אמון הציבור במגזר הציבורי מידרדר: אי שביעות רצון בולטת ממשרד האוצר ובנק ישראל

מסקר ביצועי המגזר הציבורי בישראל - ניתוח עמדות אזרחים, שנעשה במרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי והחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה על ידי ערן ויגודה ופני יובל, עולה כי תדמיתו של המגזר הציבורי נשחקה ב-2002.



המחקר כלל 502 נבדקים המייצגים את אוכלוסיית ישראל הבוגרת. מהמחקר עולה כי שביעות הרצון של האזרח הישראלי מהשירותים אותם מספק המגזר הציבורי בשנים 2001-2002 נותרה בינונית עד נמוכה.



ב-2002 ניכרה עלייה ברמת שביעות הרצון רק משירותי המשטרה, משירותי בתי החולים וקופות החולים. בכל יתר התחומים נרשמה ירידה עקבית בשביעות הרצון - בעיקר בולטת הירידה בשביעות הרצון מהשירותים שמספקת חברת החשמל ובזק. שביעות הרצון הרבה ביותר נרשמה משירותי רכבת ישראל ב-2002 (3.87 מתוך 5), שביעות הרצון הנמוכה ביותר נרשמה משירותי משרד הדתות - 2.42.



עוד עולה מהמחקר כי גם רמת האמון שרוכש הציבור כלפי מוסדות ציבוריים, שמלכתחילה לא היתה גבוהה, ירדה ב-2002. בעיקר בלטה הירידה באמון שרוכש הציבור למשרד האוצר ומערכת המיסוי מ-2.53 ב-2001 ל-2.19 ב-2002, אמון הציבור בבנק ישראל ירד מ-3.12 ל-2.48, אמון הציבור בבנקים ירד מ-2.72 ל-2.45.







בשלושה מגזרים בלבד חלה עלייה ברמת האמון - בתי החולים, קופות החולים ומשטרת ישראל. שירותי הביטחון החשאיים זוכים גם ב-2002 לרמת האמון הגבוה ביותר - 3.47. תחומים נוספים בהם בלטה ירידת אמון הציבור הינם: התקשורת הציבורית, תקשורת בערבית והתקשורת הכתובה.



ב-2002 נרשמה גם ירידה באמון כלפי בעלי תפקידים במוסדות הממשל והמנהל הציבורי. הירידה התלולה ביותר נרשמה באמון הציבור בעובדי בנק ישראל מ-3.05 ב-2001 ל-2.54 ב-2002. למרות ירידה זו עולה מהסקר כי רמת האמון שרוכש הציבור לעובדי בנק ישראל עדיין גבוהה יותר מרמת האמון כלפי שרי הממשלה, חברי הכנסת, עובדי משרד הדתות והרבנים הראשיים.



עוד עולה מהסקר כי ב-2002 רק 14.2% מהנשאלים סברו שלמגזר הציבורי בישראל תדמית כללית חיובית, בעוד 57.8% לא הסכימו עם אמירה זו, שנה קודם לכן סברו 27.5% כי למגזר הציבורי תדמית כללית חיובית, לעומת 45% שלא הסכימו עם אמירה זו.



30.2% חושבים כי עבודה בשירות הציבורי הינה עבודה טובה ומכובדת, לעומת 28% ב-2001, 40.8% היו מעוניינים בעבודה כזו לעומת 32.5% ב-2001. עוד עולה מהסקר כי איכות כוח האדם במגזר הציבורי זוכה להערכה בינונית-נמוכה הן ב-2001 והן ב-2002. ב-2002 חושבים רק כ-18% מהציבור כי המנהל הציבורי בישראל מעסיק כוח אדם מיומן, לעומת כ-49% שאינם מסכימים עם קביעה זו. ב-2001 חשבו 22% כי המנהל הציבורי מעסיק כוח אדם מיומן, לעומת 39% שלא הסכימו עם אמירה זו.



ב-2001 חשבו 20.6% מהנשאלים כי המנהל הציבורי מנסה ברצינות לתקן ליקויים העולים בביקורת המדינה, לעומת 12.4% ב-2002. עוד עולה מהסקר כי 73% מהציבור (ב-2001 וב-2002) חושבים כי קידומם של עובדים בשירות הציבורי בישראל נקבע לפי העדפות אישיות ולחצים פוליטיים ולא לפי ביצועיהם בפועל של העובדים. 53.6% מאמינים כי פעולות המנהל הציבורי משרתות את מטרותיהם של מספר מצומצם של אנשים ולא את מטרות המערכת כולה.