חידוש היחסים והעניין הגובר בארצות המזרח התיכון בכלל ובמרוקו בפרט, הם הזמנה להכיר וללמוד את מרוקו מנקודת מוצא אחרת, תוך הרחבת קשרי התרבות שנשמרו לאורך השנים גם לנושאים כלכליים ועסקיים.
מכון היצוא, בשיתוף המשרד לשיתוף פעולה אזורי, ביצע מחקר לטובת היכרות חדשה ועכשווית עם מרוקו, בו נחשפות ההזדמנויות הרבות והמגוונות לקשרים כלכליים ועסקיים בין המדינות. הסקירה משתרעת על שבעים עמודים וכוללת שבעה פרקים בנושאי הזדמנויות ואתגרים לשיתופי פעולה כלכליים ועסקים, תכניות אב ופרויקטים במדינה וכולי.
הערכת המשרד לשיתוף פעולה אזורי ומכון היצוא היא שפוטנציאל היצוא מישראל למרוקו עומד על כ-250 מיליון דולר מדי שנה לעומת כ-10 מיליון דולר כיום. הערכה זו מתבססת על כמה נקודות מפתח:
למרוקו חזון ותוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח לחיזוק הכלכלה והפריון - בהן יש פוטנציאל לשיתופי פעולה עסקיים רבים. עיקר הפוטנציאל בתחומי ההשקיה, תעשייה חקלאית, סייבר וטכנולוגיות חכמות
חיבור תרבותי עמוק המקשר אינטרסים כלכליים ועסקיים רחבים בין ישראל ומרוקו יכול להוות זרז ומוטיבציה לשיתופי פעולה עסקיים ופריחה כלכלית בין שתי המדינות.
גשר לאפריקה: כניסתה של מרוקו בתחילת השנה להסכם סחר חופשי עם יבשת אפריקה מהווה גם שער אפשרי נוח ליזמים ישראליים.
שילוב נדיר בין אינטרס כלכלי וזהות צרבותית
בשל היעדר תשתית מדינית, הסחר בסחורות בין ישראל ומרוקו מזערי ועומד על עשרות מיליוני דולרים מדי שנה בלבד. מספר התיירים הישראלים אשר מבקרים במרוקו נע בין 30 אלף ל-45 אלף מדי שנה.
על פי הערכות מכון היצוא, פוטנציאל היצוא המחושב מישראל למרוקו עומד על כ-250 מיליון דולר ועיקרו בתחומי תשומות לחקלאות, טיפול במים, דיגיטציה ותעשיות חכמות, סייבר, בטחון המולדת, מערכות בריאות דיגיטליות ומערכות ערים חכמות. מניתוח הסביבה הכלכלית והעסקית של מרוקו נראה כי ההזדמנויות לשיתופי פעולה רבות ומגוונות כמעט בכל תחום ותחום;
כדי שניתן יהיה לממש את הפוטנציאל הכלכלי והעסקי של הקשר עם מרוקו, כדאי לראות ולהתייחס למרוקו כזירת פעילות כלכלית ועסקית חדשה עבור ישראלים. זאת לאור היעדר מסגרת ותשתית מדינית וכלכלית רשמית לשיתופי פעולה בין המדינות בעשרים השנה האחרונות והדימוי הנוסטלגי של מרוקו, שהתקבע בתפיסה בישראל.
קשרי העמים שנשמרו גם לאורך שנות הקיפאון המדיני, מאפשרים היום שילוב נדיר בין אינטרסים כלכליים ועסקיים וקשרי תרבות עמוקים. הציפיות הגבוהות והחיוביות והמוכנות לעשיית עסקים בשני הצדדים, יחד עם התשתית המדינית כלכלית המונחת בימים אלה, יוצרות את התנאים המתאימים כדי שיהיה ניתן לעשות זאת.
בונים גם על האוכלוסייה הערבית בישראל
השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג': "הגברת שיתופי הפעולה של מדינת ישראל במרחב היא יעד אסטרטגי ראשון במעלה, המסייע להידוק הקשרים האזוריים, לחיזוק יחסי הגומלין בין האוכלוסיות ובהן החברה הערבית בישראל שחולקת שפה ומאפיינים תרבותיים עם עמי האזור, כמו גם לקידום תהליכי שלום ונורמליזציה.
המשרד לשיתוף פעולה אזורי ימשיך לפעול יחד עם משרד הכלכלה ומכון הייצוא, כמו גם עם משרדי הממשלה הרלוונטיים הנוספים, להעצמת הקשר התרבותי והכלכלי בין ישראל למרוקו, במטרה לשפר את רווחת תושבי שתי המדינות".
אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא: "הסכם השלום עם מרוקו, הוא עד נדבך בפעילות הענפה של ישראל להישגי כלכלת השלום. אני בטוח כי שיתוף פעולה עסקי כלכלי עם מרוקו יביא לתוצאות משמעותיות לשני הצדדים.
מכון היצוא בשת"פ עם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והמשרד לשיתוף פעולה אזורי ימשיכו לבנות את התשתיות המקצועיות ביותר למען קידום פעולות כלכליות ועסקיות לחברות הישראליות".
