אלי אבידר הוכיח את השיעור הראשון בכלכלה: תמריצים עובדים

אתמול התקשר אלי ידידי רונן, כולו מלא התרגשות. "מה קרה?" שאלתי אותו. "הראיתי היום לכל הקולגות השמאלנים שלי מאיפה משתין הדג", הוא חגג. "איך עשית את זה?" התעניינתי. "תשמע", הוא אמר לי. "אתמול קראתי בעיתון שאלי אבידר החליט להתחסן, ושהוא בכלל לא נגד חיסונים". "מי זה אלי אבידר ולמה אני צריך להתעניין במה הוא עושה עם עצמו?" שאלתי.

"אלי אבידר הוא ח"כ מהמפלגה של אביגדור ליברמן. לפני הבחירות היו שני נושאים שהוא דיבר עליהם. הראשון זה שהממשלה של נתניהו היא דיקטטורית כי היא מנסה להכריח את כולם להתחסן, והשני זה שהממשלה היא בזבזנית כי יש בה בערך חצי מיליון שרים ועוד חצי מיליון סגני שרים", הסביר לי רונן. "אז מה קרה שהוא גם מסכים לתמוך בממשלה מנופחת וגם מסכים להתחסן, אם היה כל-כך חשוב לו שלא?" שאלתי. "אה," ענה רונן. "הבטיחו לו שימנו אותו לשר בלי תיק, ואחרי זה אולי ימנו אותו לשר המודיעין". "מה עושה שר המודיעין?" שאלתי. "התקשרת בזמן האחרון למודיעין 144?" ענה לי רונן. "כבר שנים שלא", עניתי. "אם היית מתקשר, כנראה שהיית מדבר עם השר. מה עוד יכול לעשות שר שאין לו שום עבודה?" ענה רונן.

"איזה יופי," אמרתי לרונן. "למה ששמאלני כמוך יחשוב שזה יפה?" שאל רונן בחשדנות. "כי זה מוכיח שכלכלה עובדת", עניתי. "כשאבידר היה באופוזיציה, האינטרס שלו היה להילחם בממשלה כדי שהוא יוכל להיות שר, אז הוא היה נגד כל מה שהממשלה עשתה, ועכשיו שהוא בקואליציה האינטרס שלו זה להיות בעד כל מה שהממשלה עושה. בדיוק כמו שכתוב בעמוד הראשון של מבוא לכלכלה". "יש בזה משהו", ענה רונן. "מה אמר על זה מיקי זוהר?" שאלתי. "חירף וגידף את הממשלה על זה שהיא מנופחת ובזבזנית", ענה רונן. "אתה רואה", אמרתי לו, "שיעור ראשון בכלכלה: תמריצים עובדים".

"עכשיו שיכנעת אותי שג'ין הקמן צדק", אמר רונן. "איך הגעת פתאום לג'ין הקמן?" עניתי. "כי היה איזה סרט שבו הוא אמר שאפשר ללמד סוסים לחלק קלפים. הכל שאלה של כמה אתה מוכן לחשמל אותם", ענה רונן. "אבידר ומיקי זוהר מוכיחים שזה נכון. תן את התמריץ הנכון, תקבל את התוצאה שאתה רוצה".

"לא רק אבידר", הזכרתי לו. "גם יאיר גולן גילה שממשלה מנופחת זה דבר איום ונורא, אלא אם כן אתה חלק ממנה". "נכון," ענה רונן, "ואל תשכח את הילדים של בנט". "מה עם הילדים של בנט?" שאלתי. "מתברר שגם כשהם יוצאים לטיול, זה עם חבורת מאבטחים, כך שהמדינה משתתפת במימון החופשות שלהם." "אה," עניתי. "חשבתי שהאבטחה ליאיר נתניהו הייתה פינוק מיותר שהוא קיבל רק בגלל אימא שלו." "אז חשבת," ענה רונן.

"אתה יודע מה," אמרתי לו. "מתברר שאורוול צדק." "מה יש לך מאורוול?" שאל רונן. "אתה זוכר את חוות החיות?" "כן," ענה רונן. "אבל מה זה קשור?" "בחוות החיות, החיות עושות מרד בחקלאי העריץ שמתעמר בהן, ואחרי שהן מסלקות את החקלאי, הן מחליטות לנהל את החווה כך שכל החיות יהיו שוות. אלא שדי מהר, מתברר שהחזירים משתלטים על ניהול החווה, ובסוף הסיפור, כבר אי אפשר להבדיל בין חזירים לבני-אדם. כשהתמריצים הם אותו דבר, לא משנה מי בשלטון, בסוף הוא יתנהג כמו מי שהיה לפניו".

ד"ר אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן

ד"ר רונן בר-אל, האוניברסיטה הפתוחה