מנהל הקרנות ביל גרוס: ארה"ב בסכנת איבוד מעמדה כמעצמה כלכלית עולמית

חולשת הדולר האמריקאי היא סימן לכך שארה"ב עלולה לאבד את מעמדה כשוק ההון המוביל בעולם, ואת מעמדה כמעצמה כלכלית, כך מזהיר מנהל קרנות האג"ח הידוע ביל גרוס. לדבריו, נפילתה של ארה"ב ממעמדה כהגמוניה הפיננסית של העולם נעוצה בכמה גורמים, הכוללים עודף חובות פרטיים, גירעון מסחרי בעל מימדים היסטוריים, ועלויות ההתגוננות מהטרור העולמי.

הדולר והשקעות הנקובות בדולרים ננטשים על ידי משקיעים זרים, וימשיכו לאבד את גורם משיכתם. גרוס תולה את ההידרדרות בהתקפות ספטמבר 2001, אשר כפו על ארה"ב להילחם ב"סוג חדש של מלחמה", וגרמו לארה"ב לאבד את "דיווידנד השלום" שלה, בתקופה בה אין היא יכולה להרשות לעצמה לאבד אותו.

בסקירתו החודשית באתר פימקו, חברת ניהול הקרנות בה הוא מככב כמנהל המגלגל מאות מיליארדי דולרים בנכסי לקוחות, מזהיר גרוס כי ארה"ב נזקקת להזרמת הון זר של 1.4 מיליארד דולר ליום כדי לקזז את הגירעון במאזן התשלומים ולשמור על ערכו של הדולר.

הדולר איבד מערכו מול מרבית המטבעות העולמיים בשנת 2002, והמשיך בנתיב ירידה במהלך 2003. מול היורו איבד הדולר 16%, והמשיך לאבד 2.5% בינואר. מול הפרנק השווייצי נפל הדולר ב-17.5% בשנת 2002. מול סל מטבעות העולמי איבד הדולר 17% ב-12 החודשים האחרונים. גרוס טוען כי הפיחות בדולר הוא הסימן המובהק ביותר להיפוך גורלו של שוק ההון האמריקאי.

"איני בטוח יותר שנשארנו, או שנישאר, המעצמה הכלכלית שפעם היינו", כתב גרוס. המאבק בטרור יהיה מתמשך ולא אירוע יחיד, ועל המשקיעים להבין כי מגננה מתמשכת מפני הטרור כרוכה בעלויות - לא רק כספיות אלא כאלה הדורשות שינוי במדיניות שיצקה את עמוד השדרה של ההגמוניה הכלכלית של ארה"ב במשך שבעה עשורים.

ההגמוניה, מסביר גרוס, נבנתה על עליונותה הצבאית של ארה"ב, ועל עליונותה הכלכלית, כפי שהיא משתקפת בהפיכתו של הדולר למטבע הפופולרי ביותר עבור יתרות מט"ח של מדינות זרות. בתור מעצמת-על כלכלית, יכלה ארה"ב ליישם מדיניות של סחר חופשי, שוקי הון פתוחים ומטבע חזק, ששיקפו לא רק את המורשת הפוליטית שלה, אלא הוסיפו ממון לכיסם של אזרחיה. אולם האימפריה האמריקאית נחה על יסודות רעועים של צריכה פרטית וגרעונות סחר, בניגוד לאימפריות כלכליות קדומות אשר נסמכו על מרקנטליזם ועודפי סחר - כמו בריטניה בתקופתה כאימפריה.

הגירעון, בתקופה של התרחבות צבאית של ארה"ב בניסיון לבלום את הטרור, מאיים למחוק את היתרונות הכלכליים שמציעה ארה"ב למשקיעים זרים, ועימם את עליונותה הכלכלית.

בנוסף לגירעון הסחר ומאזן התשלומים עליו מדבר גרוס, סבלה ארה"ב תחת ממשל בוש מהיפוך במאזן התקציב הממשלתי. מעודף תקציבי בתקופת קלינטון עבר ממשל בוש לגירעון תקציבי ההולך ומעמיק. בעקבות המיתון הכלכלי מציע בוש תקציב הוצאות ממשלתי של 28.5 מיליארד דולר עבור שנת הכספים 2004 - אשר ירחיב את הגירעון התקציבי ל-307 מיליארד דולר, וזה עוד לפני הוצאות על מלחמה בעיראק.