מזמינים יותר באונליין? טרנד הקניות מרחוק לא מראה סימני מיתון

בתחילת שנת 2021, מיטב המומחים העריכו כי צמיחת המכירות באונליין, תהיה נמוכה יותר בהשוואה לשנה שעברה, אך תתבסס על העלייה המסיבית שהייתה ב-2020 ותעלה בהרבה על הערכות המכירות שקדמו בתקופה שלפני המגפה.

כעת, כשמחצית השנה מאחורינו, ניתן לראות שצמיחת המכירות שוברת שיאים והמסחר האלקטרוני מהווה חלק גדול יותר מכלל ההוצאות הקמעונאיות בכל קטגוריות המוצרים.

רק בחודש האחרון כיכבו מספר כותרות שמוכיחות כמה שוק האיקומרס רותח, אם זה חברת TERMINAL X, שיוצאת להנפקה והציגה תשקיף שמעיד על רווחיות גבוהה או חברת GROO (גרופון לשעבר) אשר נמכרה למליסרון בעשרות מיליוני שקלים.

חברת eMarketer, שחקרה את השוק בארה"ב, העריכה שמכירות המסחר האלקטרוני הקמעונאי בארה"ב יגדלו ב-13.7% בשנת 2021 ויגיעו ל-908.73 מיליארד דולר. לפני המגפה, הם ציפו שהמכירות יגדלו ב-12.8% ויגיעו ל -761.26 מיליארד דולר. נתון זה מעיד בצורה ברורה על המעבר של הצרכנים לרכישה באונליין, פלטפורמה שהפכה ידידותית ונגישה לכלל הקהלים במהלך הסגרים ברחבי העולם.

מבדיקה שערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi, עולה כי הכנסות ענף האיקומרס בישראל הסתכמו בשנת 2020 בכ-9.5 מיליארדי שקלים, גידול של כ-9% בהשוואה לשנת 2019. זאת בין היתר, בעקבות השלכות משבר הקורונה שתרמו לעלייה משמעותית בהזמנת מוצרים אונליין ולפתיחת אתרי מסחר רבים בישראל אשר "נהנו" ממדיניות "השמיים הסגורים".

הבדיקה בחנה גם את ההתפלגות הכספית בין אתרים בארץ לאתרים בחו"ל באותה שנה. הכנסות השוק מהזמנת מוצרים מאתרים בארץ הסתכמו בכ-5.56 מיליארדי שקלים, והיוו נתח כספי של כ-59% מההכנסות בשנת 2020.

תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת המידע העסקי CofaceBdi: "אין ספק כי שוק המסחר המקוון נמצא בצמיחה בהשוואה לשנת 2019, בטרם פרצה מגפת הקורונה. משבר הקורונה היווה זרז משמעותי עבור בעלי עסקים לשינוע העסקים הפיזיים לאונליין, ומכורח המציאות גם הצרכנים נאלצו לרכוש את מרבית המוצרים באמצעות האינטרנט. אנו צופים כי מגמת הצמיחה בשוק זה תלך ותתחזק, גם באתרים בישראל וגם בעולם".

מניתוח ההוצאות בכרטיסי אשראי שערכה חברת שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים), עולה כי הישראלים מוציאים כעת סכומי כסף שוברי שיאים בהשוואה לימי טרום הקורונה. ההוצאה היומית בכרטיסי אשראי בחודש יוני האחרון, הסתכמה ב-1.158 מיליארד שקלים, לעומת 978.8 מיליוני שקלים ביוני 2020 ו-895 מיליוני שקלים ביוני 2019, וזה עוד לפני ההוצאות שצפויות בימי החופש הגדול ביולי-אוגוסט.

הצרכנים בישראל, אשר התרגלו בתקופת הקורונה לבצע הזמנות באונליין מבלי להתאמץ ולצאת לחנויות, מנצלים את הידע שצברו להרגלי צרכנות נבונה, הרגלים אשר ישארו איתנו שנים רבות קדימה.

אם משווים את שנת 2020 לקודמתה, נראית עליה של כ-400% ברכישות סופר באונליין. גם כאשר הסופרים פתוחים, ניתן לראות בבירור מגמה של העדפה ברכישה מקוונת, ובשנת 2021 מגמת העלייה נמשכת בעקביות. לפי נתוני שב"א, ההוצאה היומית על קניות באינטרנט גדלה מ-455 מיליוני שקלים ביוני 2019 ל-650 מיליוני שקלים ביוני 2021 - עלייה של 43%. זאת, על אף שהחנויות והקניונים חזרו כבר לפעילות רגילה.

בהתאם למגמה, חברות האיקומרס מתאימות עצמן לצרכנים ומחפשות דרכים לייעל את התהליך לאורך כל שרשרת השירות, ומשקיעות משאבים רבים וחשיבה על חווית המשתמש. כיום תהליך ההזמנה הינו נוח מתמיד, הן בפלטפורמות ידידותיות לשימוש, דרכים קלות ליצירת קשר עם שירות הלקוחות בזמן אמת בצ'אט ובוואטסאפ, ובאמצעי שילוח חדשניים שרק הולכים ומשתכללים.

לדוגמה, חברת QUIK שירות סופר אונליין, השיקה לאחרונה פיצ'רים חדשים ועדכונים טכנולוגיים באתר, אשר לומדים את הרגלי הצריכה של הלקוחות באמצעות מערכת בינה מלאכותית (AI) וטכנולוגית, וכך למעשה מאפשרים ללקוחות לחסוך זמן יקר בעת תהליך ההזמנה. המערכת משתמשת גם בחוכמת ההמונים של יתר הלקוחות ומציעה את הכמות הכי פופולרית מאותו מוצר.

דורין פישר, סמנכ"לית השיווק והשירות של Quik שירות סופר אונליין: "הצרכן הישראלי הבין שמשאב הזמן הינו המשאב היקר ביותר, ויש האומרים הנחשק ביותר במאה ה-21. נאלצנו להסתגל למציאות חדשה ולהוקיר את הזמן שאנחנו מבלים עם המשפחה והחברים. המשימות בחיינו מתחלקות לשתיים - מטלות וחוויות. קניות בסופר זו לא חוויה, בטח לא כשצריך לעשות קניות לפחות פעם-פעמיים בשבוע. אנו סבורים שהלקוחות בישראל חכמים ויודעים לרכוש בתבונה וככל שהם מבינים את הכוח של הזמנת הסופר באונליין, כך מרבים להזמין ולנצל את הזמן שלהם לדברים החשובים להם באמת".

"בתהליך הרכישה מעורבים אלמנטים פסיכולוגיים רבים", מסביר ד"ר אביחי שניר, חוקר מאקרו כלכלה, ביה"ס למנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה. "הגידול בביקושים נובע מכמה סיבות. ראשית, יש עדיין את אפקט ההשתחררות מהקורונה. ב-2020 אנשים הוציאו פחות כסף מכפי שהם רגילים בגלל שהם נאלצו לבטל או לדחות הוצאות מתוכננות. לא היו חוגים, לא היו חופשות בארץ או בחו"ל, לא היו בתי-קפה או מסעדות. אנשים צברו יותר כסף מכפי שהם רגילים, ונראה שכעת הם מתייחסים אליו כאל כסף 'עודף' שניתן להוציא"

"שנית", מוסיף שניר, "בתקופת הקורונה אנשים בילו בבית יותר מאשר בדרך כלל, ואנשים רבים עדיין עובדים לפחות חלק מהשבוע מהבית. המשמעות היא שאנשים צריכים ורוצים להתאים את הבית לצרכים החדשים".

כיום, ב-2021, השהייה בבית היא ממושכת יותר מאשר לפני המשבר, בעיקר בשל המעבר לעבודה היברידית (חלק מהזמן מהבית) בהרבה מאד ארגונים ומקומות עבודה, ההרגל שלא להתכנס במקומות צפופים והזהירות היתרה ממגע או קירבה שאינם הכרחיים.

סך הרכישות גדל במגמתיות גם השנה בשל ההרגלים שרכשנו בתקופת הקורונה, היעילות של אתרי האונליין והפיכתם לידידותיים וקלים למשתמש, גם עבור מי שלא הייתה לו אוריינטציה גבוהה לכך קודם. מספר לקוחות האונליין עלה משמעותית ובהתאם לכך, גם סך ההוצאות.