92,000 שקלים לדיין בבית הדין הרבני, 8,000 למורה: פצצת הפנסיה התקציבית

הדוחות הכספיים של 2020 אמורים היו לחשוף את הגירעון בשל עלויות הטיפול במשבר הקורונה, אבל הם חשפו מחלה מסוכנת הרבה יותר: הפנסיה התקציבית שמאיימת לא רק על קבוצות סיכון אלא על כלל אזרחי ישראל. אלו המגזרים שנהנים מהפנסיות הגבוהות ביותר מתקציב המדינה

הדוחות הכספיים של מדינת ישראל המתפרסמים היום (שלישי) חושפים תמונת מצב עגומה בכל הקשור לפנסיה התקציבית בישראל. הדוחות מעלים פערים עגומים בין סטקורים שונים, באופן שעלול לפגוע במשק בטווח של עשרות שנים קדימה.

הדוחות, היו אמורים לחשוף בעיקר את עלויות המלחמה בקורונה, שהשפיעו על הגידול בחוב הלאומי, לרמה של כמעט טריליון שקל. אולם לצד זאת, המספרים החבויים בו מגלמים את הפערים הבלתי נתפסים בין פנסיה ממוצעת של דיין או שופט בדימוס, לבין זו שמשולמת לעובדי מדינה אחרים, למשל המורים.

את הנתון הבולט הראשון אין אלא להגדיר כפצצת זמן. מהדוחות הכספיים של מדינת ישראל עולה כי העלות הכוללת של תשלומי הפנסיה מתקרבת בצעדי ענק לעבר קו טריליון השקלים. נכון לסוף שנת 2020, הסכום הכולל שהאוצר מעריך שישולם לכל הגמלאים והעובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית בעשורים הקרובים, עמד על כ-831.5 מיליארדי שקלים. זאת, בהשוואה ל-785.7 מיליארדי שקלים בסוף 2019.

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
בית הדין הרבני בתל אביב - הדיינים והשופטים הם שיאני הפנסיה התקציבית (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל, פלאש 90)

מהדוחות הכספיים של המדינה עולה כי 41% (343 מיליארד שקל) מסך ההתחייבות העתידיות לפנסיה תקציבית שייכים למערכת הביטחון; 26% (217 מיליארד שקל) עבור הפנסיות לאנשי מערכת החינוך, 18% (148 מיליארד שקל) - הפנסיות של עובדי המשטרה והשב"ס ו-14% ( 119 מיליארד שקל) הם פנסיות של עובדי המדינה.

האפשרות להצטרף לפנסיה תקציבית נסגרה כבר לפני 19 שנים, אבל גובה התשלומים השנתיים אותם משלמת המדינה גדל מדי שנה. בשנת 2021 סך התשלומים של הפנסיות התקציביות צפוי לעמוד על יותר מ-23 מיליארד שקלים ויעלה לרמה של 35.7 מיליארד שקל עד סוף 2038.

למרות שכבר לא אמורים להיות מצטרפים חדשים להטבת הפנסיה התקציבית, אומדן ההתחייבות העתידית גדל משנה לשנה וכאמור כבר מתקרב לטריליון שקלים. הדוחות לא מספקים תשובות בנוגע לסיבה לכך, ואולם ניתן להניח כי ההסברים העיקריים הם העלייה בשכר של העובדים המבוטחים - דבר שמגדיל את הקצבה בהתאם וכן עלייה בתוחלת חיים.

הפער הלא הגיוני בין שופטים ונבחרי הציבור למורים

בדוח של האוצר ניתן לראות כי הקצבאות הגבוהות ביותר ששילמה המדינה בחודש דצמבר 2020 היו לדיינים. הפנסיה הגבוהה ביותר ששולמה לדיין בגמלאות הייתה בסך של 92,426 שקל. במקום השני, נמצא שופט, עם פנסיית שיא של 84,358 שקלים. במערכת הביטחון הפנסיה הגבוהה ביותר ששולמה ב-2020 עמדה על כ-81 אלף שקל, ובקרב נבחרי הציבור, אפרופו הדיונים על שכר חברי הכנסת - על 64,186 שקל.

פנסיה ממוצעת של מורה היא שמינית מזו ששולמה ב-2020 לנבחר ציבור. תלמידים בבית ספר (צילום: ראובן קסטרו)

מגזרים אלו הם שיאני הקצבאות ולא בקצבה הממוצעת, אבל גם כשבוחנים את זו, הנתונים הם כמעט בלתי נתפסים: פנסיה ממוצעת בקרב שופטים ודיינים שפרשו בשנת 2020, עומדת על 46.3 אלף שקל, ואילו בקרב עובדי ההוראה על פחות מ-8,000 שקל. כלומר - שופט בגמלאות יקבל כמעט פי שישה מגמלאי של מערכת החינוך.

עוד עולה מהדוחות כי העובדים שמובטחים בפנסיה תקציבית ממשיכים להפריש שני אחוזים בלבד מהשכר (לעומת כ6.5% בשוק הפרטי) וכן נהנים מקצבאות גבוהות.

הגירעון בתקציב והתכנית הכלכלית

ממד נוסף העולה מהדוח הוא סוגיית הגירעון. שנת 2020 הסתיימה בגרעון חסר תקדים של כ-170.1 מיליארדי שקל, גבוה בכ-107.9 מיליארדי שקל בהשוואה לשנת 2019, בה נמדד גירעון של כ-52.2 מיליארדי שקל המהווים כ-3.7% מהתוצר.

הגידול בגירעון נבע מפגיעת משבר הקורונה שהשפיע הן על גידול חד בצד ההוצאות של הממשלה לצורך התמודדות עם המשבר, והן על קיטון חד בצד הכנסות הממשלה ממיסים. החדשות הטובות הן כי בנטרול השפעת המשבר הגירעון המצטבר היה נמוך מהגירעון המצטבר בשנת 2019 ,וזאת בין היתר בשל מנגנון התקציב ההמשכי.

"בחודש מרץ 2021 החלה מגמה של קיטון בגירעון התקציבי של המדינה ביחס לתוצר. שיעור הגירעון עמד בחודש אפריל 2021 על כ-11.2% ובחודש יוני 2021 עומד על כ-10.1% ,מדד המצביע על התאוששות נוספת של הכלכלה הישראלית", ציין בדברי המבוא החשב הכללי של משרד האוצר יהלי רוטנברג.

הוצאות הממשלה להתמודדות עם המגפה הגדילו את החוב הלאומי באופן חסר תקדים. חנות סגורה (צילום: ראובן קסטרו)

"הדוחות הכספיים מספקים לממשלה, לכנסת ולכלל הציבור, תמונת מצב מקיפה על האופן בו מנוהלים כלל המשאבים של הישויות הממשלתיות", נכתב. עם זאת, הבדיקה האחרונה של מבקר המדינה העלתה כי דוחות חשובים אלה המשמשים למימוש מדיניות הממשלה כלל אינם נידונים בכנסת ובממשלה. יהיה מעניין לעקוב האם תיושם המלצת המבקר לחשב הכללי להציג דוחות אלה למקבלי ההחלטות.

הדוחות הכספיים של מדינת ישראל המתפרשים על יותר מ-400 עמודים כוללים למעלה מ-200 ישויות: משרדי ממשלה ויחידות סמך, חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים.

"מתן מענה למשרדי הממשלה": 14 מילארד; היערכות ללימודים: 1.75 מילארד שקל

מסגרת התכנית הכלכלית עבור הוצאות המשרדים בשנת 2020 גדלה במהלך השנה עד לסך של כ-84.8 מיליארדי שקל. החלק הניכר מהתוכנית שימש את המדינה לתשלומי הביטוח הלאומי וסיוע לעסקים, שני הסעיפים האלה יחד עלו למדינה יותר מ-51 מיליארד שקל.

כאן נחשף עוד עיוות מדהים באשר לאיך משקיעה המדינה את כספי הציבור: הסעיף השלישי בגודלו מתוך פירוט ההוצאות במסגרת התוכנית הכלכלית הוא "בריאות ומענה למשרדי ממשלה" שעמד בשנת 2020 על כ- 14 מיליארד שקל. הוצאות המדינה ל"היערכות משרד החינוך לשנת הלימודים תשפ"א" עמד על 1.75 מיליארד שקל בלבד - מוקדש כחומר למחשבה למי שתוהה האם וכיצד תיפתח השנה במערכת החינוך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully