וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מה קרה ל"רפורמת הדגל"? ההפתעה הגדולה של חוק ההסדרים

עודכן לאחרונה: 23.7.2021 / 10:34

העלאת גיל הפרישה ואגרות גודש בכבישים - כן, ייקור הארנונה למגורים ומלחמה ברגולציה - לא. הטיוטה החדשה של חוק ההסדרים היא רזה יותר - ולפחות כרגע משקפת בעיקר את הכאוס השורר בממשלת בנט, שלא מסוגל ליישם, לפי שעה, את מה שהגדיר רק לפני שבוע כ"רפורמת הדגל"

באישון לילה של יום חמישי הפיצה דוברות משרד האוצר את טיוטת השינויים המבניים הנלווים לתכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022 (חוק ההסדרים). מדובר בהצעות מחליטים שצפויות להיות נדונים בישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה ב-1 באוגוסט, ועד אז היא זמינה להערות הציבור באתר משרד האוצר. https://bit.ly/3kTGfLs

חוברת חוק ההסדרים מכילה 45 רפורמות כלכליות אותן מבקש משרד האוצר להתחיל ולקדם בשנתיים הקרובות. ניתן למצוא בה רפורמות חשובות למשק, כמו למשל העלאת גיל הפרישה ושילוב אוכלוסיות בשוק התעסוקה, קידום חוק המטרו ואפילו את ההצעה שעוררה מחאה ציבורית גדולה של הטלת אגרות גודש בכניסה לגוש דן.

נוסף על כך כוללת הטיוטה עוד כמה רפורמות מעניינות כמו מעבר לאנרגיה ירוקה, קידום חדשנות ועידוד צמיחת ענף ההייטק, הפחתת יוקר המחייה על ידי הסרת חסמי הייבוא, הגדלת היצע הדיור, בין היתר האמצעות האצת הליכי התחדשות עירונית, ייצוא קנביס רפואי, גמישות ניהולית בתחום החינוך ועוד.

עם זאת, מודבר בחוברת רזה יותר מהטיוטה הקודמת שהודלפה לתקשורת לפני יותר משבוע, זאת משום שחלק מהרפורמות לא נכנסו לתוכה. כך למשל, לא תמצאו בה את הרפורמה בכשרות (שעוררה התנגדות גם מצד חלק מרבני הציונות הדתית, הבייס המקורי של בנט, אם כי בעיקר מסיבות פוליטיות ולא הלכתיות), העלאת תעריפי הארנונה למגורים, שליברמן הגדיר כחיונית וגם הרפורמה ליציבות הפיננסית של בתי החולים לא נכללה.

ומה בנוגע ל"רפורמת הדגל הכלכלית למען עסקים בישראל" כפי שהגדיר אותה ראש הממשלה בנט - הרפורמה להפחתת הרגולציה? במקום בו היא אמורה להופיע בחוברת נכתב: "טיוטת הצעת המחליטים בדבר תוכנית לאומית לשיפור הרגולציה תופץ להערות הציבור בימים הקרובים".

ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן, ושר המשפטים גדעון סער במסיבת עיתונאים להצגת התכנית הלאומית להפחתת הרגולציה והביורוקרטיה., ירושלים, 6 ביולי 2021. עמית שאבי, אתר רשמי
בנט, ליברמן וסער מציגים את התכנית להפחתת הרגולציה. הפעם המאבק שלהם אינו באופוזיציה, אלא מול שרי הממשלה שלא ייפרדו בקלות מהכוח המצוי בידיהם כיום/אתר רשמי, עמית שאבי

מה קרה ל"רפורמת הדגל"?

חוק ההסדרים משמש פוליטיקאים רבים לקידום רפורמות שהעברתן בכנסת נחשבת למסורבלת במיוחד. חלק מהרפורמות מוכנסות בתור "עז" שתשמש אותן למיקוח (כך למשל אגרת הגודש בכבישים שליברמן כבר רמז שלא יתעקש עליה). אלא שבמקרה הרפורמה להפחתת הרגולציה לא מדובר ב"עז".

רק לפני שבועיים היא הוצגה במסיבת העיתונאים המשותפת הראשונה של ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר המשפטים גדעון סער. היועץ המשפטי לממשלה אמר כבר אז שהוא תומך ברפורמה.

משרד האוצר ביקש לקדם את הרפורמה במסגרת חוק ההסדרים, המקום המתאים ביותר עבור רפורמה מהסוג הזה, שמעוררת התנגדויות רבות של של משרדי ממשלה שונים - זאת, משום שתפקידם כרגולטורים הבלעדיים בתחומם יתערער - וכל צעדיהם יהיו מפוקחים על ידי גוף חדש שיוקם במסגרת הרפורמה - רשות הרגולציה.

ביום שלישי האחרון התנהל דיון סוער שנמשך 12 שעות בנושא הרפורמות "המתנדנדות" שנכנסו לחוק ההסדרים, אך קיים קושי משפטי לקדם אותן. בדיון נכחו היועמ"ש, אנשי אגף התקציבים והלשכה המשפטים של משרד האוצר. במהלך הדיון הושמעו טענות רבות של גורמים בכירים בכמה משרדי ממשלה שהלינו על כך שלא שותפו בהליך גיבוש הרפורמה להפחתת הרגולציה.

בשל כך, היועץ המשפטי לממשלה החליט לקבוע דיון נוסף בנושא הרפורמה להפחתת הרגולציה ליום ראשון הקרוב. מנדלבליט תומך בקידום הרפורמה, אך הוא יצטרך להחליט האם ההצעה "בשלה" להיכנס לחוק ההסדרים הקרוב, ואם לא, כיצד ניתן לקדם אותה שלא במסגרתו. לפי גורמים בממשלה, הנטייה היא כן לקדם את הרפורמה להפחתת הרגולציה במסגרת חוק ההסדרים הקרוב.

ד"ר רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים. מרק ישראל סלם,
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, פנה ליועמ"ש במכתב חריף/מרק ישראל סלם

העלות העודפת של הרגולציה: 75 מיליארד שקל

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, שלח בלילה מכתב תקיף ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ובו הבהיר כי הוא מצפה שיפעל באופן מידי להחזרת רפורמת הרגולציה לחוק ההסדרים, שמהווה את אחד מקווי היסוד של הממשלה. "

למרות הרתיעה הטבעית של הרגולטורים אשר הביאו אותנו למצב הנוכחי, יש ליישם באופן מידי את תכנית הממשלה שהוצגה (לאחר עבודת מטה ארוכה ומקיפה) לשיפור מדיניות הרגולציה והפחתת הנטל הרגולטורי. תכנית שראש הממשלה הכריז כי היא תכנית הדגל של הממשלה למען עסקים בישראל.

ביטול הטיפול ברגולציה ימנע מהמשק לצאת מהמשבר. העלות העודפת של הרגולציה על פי משרד האוצר עומדת על 75 מיליארד שקל, ובייחוד לאור המשבר העמוק בו מצוי המשק הישראלי נוכח התפרצות משבר הקורונה, ישנה חשיבות עליונה להפחתת רגולציה זו על מנת לשפר את כושר התחרות של המשק הישראלי, לפתח את המגזר הפרטי והעסקים ולהעלות את רמת החיים והשכר של כלל האזרחים", נכתב בפנייה.

הנה כי כן נדמה שנפתלי בנט למד עתה על בשרו כי המאבק באופוזיציה במליאה, אינו חזות הכל - את הרפורמות החשובות שהוא רוצה לקדם, יהיה עליו לכפות קודם כל על השרים בממשלתו. אלה מצדם לא ימהרו לוותר כל כך מהר על סמכויות שלרוב מגיעות עם האפשרות למנות מינויים רבים בצידן.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. מרק ישראל סלם,
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין: "הרגולטור שואף לגדול ולינוק עבור עצמו עוד משאבים מתקציב המדינה"/מרק ישראל סלם

"אסור לתת ליועצים המשפטיים לנהל את המדינה"

אם המכתב של התאחדות התעשיינים ליועמ"ש נראה חריף, הרי שנדמה כי תגובתו של עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הלכה עוד שני צעדים קדימה: לין הגיב על כך שרפורמת הרגולציה מחוק ההסדרים בשל התנגדות היועמ"ש ואמר כי "אסור לתת ליועצים המשפטיים לנהל את המדינה. לא על שום שנכון לזלזל בשומרי החוק אלא על שום שראייתם את הצורך בקידום משימות לאומיות בנויה על ראייה צרה של צורכי המדינה והחברה".

עוד הוסיף לין כי "אין ספק, אנו מדינת חוק ויש לשמור על החוק. אולם פיתוח גישה שהשגת מטרות לאומיות וכלכליות חייבת להיעשות מעבר לשמירה על החוק, על פי תפיסת העולם של היועצים המשפטיים, שגויה.

הם לאמיתו של דבר שואפים לשמר את הכח הבלתי מוגבל של הרגולטור הסטטוטורי ולהפוך אותו למי שיכול לעצב את דפוסי החברה והכלכלה, ללא איזון ותוך התעלמות מהצורך להשיג מטרות-על של צמיחת המשק ויצירת מקומות עבודה. כדי להסביר את הצורך בשכבות נוספות של רגולציה, הרגולטור מסוגל להתייחס לצרכן כאל אינפנטיל נעדר שיקול דעת".

"הרגולטור בהרבה מקרים שואף כל העת לייצר עוד רגולציה כדי להצדיק את קיומו. הוא שואף לגדול ולינוק עבור עצמו עוד משאבים מתקציב המדינה".
"איפה היו היועצים המשפטיים כשהרגולטור בישראל לא ביצע את החלטת הממשלה 2118 מאוקטובר 2014. המשק סבל מעודף רגולציה גם בתקופה בה עסקים קטנים נאבקו על הישרדות בעידן הקורונה."
"גישת היועצים המשפטיים משמעותה שלילת הכח מן הממשלה להציב יעדים לאומיים ובפועל לנהל את המדינה." סיכם לין.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully