העולם כולו נגדנו: האמת על מחירי הפירות והירקות

מחירי הפירות והירקות עמדו השבוע בסימן הוויכוח הנצחי בין האוצר לארגוני החקלאים. איך התשנו הרגלי הצריכה שלנו בתחום, כמה אנחנו מוציאים על תוצרת חקלאית ובעיקר - מה מצאה ההשוואה בין המחירים בישראל לאלה של רשת גדולה באנגליה?

ד"ר חזי גור מזרחי

השבוע הפגינו אלפי חקלאים, מצפון הארץ ועד לערבה, נגד הרפורמה המתוכננת במכסי הייבוא על פירות וירקות, עליה הכריז האוצר בשבוע שעבר.

עוד לפני כן פשטו אנשי הלובי החקלאי על הכנסת ועשו נפשות לעמדתם המתנגדת לרפורמה. בעוד אנשי האוצר המשיכו להסביר עד כמה היא תחולל פלאים בהפחתת יוקר המחייה.

הפחתת יוקר המחיה היא מבורכת ורצויה, אך האם הרפורמה המוצעת היא אכן הפעולה הדחופה ביותר להיטיב עם הצרכן? מה השלכותיה הצפויות? והאם המחקר שבוצע על ידי משרד האוצר אכן נכון ומשקף את השוק הישראלי? ובכלל - האם היה נכון להשוות אותנו לאירופה כאשר מדובר בתוצרת חקלאית ירקות, פירות וביצים?

לפני שנציג את המחלוקות בנושא בואו נדבר קצת על הצרכן הישראלי, איך הוא קונה ביצים, ירקות ופירות, כמה הוא קונה ומאיפה?

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

לכתבה המלאה

 משק בית מוציא בממוצע כ 370 שקל על ביצים, ירקות ופירות בחודש (משפחות בעלות הכנסה נמוכה מוציאות אחוז גבוה יותר על ירקות פירות וביצים ממשפחות בעלות הכנסה גבוהה יותר) דהיינו משק בית ממוצע מוציא כ 4,440 שקל בשנה עבור התוצרת החקלאית.

 מעל 85% מהצרכנים רוכשים את המוצרים ברשתות השיווק השונות ובחנויות פרטיות לעומת הצרכנים שרוכשים בשווקים המסורתיים.


 כמות הצריכה השנתית לנפש עומדת על 222 ק"ג ירקות ופירות לנפש.


 צריכת הירקות והפירות נמצאת בירידה של כ- 20% בהשוואה לצריכה בתחילת שנות ה- 2000.

 מכסת הביצים השנתית עומדת כיום על יותר מ 2.33 מיליארד ביצים (ללא שינוי מאז 2018).


 צריכת הביצים נמצאת בצמיחה בהתאמה לגידול באוכלוסייה. ממוצע צריכת ביצים לנפש עומדת על כ-250 ביצים בשנה.

אין כמו עגבניית שרי ישראלית - בתנאי שקונים אותה בלונדון (צילום: דניאל מאלאחובסקי)
שזיף אדום, פעם מסימני הקיץ הישראלי והיום תענוג ששמור לטסים לאנגליה (צילום: דניאל מאלאחובסקי)

כל הביצים בסל אחד

נתחיל עם הביצים: בישראל יש יותר מ 2,800 מגדלים, כשני שליש מתוכם באזור הצפון. הביצים נכללות בחוק המוצרים בפיקוח והן אף מסובסדות, כך שהקמעונאי והמגדל לא יכולים לקבוע מחירים באופן עצמאי, ולא משנה אם זו חנות ענק או מכולת שכונתית. המחירים יהיו זהים, לדוגמא:

ביצה בודדת בגודל L עולה לקמעונאי 0.83 אגורות ונמכרת ב 0.94 אגורות (כ 12% רווח, שהם כמחצית מהרווח הממוצע המדווח והמקובל בשוק רשתות המזון הקמעונאי).

אם המוצר בפיקוח היכן הבעיה? זאת טמונה בשלושה פרמטרים. הראשון בהם הוא חוסרים בתוצרת בחנויות, עת הביקוש עולה על ההיצע. איך החוסר משפיע עלינו? הלקוח ברשתות המזון שנתקל בחוסר במוצר הבסיסי, רוכש - מדעת או שלא מדעת - ביצים שנראות זהות לחלוטין, באריזה ובצורה, אך ההבדל הוא שיש להן צורת גידול שונה, בזכותה הן נקראות "ביצי חופש" או "אומגה" - ואז מחירן לצרכן שונה לחלוטין - בין 1.49 שקל ל- 1.56 שקל לביצה בודדת, כלומר פער של 38% בין מוצר למוצר.

כמה עולה לנו ביצה בודדת ברשת אלדי בלונדון? ביצה רגילה בגדול L תעלה לנו 0.47 אגורות בדיוק חצי מחיר מהמחיר שאנו משלמים כאן בישראל. ביצת חופש גדולה תעלה לנו בלונדון 1.08 אגורות לעומת 1.49 שקל בישראל. הפערים גורמים לאי הבנה: כיצד יש מחסור בביצים בישראל למרות מחירן היקר?

בהקשר הזה ראוי להזכיר את החוסרים שהיו בחמאה טרם נפתח המשק לייבוא. הפתיחה הובילה לשפע, אבל ההוצאה הממוצעת לנפש על חמאה רק עלתה מאז.
בתחום הביצים, מכיוון שאנו עוסקים במוצר מן החי, פתיחת השוק יכול להוביל לקריסת ענף הלול, כתוצאה מהיצע שיעלה על הביקוש.

מילא אננס ופירות יער, אבל מה קרה למחירי האפרסקים? (צילום: דניאל מאלאחובסקי)

חטיף אנרגיה במקום בננה

שוק הירקות והפירות פועל אחרת, אנו פוזלים למדינות אירופה ואפילו ארה"ב, אך השאלה שראויה להישאל כאן היא האם דפוסי הצריכה שלנו ושלהם זהים? מתי נכנסתם לאחרונה למרכול עם רשימת קניות שבה מופיע מלפפון אחד, שתי עגבניות ותפוח עץ אחד? בדירת רווקים ממוצעת בישראל נמצא במקרר היצע עשיר יותר מאשר אצל משפחה אירופית ממוצעת.

אם בעבר לכל פרי הייתה את העונה שלו, היום ניתן למצוא מגוון עשיר כמעט בכל ימות השנה - ויש לכך מחיר.

כאשר אנו בוחנים את דפוסי הצריכה של האוכלוסיות השונות, אנו מגלים שהאוכלוסיות החלשות רוכשות יותר ירקות ופירות מהאוכלוסיות החזקות (על פי אחוז מההכנסה למשק הבית).

ההבדל הוא בעיקר תרבותי: אם נשחזר את סל הקניות שלנו מלפני כמה עשורים, נגלה כי הוא היה מורכב בעיקר ממוצרי יסוד: לחם, קמח, סוכר, שמן, ביצים, חלב, גבינה, ירקות ופירות. כלומר, לירקות ולפירות יש מעמד של יותר מאשר "עוד מוצר" בתרבות הישראלית - מתרבות הצריכה ועד לרומנטיקה הציונית-חקלאית.

אם פעם שמנו בתיק האוכל של הילד בננה, היום נניח שם חטיף אנרגיה. אם אירחנו פעם בקיץ על אבטיח או הגשנו לאורח מרק פירות צונן, בעוד "בונבוניירה" של שוקולד נחשבה למותרות, הרי שהיום פרי הוא כבר מזמן לא אופציה ככיבוד.

אז נכון - מחירי הירקות והפירות האמירו, אבל מישהו השווה את העלייה שלהם לעלייה בכלל הוצאות משק הבית? ומה קרה ליתר המוצרים שמרכיבים את הסל? בזמן שק"ג עוף טרי עולה כ- 15 שקל לק"ג, ענבים עולים כפול.

מחיר בשר טחון טרי עולה כ- 30 שקל לק"ג - ומחיר של אבוקדו עולה כפליים... אם נתקדם למוצרים כגון פטל ופירות יער, נמצא שמחירם עומד על יותר מ 200שקל לקילו. במילים אחרות: בקרוב יהיה לנו זול יותר להגיש לאורחים נתח של פילה או של אנטרקוט משוייש, מאשר לשים על השולחן סלסלת פירות.

החקלאים מפנים אצבע מאשימה כלפי הקמעונאיים, הטייקונים-לכאורה, האנשים שגובים מאתנו דמי תיווך לא הגיוניים. הקמעונאיים מצדם מציגים נתונים מהם עולה כי הרווח הגולמי על מוצרי הירקות והפירות עומד על כ- 25%, כלומר -תואם לממוצע הכללי. אז מי אשם? בסוף כולם מאשימים את הממשלה, אבל כשהיא מציגה סוף סוף פתרון, תוקפים גם אותו.

חשוב לזכור ולהזכיר כי מרגע הקטיף ועד שהוא מגיע לצלחת שלנו, עובר הפרי מספר תהליכים כגון מיון, הובלה, אחסון בקירור ועוד, עד שהוא מגיע ליעדו הסופי במקרר שלנו, הצרכנים.

כן חשוב להביא בחשבון שלא מדובר במוצר שמיוצר במפעל, בו ניתן תמיד להכווין את כמויות הייצור ולהתאימן לביקוש. ישנם כמובן פרמטרים נוספים שמשפיעים על מחירי התוצרת החקלאית כמו כמויות משקעים, פגעי מזג האוויר ומחלות שונות שפוגעות ביבולים או במשק החי, כוח אדם וכמובן - ביקוש עונתי תלוי חגים, מועדים או אפילו יום בשבוע. החקלאי לא יכול להתאים את ההיצע לביקוש בשוק. הוא לא יכול (למשל) להפסיק קטיף באמצע, בגלל ירידה בביקוש.

אין ספק שהוספה ופתיחת השוק תוך גרימה להגדלת ההיצע תוביל ליציבות והוזלת מחירים אך החשש הכבד הוא נזק לתעשייה החקלאית בישראל שתספוג הפסדים, השמדות של יבול ושכר לימוד יקר שיישלמו החקלאים עד שיתאימו את עצמם לתנאי השוק החדשים.

באגסים אנחנו יקרים "רק" פי 2 (צילום: דניאל מאלאחובסקי)

איך נולדה הרפורמה?

משרד הכלכלה ביצע סקר מחיר ממוצע עולמי מול המחיר הממוצע בישראל. מצא וגילה פערים. לדעת המשרד, השוואת המחירים לאלה של השוק העולמי תוביל לחיסכון צרכני של כ-20% שהם כמעט 850 שקל למשפחה ישראלית ממוצעת מדי שנה.

ייאמר מיד: מדובר בחיסכון לא מבוטל למשק, אבל זה על הנייר: בפועל אנחנו לא יודעים איך יתנהג השוק בתגובה לרפורמה המוצעת. די אם ניזכר ברפורמה לעידוד התחרות שקידם בשעתו יאיר לפיד כשר האוצר. בשורה התחתונה היא לא היטיבה עם הצרכן. יחד עם זאת, אין שזאת אומרת שעלינו להפסיק לנסות - בסוף הרי משהו יצליח...

מעניין אגב שהממשלה נדרשה לחיסכון על פירות וירקות, אבל לא על כלי רכב למשל, שעולים בישראל פי שניים ויותר מאשר באירופה או באמריקה. הרי כאן לא מדובר על חיסכון של מאות שקלים למשפחה אלא על עשרות אלפים...

אבל בואו ונניח לתהייה הזאת שהתשובה עליה ידועה מראש (זה משתלם לממשלה) ונתמקד בפערי המחירים של התוצרת החקלאית בישראל מול רשת ALDI הבריטית.

לונדון כן מחכה לו: מחיר האבוקדו בישראל שובר שיאים (צילום: דניאל מאלאחובסקי)

הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות.

סקרי המחירים מבוססים על דיווחי הרשתות למשרד הכלכלה ומנתוני משרד האוצר, מחירי רשת אלדי מבוססים על פי המחירים המעודכנים בסניפי לונדון באנגליה, הנתנוים מעודכנים לתאריך 27/07/2021

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully