מניות הבנקים בישראל: האם מדובר בכסף בבנק?

בתחילת הקורונה היה חשש של ממש לגורל הסדר הקיים ומניות הבנקים ירדו בהתאם, אבל אז הגיע החיסון והחזיר למשקיעים ולבנקאים את החיוך. השאלה היא האם לא הכסף הזול הוא הדלק שמאחורי העליות?

המשקיעים הישראלים החלו לחייך בחודשיים האחרונים מהכיוון הכי לא צפוי - הבנקים, שלרוב גורמים להם לעשות בדיוק ההפך. החיוך החל לעלות לאחר שמניות המוסדות הפיננסים סגרו את פער ירידות הקורונה, והובילו את מחיר מניות רוב הבנקים לשיא של כל הזמנים.

כך לדוגמא, מחיר מניית בנק מזרחי טפחות הגיע לשיא שעמד על 103.2 שקל בתחילת יוני השנה, לעומת מחיר שיא של כ-95.17 שקל למניית הבנק בתחילת דצמבר 2019. מאז השיא של 2019 ועד כשבוע לאחר הכרזת הסגר הראשון מניית הבנק ספגה ירידה של כ-44%, בדומה ליתר מניות הבנקים, והעתיד היה מעורפל. אך מאז תיקנה בעלייה של 85.8% עד סוף המסחר ביום שלישי האחרון, אז עמד מחיר המניה על 99 שקל.

הבנק הבינלאומי שבר גם הוא שיא חדש למחיר מנייתו שעמד על 108.6 שקל במחצית יוני השנה, אך מאז ירד ב-5.8% למחיר של 102.3 שקל למניה נכון לסוף יום המסחר באחוזת בית ביום שלישי האחרון.

מחיר השיא אליו הגיעה מניית הבינלאומי טרום הקורונה עמד בתחילת דצמבר 2019 על 105.05 שקל. אך משבר הקורונה גרר אותה לירידה של 34.4% למחיר של 68.9 שקל נכון לסוף ספטמבר 2020, ומאז התאוששות המשק גם מנית הבנק התאוששה, כאמור, ועלתה ב-48.4%.

"הירידות במחיר מניות הבנקים בזמן משבר הקורונה נבע מהמתאם הגבוה של פעילותם עם הפעילות המשקית" מסביר ליאור שילה, אנליסט פיננסים בבית ההשקעות IBI, "וכשעלה החשש לפגיעה ממשית במשק כתוצאה מהסגרים ומסגירת השמיים, השתחרר עימו רפלקס מכירת מניות הבנקים. המכירות בוצעו בעיקר על ידי הציבור, דרך קרנות הנאמנות וקרנות הסל, כבכל התחומים שהמשקיעים העריכו כנפגעי המגפה.

יש לציין, כי באותה תקופה עלה גם חשש לחדלות פירעון עסקים ומשקי בית ולאי יכולת להחזיר אשראי והלוואות, שגרמו לבנקים להפרשות גבוהות להפסדי אשראי, והשפיעו על הדוחות הכספיים לאותה תקופה בדמות ירידה בהכנסות והרווחים".

עוד בוואלה!

חובת צפייה: המשפחה ששברה את יוטיוב בתחרות משוגעת

לכתבה המלאה

חיסון בנקאי

הידיעה על הגעת החיסונים לצד עדכון תחזיות מעלה על ידי בנק ישראל בתחילת 2021, וכן פרסום הנתונים שהראו כי חלה ירידה בדחיית תשלומי משכנתאות והלוואות, הובילו לשינוי כיוון במניות הבנקים, שהחלו לטפס במהירות.

שילה מוסיף, כי גם התאוששות הבנקים בארה"ב הוסיפה למחשבה כי הבנקים הישראליים יצטרפו אליהם בעליות מחיר המניות, לצד הדוחות הכספיים של הבנקים ברבעון הראשון של 2021, "שהראו מצג הרבה יותר טוב ממה שהשוק חשב שיהיה בנקודה זו", מסכם שילה.

חגיגות עליות מחיר המניה היו צנועות יותר בקרב הבנקים הגדולים: לאומי והפועלים. מניית לאומי עמדה בסוף מאי האחרון על שיא של 26.07 שקל, שעקף את הפיסגה הקודמת אליו טיפס מחיר המניה טרום הקורונה - 25.53 שקל. אך מאז אותו שיא במאי, ירדה המניה בכ-5% ונסחרה ביום המסחר האחרון שנבדק במחיר של 24.85 שקל, המתקרב לשיא טרום הקורונה מלמטה.

אך בעוד בנק לאומי הצליח לפרוץ את מחסום מחיר המניה בשיאו טרום הקורונה, מניית בנק הפועלים עדיין מתקשה לפרוץ אותו. בסוף ינואר 2020 מניית הבנק הגיעה למחיר שיא שעמד על 29.12 שקל, ולמרות שירדה בכ-40% מאז ועד ה-23 למרץ אותה שנה, המניה הצליחה לצמצם את פער הירידות ועלתה ב-60.4% עד ל-27 במאי, אז עמד מחיר המניה על 28.5 שקל, וביום המסחר האחרון שנבדק המניה נסחרה במחיר 25.7 שקל.

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים (צילום: גדי דגון)

ימשיכו לטפס?

"יש מספר הערכות לגורמים שהשפיעו על העליות המשמעותיות שחוו מניות הבנקים מזרחי, דיסקונט ובינלאומי, אל מול הקושי להדבקת הפער בקרב מניות הבנקים הגדולים" מפרט שילה. " אם לוקחים את בנק מזרחי כדוגמא, אזי מדובר בבנק שמעבר לתוצאות החזקות שהציג ביחס למערכת הבנקאית, המיזוג עם בנק איגוד ופרסום התוכנית האסטרטגית השאפתנית לשנים הבאות, הם שהובילו לרוח הגבית במניה.

לצידו גם הבנק הבינלאומי הציג תוצאות יפות, לצד מגמה עקבית של עלייה משמעותית בתשואה על ההון שהציג הבנק. בשנת 2016 התשואה על ההון שהציג הבנק עמדה על כ-7% לדוגמא, ובשנת 2020 כבר על 10.5%, וברבעון הראשון של השנה, שאמנם אינו מייצג, התשואה על ההון כבר עמדה על 13%".

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)

מצד שני, הבנקים הגדולים, שגם הציגו תוצאות חיוביות, ספגו השקה של מדד בנקים חדש, שהכניס שלוש חברות פיננסיות נסחרות נוספות בדמות שב"א, ישראכרט ופיבי, אשר הורידו את משקל הבנקים הגדולים במדד, והפנו את הכסף שזרם אל הבנקים מקרנות הנאמנות כתוצאה ממשקלן במדד, אל הבנקים הקטנים יותר - מזרחי והבינלאומי. לצד זאת, יש גם לחץ מסחרי על מניית בנק הפועלים, כיוון שידוע ששרי אריסון תמכור בשלב מסוים את אחזקותיה בבנק, שעומדים נכון להיום בשיעור של 11.35% מכלל המניות".

השינוי בהרכב מדד הבנקים אותו מזכיר שילה הגיע בעקבות דרישה של רשות ניירות ערך להתאים את אחזקת קרנות הנאמנות בנייר ערך בודד במדד אחריו היא עוקבת ל-25%.

הדרישה מורידה את הורדת משקל הבנקים הגדולים מ-30% למשקל החדש שנדרש על ידי הרשות כאמור, באמצעות מכירת מניות לאומי ופועלים, שהחלו בחודש יוני ויימשכו ב-6 פעימות עד אוגוסט, לצד רכישה של מניות שאר החברות הפיננסיות המרכיבות את המדד.

כך מנהלי הקרנות ימכרו מניות של בנק לאומי בכ-763 מיליון שקל, לצד מכירת מניות של בנק הפועלים בכ-719 מיליון שקל. כאשר הכספים מופנים בעיקר לרכישת מניות בנק מזרחי טפחות (כ-781 מיליון שקל), ולשאר החברות המרכיבות את המדד החדש כדוגמת מניות הבנק הבינלאומי (337 מיליון שקל), ומניות חברת האשראי ישראכרט (184 מיליון שקל).

השאלה הנשאלת בשוק ההון כיום היא האם מניות הבנקים ימשיכו לטפס לאור המכפיל על ההון בו הן נסחרות, לצד חזרת העולם לשגרה כלכלית מאז שקצב התחסנות אוכלוסיות העולם עלה משמעותית.

התשובה לשאלה מתחלקת בין אלו המאמינים כי כלכלת העולם מתאוששת ותמשיך להתאושש מהר יותר משאנו חושבים, וכי הכסף הזול מתדלק חזרה את הפעילות המשקית, ומכאן את הבנקים. לבין אלו שרואים בכסף הזול כמתדלק בועה, שהתפוצצותה תשפיע, בין היתר, גם על מניות הבנקים.

הכתבה המלאה תפורסם ביום ו', 30.8, בגיליון "עסקים" של מעריב

אנליסט פיננסים בבית ההשקעות IBI (צילום: אילן בשור)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully