הדיונים על תקציב המדינה ופרסום טיוטת חוק ההסדרים מספקים בתקופה האחרונה כותרות על בסיס יומיומי. בין אם מדובר בשינוי תכנית סבסוד מעונות היום, העלאת גיל הפרישה לנשים או הקלות במיסוי על תכניות התחדשות עירונית - לתקציב המדינה יש השפעה על החיים של כל אחד מאיתנו.
למה? משום שתקציב מדינה הוא הכלי המרכזי לביטוי סדרי העדיפויות של המדינה על ידי מדיניות הממשלה. וזו, כידוע, מורכבת ממפלגות שונות, המייצגות אינטרסים שונים, לעתים אף מנוגדים.
האמת היא שתקציב המדינה, או יותר נכון העדרו (מדינת ישראל מתנהלת כיום עם "העתק" של תקציב שאושר ב-2019, מאחר שמאז לא אושר תקציב חדש) מככב בכותרות כבר למעלה משנתיים. המחלוקת על התקציב היתה העילה לפירוק הממשלה הקודמת ולהקדמת הבחירות. כעת, עם הקמת ממשלה חדשה, המבחן הגדול ביותר שלה הוא העברת התקציב.
אולם, לעומת הקושי הפוליטי המורכב בבסיסו, ביסודו, תקציב הוא רעיון די פשוט המבוסס על הכנסות והוצאות. במקרה של המדינה, ההכנסות מגיעות בעיקר ממסים, כמו מע"מ, מס קנייה, מס הכנסה, מס חברות ועוד.
ההוצאות שלה, מתייחסות לשלושה חלקים עיקריים:
ראשית, הוצאה ממשלתית, אשר מגלמת את כל הכרוך בהפעלת המנגנון הממשלתי, כמו הוצאות ביטחון, משטרה, החזרת חובות המדינה ועוד.
שנית, תשלומי העברה, שהם סך הכספים המועברים לאזרחים, למשל קצבאות אבטלה.
והחלק השלישי הוא השקעות: הוצאות שמיועדות לפיתוח תשתיות המדינה. כמובן, תהליך בניית תקציב המדינה אינו מסתכם בהגדרת הכנסות והוצאות מבלי לצפות תחילה את תחזיות הצמיחה, להעריך את הגידול הצפוי בהתחייבויות הממשלה ולעמוד בתקרות תקציביות המעוגנות בחוק, הנקראות "מגבלות פיסקאליות". כל זאת, כידוע, עוד לפני התאמות החקיקה הדרושה וההעברה בכנסת.
החשיבות של תקציב המדינה נעוצה ממספר גורמים
בראש ובראשונה, תקציב מאפשר צמיחה והתפתחות של המשק והחברה. אבל, צעדים ורפורמות כלכליים שנועדו להשיג מטרות שיטיבו עם האזרחים, כמו הגדלת התחרות במשק, ייעול שירותים באמצעות דיגיטציה ופתרון למצוקות בריאות, תחבורה, אקלים ועוד - צריכים לעבור במסגרת "חוק ההסדרים". חוק זה מוצמד להעברת התקציב, ובאין תקציב - אין התקדמות.
מי שלא נשארים במקום כמובן הם אנחנו, האזרחים, שהצרכים שלנו גדלים ומשתנים משנה לשנה אבל ללא עדכון התקציב, אנחנו "מתחלקים" באותה "עוגה ישנה", ולכן מקבלים פרוסה יותר קטנה.
בנוסף, תקציב המדינה מבטא מדיניות כלכלית אחראית, המסייעת לשמור על יציבות ומפחיתה את הסיכוי להידרדר למצבים בעייתיים. מדינה ללא תקציב מסתכנת בהורדת דירוג האשראי שלה וכפועל יוצא מזה, בקושי ללוות כסף ובהתייקרותו, ובהשפעה שלילית על משקיעים זרים.
רכיב נוסף וחשוב בתקציב המדינה הוא הגירעון התקציבי. או במלים אחרות, הפער שבין הוצאות המדינה להכנסות שלה, שגם אותו הממשלה צריכה לאשר מראש וביודעין עם מסגרת התקציב, בהתאם לתחזיות צמיחה. ככל שהגירעון גדול מלכתחילה, עולה הסיכון מפני השפעת מצבי קיצון כמו מלחמה, אסונות טבע או מיתון וכמובן, עולות בגינו הוצאות הריבית.
ומה אפשר ללמוד מכל זה? האמת, לא מעט
יש עוד הרבה להרחיב על תקציב המדינה, אופן ניהולו וההשלכות שלו, אבל די בבסיס הזה כדי לצייד אותנו בכמה עקרונות חשובים ופשוטים להתנהלות כלכלית אישית. שכן, לא רק למדינה כדאי לפעול על פי תקציב. גם לנו יש הכנסות והוצאות, וגם אנחנו קובעים סדרי עדיפויות, פשוט לא תמיד באופן מודע. וכאן, יכול לסייע התקציב ככלי לניהול אחראי ומבוקר של הכסף שלנו. הוא מאפשר לנו להכיר בהכנסות ובהוצאות שלנו כפי שהן היום, לתכנן את אלו שיהיו ולהוציא מהכסף שלנו את המיטב. אגב, הוא גם יסייע לנו לנהל כסף שאין לנו. שכן, גם חוב אפשר ורצוי לנהל, או לכל הפחות, לא להדחיק. ניהול נכון של חוב יכול לסייע לשמור על שליטה ובמקרים מסוימים אפילו לדחוף אותנו קדימה.
במילים אחרות, תקציב נועד לאפשר התפתחות, צמיחה והשגת מטרות וזה נכון גם במקרה הפרטי שלנו: זהו כלי שיכול לכוון לנו את הדרך ביותר ביטחון, וכך לקרב אותנו לדברים שאנחנו שואפים להשיג ולחלומות שאנחנו רוצים להגשים בצורה אפקטיבית. כן, קצת כמו שנעזרים במצפן.
למה התקציב חשוב כל כך?
החשיבות של תקציב המדינה נעוצה ממספר גורמים
בראש ובראשונה, תקציב מאפשר צמיחה והתפתחות של המשק והחברה. אבל, צעדים ורפורמות כלכליים שנועדו להשיג מטרות שיטיבו עם האזרחים, כמו הגדלת התחרות במשק, ייעול שירותים באמצעות דיגיטציה ופתרון למצוקות בריאות, תחבורה, אקלים ועוד - צריכים לעבור במסגרת "חוק ההסדרים". חוק זה מוצמד להעברת התקציב, ובאין תקציב - אין התקדמות.
מי שלא נשארים במקום כמובן הם אנחנו, האזרחים, שהצרכים שלנו גדלים ומשתנים משנה לשנה אבל ללא עדכון התקציב, אנחנו "מתחלקים" באותה "עוגה ישנה", ולכן מקבלים פרוסה יותר קטנה.
בנוסף, תקציב המדינה מבטא מדיניות כלכלית אחראית, המסייעת לשמור על יציבות ומפחיתה את הסיכוי להידרדר למצבים בעייתיים. מדינה ללא תקציב מסתכנת בהורדת דירוג האשראי שלה וכפועל יוצא מזה, בקושי ללוות כסף ובהתייקרותו, ובהשפעה שלילית על משקיעים זרים.
רכיב נוסף וחשוב בתקציב המדינה הוא הגירעון התקציבי. או במלים אחרות, הפער שבין הוצאות המדינה להכנסות שלה, שגם אותו הממשלה צריכה לאשר מראש וביודעין עם מסגרת התקציב, בהתאם לתחזיות צמיחה. ככל שהגירעון גדול מלכתחילה, עולה הסיכון מפני השפעת מצבי קיצון כמו מלחמה, אסונות טבע או מיתון וכמובן, עולות בגינו הוצאות הריבית.
תקציב המדינה והתקציב הפרטי שלנו
ומה אפשר ללמוד מכל זה? האמת, לא מעט
יש עוד הרבה להרחיב על תקציב המדינה, אופן ניהולו וההשלכות שלו, אבל די בבסיס הזה כדי לצייד אותנו בכמה עקרונות חשובים ופשוטים להתנהלות כלכלית אישית.
שכן, לא רק למדינה כדאי לפעול על פי תקציב. גם לנו יש הכנסות והוצאות, וגם אנחנו קובעים סדרי עדיפויות, פשוט לא תמיד באופן מודע. וכאן, יכול לסייע התקציב ככלי לניהול אחראי ומבוקר של הכסף שלנו. הוא מאפשר לנו להכיר בהכנסות ובהוצאות שלנו כפי שהן היום, לתכנן את אלו שיהיו ולהוציא מהכסף שלנו את המיטב.
אגב, הוא גם יסייע לנו לנהל כסף שאין לנו. שכן, גם חוב אפשר ורצוי לנהל, או לכל הפחות, לא להדחיק. ניהול נכון של חוב יכול לסייע לשמור על שליטה ובמקרים מסוימים אפילו לדחוף אותנו קדימה.
במילים אחרות, תקציב נועד לאפשר התפתחות, צמיחה והשגת מטרות וזה נכון גם במקרה הפרטי שלנו: זהו כלי שיכול לכוון לנו את הדרך ביותר ביטחון, וכך לקרב אותנו לדברים שאנחנו שואפים להשיג ולחלומות שאנחנו רוצים להגשים בצורה אפקטיבית. כן, קצת כמו שנעזרים במצפן.
הכותבת, נועה בן נתנאל, היא מנהלת מוצר ב-Pepper