הוא כנראה הסיכון הבריאותי, שמשמעותי הרבה יותר מחריגה תקציבית או נזק תדמיתי שיגרם אולי מטריבונות ריקות. רק כ-22% מהיפנים מחוסנים כרגע, זהו פיגור רציני אחרי מדינות המערב. השלכות הקורונה הן הגורם העיקרי שהביא יפנים רבים להתנגד למשחקים.
החשש הוא שהתפרצות מחודשת של הנגיף תאריך את הדרך להתאוששות, תוך כדי הוצאות רבות יותר לצרכי הטיפול במגפה. משחקים אולימפיים תמיד היו הרבה מעבר לספורט. בעידן הקורונה הם הפכו לסוגיה כלכלית וגאו-פוליטית מורכבת הרבה יותר מהרגיל.
המידע המוצג מסופק ע"י קבוצת קסם (להלן: "קסם") מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ (להלן: "אקסלנס") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.