במרוצת חמש השנים האחרונות שילמה משטרת ישראל לא פחות מ-133 מיליון שקלים כפיצויים לתושבים שנכוו מהתנהלות רשלנית או ממחדל משטרתי. על פי דו"ח הנזיקין השנתי של המשטרה, מספר התביעות ודרישות הפיצוי במהלך השנים 2018-2020 עומד על 1,751, או, אם תרצו - 31,300 שקלים ששולמו בממוצע לכל תובע. מסקירתה עולה כי העילה המרכזית בגינה שולמו הפיצויים בשנת 2020 היא חוסר טיפול באירוע. כ-3.4 מיליון שקלים שולמו על הפרה החובה הזו של המשטרה. גם על הגעה באיחור של ניידת לזירת האירוע שילמה המשטרה הרבה כסף - ליתר דיוק - כ- 1,7 מיליון שקלים. גם לשון הרע, מסתבר, מהווה עילה שכיחה להגשת תביעות, שעלתה למשלם המיסים הישראלי כ-400 אלף שקלים, רק בשנת 2020.
בדו"ח הנזיקין מציינת משטרת ישראל כי בשנת 2019 עמד הפער בין הסכומים שנתבעו במסגרת כתבי התביעה ובין הסכומים ששולמו בפועל על סך של כ-243 מיליון שקלים ואילו בשנת 2020 נרשם פער של כ-253 מיליון שקלים. עוד מציינת המשטרה כי הסכומים שנתבעים במסגרת תביעות הנזיקין המוגשות כנגדה מגלמים סיכון כלכלי משמעותי: "תביעות רבות מוגשות מבלי שיש ביסודן עילה מוצדקת או לחילופין, הסכומים הנתבעים בגדרן מופרכים ומוגזמים". לדבריה, בהיעדר בחינה וטיפול מתאימים, הסיכון הכלכלי עלול היה להתממש במלואו ולהכביד באופן משמעותי על הקופה הציבורית.
מהדו"ח עולה כי סך הפיצויים ששולמו בגין שימוש בכוח בשלוש השנים האחרונות מגיע ל-7.2 מיליון שקלים. בגין חקירה לקויה והעמדה לדין נאלצה משטרת ישראל - או ליתר דיוק משלם המיסים הישראלי - להיפרד מסכום של כ-4 מיליון שקלים. וכמה שולם על מעצר רשלני? כ-1.5 מיליון שקלים.
אל לציבור שנפגע מהתנהלות המשטרה לראות בהליך התביעה כנגדה כבוננזה, מסביר עו"ד יעקב דוידוביץ העוסק בתביעות יצוגיות ובתביעות נזיקין. לדבריו, "אמנם, המשטרה, כמו כל גוף שלטוני, אחראית על מעשיה וצריכה לצפות ששימוש או אי-שימוש רשלני בכוחותיה עשוי לגרום נזק לאזרחיה, אולם ההלכות המשפטיות מגבילות מאד את היקף התערבות בתי המשפט כנגד המשטרה, במיוחד בעילות של רשלנות. עוד הוא מציין, כי בלא מעט מקרים סכומי הפיצוי שנפסקים נמוכים יחסית. כך, למשל, כ-6,000 שקלים בגין עיכוב שלא כדין, כ-16 אלף שקלים לתובע שנעצר ל-24 שעות שלא כדין וכ-25 אלף שקלים בגין חיפושים בקטינה (האחד בעירום חלקי והשני בעירום מלא).
כפועל יוצא של מגמה זו, מציין עו"ד דוידוביץ, פרקליטים אינם ששים להגיש תביעות כנגד המשטרה, לאור ההלכות האמורות ולאור הסכומים שנפסקים. לדבריו, חרף קיומו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועל אף שבתי משפט נוהגים במישור ההצהרתי להרבות בהתבטאויות הנוגעות לזכות האדם לחירות אישית וכיוב', הרי שהפרקטיקה מלמדת כי בסופו של יום, הגשת התביעה לבית המשפט בגין רשלנות משטרתית היא פעולה שאין שכר בצידה, הן לתובע והן לפרקליט שמייצגו. לאור זאת, טיעוני המשטרה על מיעוט תביעות אינם קשורים למשטרה, אלא להלכות המשפטיות ולחוסר נכונותם של עו"ד בעקבות כך להגיש תביעות בנדון.
תגובת משטרת ישראל
"משטרת ישראל מטפלת מדי שנה במיליוני אירועים, קריאות ותלונות של אזרחים בישראל. העובדה שמספר תביעות הנזיקין נמוך (באופן יחסי לכמות האירועים), מצביעה על פעילות מקצועית ונכונה ברוב המכריע של המקרים בהם המשטרה מטפלת בקריאות אזרחים.
"במענה לפנייתכם, במהלך שנת 2020 הוגשו 185 דרישות פיצוי, זאת בנוסף ל-387 תביעות שהוגשו בשנה זו. סיווג עילת תביעה 'אחר' אינה מוגדרת במערכת כיוון שזו לא עילה שחוזרת על עצמה בתיקי נזיקין, כמו תיקים הקשורים במקורות וסוכנים, תאונות דרכים שאינן לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
"משטרת ישראל פועלת כל העת לשיפור השירות הניתן לאזרח תוך ביצוע איזון מתמיד בין המשימה - אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הציבור, אל מול זכויות הפרט, כבודו וחירותו.
"נמשיך לשרת ולהגן על כל אזרחי מדינת ישראל בכל ימות השנה, במקצועיות ובמסירות אין קץ".