כשאנחנו חושבים על סטארטאפיסטים או יזמים, הדבר הראשון שעולה לנו בראש הם בוגרי יחידות מחשוב של צה"ל שהקימו סטארטאפ.
אבל, במציאות היזמים מגיעים מקומות שונים, לעיתים אחרי שנים של קריירה שונה לחלוטין, שלא קשורה לרעיון שהוביל אותם לעזוב הכל, לקחת את הסיכון ולרוץ אחרי החלום. הנה סיפור של שלושה יזמים, שהיו שנים בעולם ההשקעות, ליוו יזמים להצלחות ויום אחד החליטו גם הם ללכת אחרי החלום.
אסף פלד, מנכ"ל וממייסדי Minute Media
אני: אסף פלד, בן 46, אב לדן ויונתן, מתגורר בלונדון עם בת זוגו.
ההיסטוריה שלי: במשך שנים ארוכות עסקתי בהשקעות בטכנולוגיה בקרנות הון סיכון בתל אביב, בסיליקון ואלי ובאסיה. ליוויתי חברות טכנולוגיות בעסקאות של מיזוגים ורכישות. ואז הגיע גיל 37.
זו הייתה הנקודה שבה הבנתי שאני עוד מעט הופך להיות מבוגר מכדי להיות יזם וצעיר מידי בשביל להתעסק בהשקעות כל חיי. החלטתי לעבור לצד היזמי. זו הייתה החלטה לא פשוטה מכיוון שליוויתי יזמים וידעתי מה המחיר האישי והוא לעיתים לא פשוט.
ההחלטה להפוך ליזם: חיפשתי משהו שיחבר יחד את התשוקה שלי לטכנולוגיה והתחביב מספר אחד שלי: ספורט. מכיוון שאנחנו כישראלים לא מצטיינים בספורט ידעתי שהדרך שלנו להגיע למובילות גלובאלית זה דרך טכנולוגית ספורט. בשנת 2011 - הקמנו את מינט מדיה - פלטפורמת ספורט שהפכה בתוך מספר שנים לאחת מפלטפורמות הספורט הדיגיטאליות הגדולות והמובילות בעולם.
הרעיון מאחורי הפלטפורמה: אנחנו רצינו להכניס את הטכנולוגיה לעולם הספורט - עולם שבו הכל מתנהל בצורה מאוד מיושנת. החזון שלנו היה לאפשר לאוהדים, לספר את החוויה האישית, במילים שלהם, מאירועי ספורט ברחבי העולם ובלי תיווך של עיתונאים.
מבחינתנו החזון שלנו התגשם - התכנים שנכתבים היום דרך הפלטפורמות שלנו, ב-12 שפות, בשפתם האישית של כותבים עצמאיים מכל העולם, הם מעניינים וויראליים. זה מה שגם לצמיחה הגדולה של החברה.
רגע של ניצחון: בשנת 2014 הוצאנו את אחת הגרסאות שלנו לסלולרי - הגרסה זכתה לתהודה שלא ציפנו בקרב משתמשים ומצאנו את עצמו בדרוג במקום הראשון בדרוג האפליקציות בעשרה שווקים שונים בעולם: באסיה ובאירופה ואז הבנו שהצלחנו לייצר את המאצ' בין אוהדים שמייצרים תכנים לאוהדים שצורכים אותו במדינות ותרבויות שונות.
רגע של משבר: בשנים 2015- 2016 היו לנו מיליונים רבים של משתמשים אבל לקח יותר זמן ממה שהערכנו לייצר כסף. אני כן יכול להגיד שברגע שהצלחנו לייצר רווחים זה צמח בקצב גדול.
אני רוצה להגיע: אנחנו בדרך להיות פלטפורמת ספורט מספר אחת באינטרנט לשרת מאות מיליוני משתמשים ואוהדים ברחבי העולם. אני גאה במיוחד שאנחנו כישראלים מצליחים להגיע דרך המובילות הטכנולוגית שלנו להגיע לקדמת הבמה באחד מן התחומים הכי מרתקים בעולם. כישראלים אנחנו אולי לא ננצח על המגרש אבל בכל מה שקשור לטכנולוגית ספורט- לקחנו את הגביע.
כמה פרטים מעניינים על החברה: לחברה יותר מ-350 מיליון יוזרים בכל חודש ותכנים ב-14 שפות, והיא מעסיקה כיום 400 עובדים ומרכז הפיתוח שלה יושב באחד העם בתל אביב. לחברה למעלה מ-4000
יצרני תוכן מרחבי הגלובוס, המייצרים כ-20,000 תכנים מקוריים בכל חודש. לחברה עשרות מותגים גלובאליים המפרסמים בפלטפורמות התוכן השונות שלה כגון : Nike, Pepsi, MasterCard, Verizon , אולפני Paramount, Warner Brothers ועוד.
על פי סוכנות הידיעות בלומברג החברה הולכת להנפקה בשווי של 2 מיליארד דולרים.
אסף רזניק, מנכ"ל וממייסדי BigPanda
אני: אסף רזניק, בן 45 אב לשלושה ילדים, מתגורר קליפורניה עם בת זוג.
ההיסטוריה שלי: נולדתי בישראל אבל עברתי עם הורי לארה"ב כבר בגיל 4. גדלתי והתבגרתי כנער בארה"ב ואז, למרות שאבא שלי מהנדס, הלכתי ללמוד מנהל עסקים בברקלי. אחרי הלימודים התחלתי למעשה את הקריירה שלי בעמק הסיליקון בתפקידים של שיווק ופיתוח עסקי.
בשלב הזה לא היה לי שום מושג שאהיה יזם טכנולוגי. בגיל 29 החלטתי לעשות עליה לישראל. מהר מאוד הצטרפתי לקרן ההון סיכון סקויה שמשקיעה בסטארטאפים, ושם בפעם הראשונה נחשפתי ליזמים יוצאי דופן שהלכו עם החלום והשאיפות שלהם עד הסוף והצליחו לבנות חברות בינלאומיות עם מוצרים בחזית הטכנולוגיה.
ההחלטה להפוך ליזם: אני חושב שזה היה בגיל 35, אחרי שליוויתי במשך שנים יזמים ועזרתי להם במעלה הדרך. החיידק היזמי נדבק גם בי והתשוקה להקים משהו משלי הפכה למציאות. אני ואליק אייזנברג, השותף שלי יצאנו לדרך והחלטנו להקים את BigPanda. המשקיעה הראשון שלנו הייתה קרן סקויה בה למעשה צמחתי. הם האמינו ברעיון שלנו ובעיקר בנו כיזמים.
הרעיון מאחורי הטכנולוגיה: אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית כדי להפוך את תפעול מערכות ה- IT בארגונים לאוטומטיות. אני יודע שזה נשמע מסובך אבל היום חברות משקיעות 120 מליארד דולר במשכורות לאנשי IT כדי שיוכלו לתחזק את תשתיות של הענן. החברה שלנו משתמשת בבינה מלאכותית לעשות את הדברים האלה בצורה אוטומטית. זה חוסך לחברות הרבה כסף והופך אותן למהירות יותר.
רגע של ניצחון: אחד מהרגעים של ניצחון בשבילי קרו דווקא השנה, בתקופת הקורונה. אחת מחברות התעופה הכי גדולות בעולם, שהפסידה 2 מיליארד דולר בכל רבעון, לא רק ששילשה את החוזה איתנו אלא הגדילה את נפח הפעילות שלנו כדי לפעול ביותר אוטומטיות בזמן הכי קשה שלהם אי פעם. ברגע הזה הבנתי כמה המוצר שלנו חיוני לחברות. אבל לא רק להם, גם חברות מלונאות וריטייל שהמגפה הייתה המשבר הכי גדול שלהם, ואנחנו היינו שם כדי לא רק לעזור להם לשרוד אלא כדי להצליח.
רגע של משבר: אני חושב שזה היה בשנה הראשונה של החברה. התחלנו את החברה בכיוון אחד ואחרי שנה הבנו שהכיוון שבחרנו פשוט לא יעבוד. בנקודה הזאת היינו למעשה צריכים לשנות את כל כיוון המחשבה. עבורנו זה לא היה פשוט.
למזלנו, לנו בעצמנו היו אתגרים בתוך החברה בתחזוק הענן, אז פיתחנו פתרונות לעצמנו וזה עבד מצוין. ואז אמרנו אם זה עובד לנו, אולי זה עשוי לעבוד עבור אחרים? בדיעבד זה עבד גם עבד וכך למעשה ממשבר גדול נולד גרעין ההצלחה של ביגפאנדה היום.
לאן אני רוצה להגיע: השוק שאנחנו פונים אליו הוא עצום. אני רוצה להיות החברה שמובילה את השוק בתחזוקת סביבות ענן. שוק עצום של 120 מיליארד דולר . ומעבר לזה, החלום שלי הוא לסייע ליזמים צעירים להצליח כמו שאותי ליוו משקיעים ומנטורים במהלך הדרך המרגשת הזאת. יש בעולם היזמות משהו שאין בשום עולם אחר, יצירה של משהו מאפס שיכול לסייע לאנשים בכל העולם.
עוד על ביג פרנדה: החברה גייסה עד כה 120 מיליון דולרים, ובין לקוחות החברה ניתן למצוא שמות נוצצים כמו Tivo אקספידיה ,Warner Media ו Workday.
איל שנער, יו"ר ומייסד פאנדבוקס
אני: איל שנער, מתגורר כרגע בארה"ב עם משפחתי
ההיסטוריה שלי: במשך שנים ארוכות עסקתי בהשקעות בטכנולוגיה בארה"ב, אירופה ובישראל. ליוויתי חברות רבות בדרך להצלחות גדולות בעולם, שם נולד הרצון לעבור לצד השני.
ההחלטה להפוך ליזם: ההחלטה לעבור מצד ההשקעות לצד היזמי לא הייתה מתוכננת אלא קרתה אורגנית כמעט מעצמה סביב צורך גלובלי של עסקים קטנים שרוצים לפרוח, צורך שלא נפתר על ידי השחקנים הקיימים בשוק.
באיזשהו שלב הצורך לבנות פתרון לבעיה היה חזק ממני ומהרצון להישאר משקיע במשרה מלאה וההחלטה התקבלה בצורה שהרגישה שהיזמות בחרה בי יותר משאני קיבלתי החלטה מודעת להפוך ליזם. באופן כללי אני לא חושב שההבדל בין יזם למשקיע הוא כל כך דיכוטומי כמו שנהוג לחשוב. בשני התפקידים יש חשיבות רבה בבניית חברה מאפס למאה. רוב השוני בא לידי ביטוי ברמה הטקטית.
בשנת 2013 - הקמנו תומר (מיכאלי), יובל (אריאב) ואני - פלטפורמת תשלומים (פיימנטס) ואשראי (קרדיט) בין עסקים קטנים ובינוניים שאמורה לפתור את הבעיה הכואבת ביותר לעסקים קטנים - המתנה ארוכה לתשלומים והקשיים שהיא גורמת לתזרים המזומנים, ההון החוזר והצמיחה של העסק.
רב היתרון התחרותי של החברה שבנינו מבוסס בעיקר על טכנולוגיות ML ו AI שפותחו על ידינו במשך שנים ואין להם תחרות אמיתית כיום בשוק. בכלל, אין בפאנדבוקס התערבות אנושית בתהליכים של החיתום וכל התהליך מבוצע על ידי מכונה בצורה אוטומטית לחלוטין בזמן שיא.
רגע של משבר: בסטארטאפ כמעט כל תקופה משלבת בתוכה רגעים של משבר וניצחון וקשה לבודד אחד מכל אחד. דוגמא שמשלבת את שניהם היא שנת 2020. בתחילת הקורונה (סוף מרץ / תחילת אפריל 2020) לא היה ברור לאן העולם הולך ואם עסקים קטנים הולכים להיעלם מהעולם לגמרי (האמת שהיו רגעים שגם לא היה ברור אם עסקים גדולים הולכים להיעלם מהעולם לגמרי).
ברגעים האלה נאלצנו לנקוט צעדי מנע הגנתיים, להפחית הוצאות ואף להפחית את מצבת כח האדם שלנו - משהו שהיה קשה לנו מאוד אבל הכרחי. כאמור מהר התברר שהחברה במצב יותר טוב מאי פעם בזכות ההשקעה הרבה בטכנולוגיה שבנינו.
רגע של ניצחון: במהלך הקורונה הסגמנט שנפגע בצורה הקשה ביותר היה זה של העסקים הקטנים, סגמנט זה מהווה יותר מ95% מהלקוחות שלנו. בשעת המבחן האמיתית הזאת הטכנולוגיה שבנינו הוכיחה את עצמה בזמן שרב המתחרים הפסיקו לשרת את הלקוחות שלהם ולעיתים אף נאלצו לסגור את הפעילות שלהם או אף להימכר ומהר מאוד היה ברור שההשקעה השתלמה ולא רק שפאנדבוקס לא נפגעה אלא אף עברה לרווחיות בפעם הראשונה בתולדותיה.
אני רוצה להגיע: לפאנדבוקס היום יש את הפוטנציאל והיכולת להפוך לחברה ציבורית, עצמאית ומותג כמו ויזה או פייפאל. בשנה וחצי האחרונות חיזקתי משמעותית את צוות ההנהלה כולל גיוס של בכירים ומינוי מנכ"ל חדש, שעבד צמוד אלי כסמנכ"ל במשך חמש שנים בתוך פאנדבוקס ולפני זה היה בתקפקידים בכירים בגוגל, יאהו! ופייסבוק.
הצוותים הטכנולוגים והניהוליים הנוכחיים הם הטובים ביותר שעבדתי איתם ואין לי ספק שהם יגרמו לפאנדבוקס להגשים את הפוטנציאל שלה.
עוד על החברה: פאנדבוקס למעשה הייתה בין החברות החלוצות בעולם לתת הלוואות לעסקים קטנים. בתקופת הקורונה היא הייתה חלק מתכנית הממשלה להעברת כספי החילוץ למשק האמריקאי. עד כה גייסה פאנדבוקס כ־453 מיליון דולר והעניקה הלוואות ביותר מ-2 מיליארד דולר. לחברה רשת לקוחות שמונה 300 אלף עסקים בארה"ב, שמקבלים הלוואות שנעות בין 10,000 ל־100 אלף דולר.