איך חמקו השוקולד והממתקים מהמס שאמור להקטין את צריכת הסוכר?

הצעת אגף התקציבים באוצר להטיל מס על משקאות כדי להקטין צריכת הסוכר אולי נכונה, אבל הביצוע נראה רע: אינספור מוצרים עתירי סוכר שמכילים 12-13 כפיות סוכר ב-100 גרם נותרו מחוץ לחוק, ומשקאות נטולי סוכר הוכנסו אליו. 'וואלה! כסף' עושה סדר

בשבוע שעבר התבשרנו על כוונת האוצר למסות משקאות קלים וממותקים כחלק מהמלחמה בתופעת משקל היתר. דאגה לבריאות הציבור היא מטרה נעלה, ללא ספק, אבל ההתמקדות בתחום המשקאות הממותקים, מעלה כמה שאלות נוקבות.

כיצד חמקו שוקולד וממתקים שמכילים לעיתים 12-13 כפיות סוכר ב-100 גרם מהחוק שנועד להקטין צריכת סוכר? בדיקת 'וואלה! כסף' מגלה כי כוונת אגף התקציבים לצמצם את צריכת הסוכר בישראל נמנעה מלטפל בחלק הארי של הסוכר הנצרך על ידי הציבור הישראלי. נכון לעכשיו, כוונת אגף התקציבים היא להטיל מס גבוה על משקאות בלבד.

בדברי ההסבר של אגף התקציבים בהצעה נכתב שהמטרה היא "לצמצם את התחלואה העודפת הנגרמת מצריכת משקאות עתירי סוכר". אלא שאם המטרה היא צמצום צריכת סוכר, הרי שההצעה מגלה פער בין מטרת ההצעה לבין האופן בו מתכננים באגף לבצע אותה.

בראש בראשונה לא ברור מדוע הוחלט באגף התקציבים לא להטיל מס על כלל הסוכר ולהסתפק במס על משקאות בלבד. 15% בלבד מסך הסוכר שנצרך בישראל נצרך במשקאות, ולמעשה אגף התקציבים ויתר ללא קרב ובאופן מוזר על טיפול ב-85% מכלל צריכת הסוכר בישראל.

עוד בוואלה!

אוכלים ומטיילים - מטיילים ואוכלים: מסעדות שוות בכל הארץ

יוליה פריליק-ניב
לכתבה המלאה
עוגיות, ופלים וממרחי שוקולד - בכולם יש יותר סוכר מאשר בבקבוק של משקה קל ממותק (צילום: ShutterStock)

מבחן הבפלה לעומת הקולה

כך נותרו מחוץ להצעת אגף התקציבים מעדנים, שוקולדים, ממתקים וגלידות עתירים בסוכר שלא ימוסו.

על פי נתוני אתר שופרסל, למשל, שוקולד פרה מכיל 13.2 כפיות סוכר בכל 100 גרם, קליק כריות של יוניליוור מכיל 12.7 כפיות סוכר בכל 100 גרם ואילו בפלות שוקולד מכילות 10.2 כפיות סוכר על כל 100 גרם.

הדוגמאות למוצרים עתירי סוכר, כמו קטשופ, מעדני חלב וכו' - ארוכה, וכל אלה - כאמור, לא טופלו ע"י אגף התקציבים - שגם לא טרח להסביר מדוע בחר לוותר על הטיפול בקטגוריות אלה.

קוקה קולה רגיל מכיל לשם השוואה מכיל 2.7 כפיות סוכר בכל 100 גרם וכך גם קולה של פפסי. אגב, על פי הצעת אגף התקציבים, גם מוצרי דיאט, נטולי סוכר, כמו קוקה קולה זירו או פפסי מקס ימוסו באופן משמעותי, בשעה שמוצרים עתירי סוכר נותרו כאמור מחוץ לחוק.

בתחילה רצו לקבוע באוצר לקבוע מס שנע בין 1.61 שקלים במינימום ל-2.89 שקלים במקסימום לכלל המשקאות שאינם מים, סודה או חלב. כלומר, גם למשקאות נטולי סוכר.

בהמשך, על פי פרסומים שונים, עודכנה ההצעה כך שיהיו שתי מדרגות מס - מס של 70 אגורות לליטר עבור משקאות שכמות הסוכר בהם נמוכה מ-5 גרם ל-100 מ"ל (כולל משקאות ללא סוכר), ומס גבוה יותר של 1.3 שקל לליטר עבור משקאות עם כמות סוכר הגבוהה מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה.

מבדיקה שערכנו עולה כי על פי הנוסח החדש צפויים חלק מהמשקאות כמעט להכפיל את עלותם לצרכן. כך למשל, משקה קל תפוזים קריסטל 2 ליטר שניתן להשיג כיום ב-3.20 שקל, יעלה לאחר הטלת המס לא פחות מ-6.24 שקל, עלייה של 95% במחיר.

בקבוק קוקה קולה ליטר וחצי שעולה כיום 6 שקל יעלה לאחר עליית המס בכמעט 40% יותר ל-8.3 שקל לבקבוק. פפסי קולה שניתן להשיג כיום 4.5 שקל לבקבוק ליטר וחצי תעלה לאחר המס ל-6.8 שקל, עלייה של כ-50%.

בנוסף, כיוון שמטרת המס הינה לגבות "מחיר" ממי שמעמיסים על מערכת הבריאות בגלל צריכת סוכר, מוזר שבאגף התקציבים מתנגדים לדרישת משרד הבריאות "לצבוע" את כספי המס ולהעבירם למערכת הבריאות. לפי שעה, מתוכנן המס להיגבות כמו כל מס דרך רשות המיסים.

סוכר: אם המטרה היא לצמצם את הצריכה בשם הבריאות, למה להיטפל לתחום שאחראי רק ל-15% מצריכת הסוכר? (צילום: ShutterStock)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully