משרד האוצר הפיץ טיוטה מעודכנת של "התאמות פיסקליות" בחוק ההסדרים, או במילים אחרות את שיעורי המסים שבכוונת האוצר להטיל כדי להגדיל את הכנסות המדינה בשנים הקרובות.
כפי שכבר פורסם בוואלה, באוצר מתכוונים להטיל מס על משקאות ממותקים, כלים חד פעמיים וכן להגביל את השימוש במזומן, אך עיון בטיוטה המעודכנת, ניתן למצוא סעיפים מעניינים נוספים.
כך למשל, במסגרת המאבק בהון השחור בישראל, האוצר מציע לקבוע חובת דיווח על החזקה ב"מטבע וירטואלי". לפי ההצעה, כל מי שהחזיק, ישירות או באמצעות אחד מילדיו הקטינים (מתחת לגיל 18), ביום אחד או יותר בשנת המס, מטבע וירטואלי (ביטקוין וכדו') בשווי של מעל 200 אלף שקלים, יחויב בהגשת דיווח לרשות המסים.
בדברי ההסבר של פרק זה נכתב כי "מטבעות וירטואליים הפכו לנפוצים בקרב הציבור, והם משמשים הלכה למעשה כנכס במסגרת סחר חליפין. המטבעות ניתנים לחלוקה ליחידות קטנות, מועברים בקלות יחסית באמצעים אלקטרוניים ואין עליהם כל מעקב או ביקורת.
בנסיבות אלה, מטבע וירטואלי מהווה מכשיר נוח ויעיל להעלמת הכנסות, צבירת נכסים לא מדווחים והלבנת הון".
בנוסף, מציע משרד האוצר להטיל מס בלו על ממסים ושמני סיכה ועל חומרים נוספים המשמשים או עלולים לשמש להנעת רכב. זאת במטרה להילחם ב"זייפני הדלק", שוק שנאמד במיליארדי שקלים בשנה ונשלט בידי ארגוני פשיעה.
בשנים האחרונות, חלה עליה חדה ביבוא וייצור מוצרים אלו שמשמשים בפועל גם כתחליף לסולר או למהילה עם סולר ובנזין לשם שימוש בכלי רכב. "תופעה זו גורמת לפגיעה בהכנסות המדינה, לפגיעה בכלי הרכב המונעים בתערובות אלו, לזיהום אויר ואף מהווים סכנה חמורה לבריאות הציבור ולבטיחותו במקביל, מוצע להטיל מס קניה בסכום מס הקניה החל על סולר על תחליפי דלק מיובאים", כך נכתב בהצעת האוצר. צעד זה, על פי הערכת האוצר, צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-550 מיליון שקל מדי שנה.
מיסוי תשלומים פרטיים ברפואה
לצורך חיזוק מערכת הבריאות הציבורית ונוכח ההשפעות החיצוניות של המערכת הפרטית על מערכת הבריאות הציבורית האוצר מציע החל מ-1 בינואר 2022 להטיס מס בגובה של 40% על כל תשלום שישלמו חברות הביטוח או קופות החולים לרופא או למוסד הרפואי, בגין פעילות פרטית של ניתוחים וייעוציים.
צעד זה זכה עד כה לחשיפה מועטה - וכפועל יוצא מכך - גם למעט ביקורת, אך סביר להניח שהוא עתיד לעורר התנגדות עזה, הן בציבור והן במערכת הבריאות. באוצר מעריכים כי צעד זה יגדיל את הכנסות המדינה ב-940 מיליון שקל בשנה.
לכאורה לא מדובר במס שיחול באופן ישיר על הפציינטים, אך לא מין הנמנע כי אם המהלך יאושר הוא יגולגל גם לצרכן הסופי, דרך הקטנת ההחזרים או הגדלת פרמיות הביטוח.
וכך מסבירים באוצר את ההיגיון שמאחורי המס על רפואה הפרטית: "למערכת הבריאות הפרטית השפעות חיצונית שליליות על המערכת הציבורית. ראשית, המערכת הציבורית מממנת עלויות משמעותיות אשר לא חלות על המערכת הפרטית- כגון הכשרת רופאים, החזקת תשתיות חירום ואספקת שירותי בריאות לכלל המבוטחים. בנוסף, על המערכת הציבורית חלות הגבלות רבות אשר לא חלות על המערכת הפרטית כגון פיקוח על השכר, פיקוח מחירים וכללי התחשבנות בין בתי החולים וקופות החולים".
הפסקת הנפקת אגרות חוב לקרנות הפנסיה
הצעד "הכבד" ביותר בטיוטת ההתאמות הפיסקליות מדבר על להפסיק את הנפקת אגרות החוב המיודעות לקרנות הפנסיה. צעד כזה צפוי להכניס לקופת המדינה כ-7 מיליארד שקל עד ל"הבשלתו המלאה". במקום המנגנון הישן, המדינה תעמיד לקרנות הפנסיה "התחייבות הפרשים" להשלמת התשואה עד לשיעור של 5% בשנה כנגד 30% מנכסיהן.
במטרה לספק יציבות בתשואות החיסכון הפנסיוני בקרנות הפנסיה, מדינת ישראל מנפיקה כיום אגרות חוב ממשלתיות מיועדות לקרנות הפנסיה החדשות והוותיקות בהיקף של 30% מנכסיהן, צמודות מדד ונושאת ריבית שנתית אפקטיבית קבועה בגובה 4.86%.
כיום עומד היקף אגרות החוב המיועדות שהונפקו לקרנות הפנסיה על כ-230 מיליארדי שקל.
מאחר שהיקף הנפקות אגרות החוב המיועדות צפוי לגדול במהלך העשורים הבאים, בין היתר, בשל מגמות דמוגרפיות ותשואות בשוק ההון, הרי שסך ההנפקות והיקף המלאי של אגרות החוב המיועדות צפוי לגדול בעשורים הבאים.
מלבד ההשלכה האדירה של הגידול הצפוי כאמור על תקציב המדינה, הדבר מעמיד אתגרים משמעותיים גם מבחינת ניהול החוב הממשלתי.
המנגנון החדש יאפשר להפחית את הגידול המשמעותי הצפוי בהוצאות הריבית על אגרות החוב המיועדות. כמו כן, המנגנון החדש ישפר את הוודאות בניהול החוב הממשלתי, יפחית את דחיקת החוב הסחיר ובכך יתרום להפחתת עלויות גיוס החוב הממשלתי, ועשוי לתרום לשיפור הסחירות והנזילות של אגרות החוב הממשלתיות הסחירות.
המהלך כבר מעורר התנגדות עזה מצד ההסתדרות, שהודיעה כי: "ההסתדרות לא תאפשר לשמוט את הקרקע מתחת לרגליו של ציבור החוסכים לפנסיה. המנגנון שמוצע כעת בטיוטת חוק ההסדרים מסכן את הביטחון הכלכלי של אוכלוסייה רחבה וחייב להיבחן מחדש.
הגנת הפנסיה היא משימה ראשונה בחשיבותה ויו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, יהיה שותף לכל הידברות מול המדינה לבחינת חלופות נכונות וטובות יותר. ככל שהאוצר יבחר להמשיך עם המחטף על גב החוסכים, לא נהסס לפעול בכל הערוצים כדי לסכל את המהלך".