תקופת הקורונה פגעה בצורה קשה בכל בעלי העסקים בארץ, ופגיעתה הורגשה ביתר שאת בעסקים בנגב ובגליל, שגם בשגרה מתמודדים עם שלל בעיות שאינן מנת חלקם של עסקים ממרכז הארץ.
כדי להתמודד עם האתגר, נכנס לתמונה מרכז לאודר, שבשש השנים האחרונות פועל לקידום התעסוקה בנגב ולאחרונה גם בגליל באמצעות השמה של צעירים וסטודנטים בחברות מקומיות. המרכז יצא במרץ 2020 במחקר מקיף, שבחן מהם הצרכים הייחודים של עסקים קטנים בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל, בדגש על הנגב והגליל.
"מכיוון שעסקים קטנים ובינוניים מהווים למעלה ממחצית משוק התעסוקה בישראל, החלטנו בקורונה להרחיב את תחומי הפעילות שלנו, ולעזור לכלכלה המקומית על ידי תמיכה באותם עסקים", אומרת תמר גיל מנחם, המשנה למנכ"ל מרכז לאודר.
"באמצעות המחקר מצאנו שישנן תוכניות רבות שנועדו לסייע לעסקים קטנים בכל הארץ, בהן גם קורסים והכשרות, אבל מה שחסר זו עזרה פרקטית, כזו שלא מנסה ללמד אותם תחומים של שיווק והגדלת המכירות אלא עושה זאת עבורם".
כל העסקים בארץ מתמודדים עם אותן בעיות שכוללות בירוקרטיה מכבידה ומיסוי, אבל לעסקים בנגב ובגליל יש אתגרים נוספים שמחייבים התייחסות נפרדת.
"מטבע הדברים התנועה של האנשים שעוברים על פני חנות סבונים בערד, למשל, קטנה ממספר האנשים שחולפים על פני גלריה בתל אביב, ולכן אין לעסקים בפריפריה ברירה, אלא להגדיל את הנוכחות המקוונות והמכירות מרחוק ובשביל זה דרושה מיומנות", אומרת גיל מנחם.
נכון, ישנם גופים שיכולים לסייע לבעל העסק מהפריפריה לבנות אתר והם גם ילמדו אותו איך לעשות קמפיין ממומן בפייסבוק ואיך להשתמש בגוגל אד, אבל זהו לא תחום העיסוק שלו. "כל השנים בעלי עסקים מהנגב והגליל קיבלו מסר שהם צריכים לעשות הכל לבד.
אנחנו אומרים שהמסר הזה שגוי", אומרת גיל מנחם. "אין סיבה שמישהי שהקימה סדנת נגרות תדע איך לעשות קמפיין ברשתות חברתיות ואין סיבה שהיא תשקיע בכך משאבים, בשביל זה יש אנשי מקצוע מיומנים".
עוד נושא משמעותי שעלה במחקר שערך מרכז לאודר אלו עלויות השילוח הגבוהות, שאיתן מתמודדים בעלי העסקים מהנגב והגליל. "מצאנו שהעלויות גבוהות ב-30% ממרכז הארץ, והם מתגלגלות ללקוח ומעלות את המחיר של השירות או המוצר, עד כדי הפיכתו לפחות אטרקטיבי", היא מוסיפה.
הפתרון שהעלה מרכז לאודר הוא הוזלת עלויות השילוח על ידי רכש משותף. "בנוסף, החלטנו לערוך משא ומתן מול ספקים, בהם בוני אתרים, מעצבים, מומחים בקידום ממומן, מנהלי מדיה דיגיטלית וכדומה, על מנת להוזיל את העלויות לבעלי העסקים".
פגישת ייעוץ ללא עלות
כך, באמצעות שותפות בין הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ארגון ארץ עיר, JNF ארה"ב ו-UJA ניו יורק, הוקם לפני כשלושה חודשים המיזם E-commerece 360 שנועד לסייע לבעלי עסקים בפריפריה להגדיל את המכירות המקוונות באמצעות מומחים במסחר מקוון ועלויות שילוח מופחתות.
בתוך שלושה חודשים הצטרפו לתוכנית כ-30 בעלי עסקים. "הצטרפתי לתוכנית ממש לאחרונה, ואני מתרגשת מאוד לראות איך זה יגדל ויתפתח", אומרת איילת קסיס, המייסדת והבעלים של עיצובי אייליתה.
היא מתגוררת במושב מבועים בצפון הנגב והעבודה שלה כוללת איורים, עיצובים, מחברות, ופריטים נוספים. "בחרתי להשתמש בחבילת המשלוחים, בין היתר בגלל שאני מכירה את השליח באופן אישי וסומכת עליו. העובדה שזה יאפשר ללקוחות שלי חסכון משמעותי, ייתן בוסט רציני לעסק הקטן שלי. העובדה שמרכז לאודר עובד עם ספקים מקומיים הוא גם משמעותי מאוד עבורי".
"הגישה הקהילתית של התוכנית מאפשרת לעסק קטן כמונו גישה טובה יותר למשאבים ומאפשרת הזדמנות ייחודית לתת לעסק שלנו לצמוח ולהצליח", אומרים אננד ואסתר רני, שמפעילים בבאר שבע את החנות "תבליני בומביי".
"אנחנו בודקים יחד עם העסק מה צריך ומה חשוב, ובונים יחד איתו חבילה שתפורה למידותיו", אומרת גיל מנחם. "אנחנו מצמידים לו את הספקים הרלוונטיים וממשיכים להיות איתו בקשר גם בהמשך, כדי לראות שהכל מתקדם לפי התוכנית. אחד הדברים החשובים לנו היו לא לגרום להישענות של בעל העסק על מרכז לאודר, לכן הם משלמים ישירות לספקים את החלק שלהם ואנחנו משלימים את החלק שלנו. להיות בעל עסק קטן זה אחד הדברים הכי קשים, הם צריכים לעשות הכל לבד ואנחנו רוצים להקל עליהם, אבל לא לעשות הכל במקומם".
המטרה, אומרת עדי עמרם מנהלת מיזם E-commerece, היא לסייע לכמאה עסקים מהנגב והגליל, כאשר עד כה פנו אל המרכז כ-250 עסקים והתקיימו פגישות אישיות עם יותר ממאה עסקים בפריפריה. "אנחנו פונים לכל עסק זעיר וקטן בנגב, עסק קמעונאי או שירותי בעל מוצר מבוסס שמעוניין לגדול ולצמוח באונליין", היא אומרת.
"לאחר הרשמה של בעל העסק בלינק או באמצעות מקדמי עסקים ברשות המקומית, אנחנו יוצרים קשר עם העסק בשיחה טלפונית ראשונית לבדיקת התאמה. באם מתאים, קובעים לו פגישת ייעוץ ללא עלות אצלו בעסק".
"סטנדרט מקצועי גבוה לעסקים בנגב"
המחקר של מרכז לאודר העלה ממצא משמעותי נוסף. "גילינו שלהרבה מאוד רשויות יש פונקציה של מקדם עסקים, אבל יש פערים עצומים בין הידע שיש למקדמי העסקים השונים ברשויות השונות", אומרת גיל מנחם.
"לרשויות מסוימות יש אדם בתפקיד שמגיע עם ידע מהעולם העסקי, שיודע איך ללוות את העסק ויש רשויות שאין להם מקדם עסקים או תוכניות ישירות. בסופו של דבר, בראייה ארוכת טווח מי שאמור לעזור לעסקים הוא השלטון המקומי. לכן אנחנו חוברים לגורמים בשטח כדי לשנות את המציאות".
מרכז לאודר ייסד מערך אזורי לבניית שותפות בין רשויות מקומיות, לתמיכה בעסקים קטנים. "הודות לתמיכה של קרן נס, פדרציית ניו יורק UJA וJNF- ארצות הברית, יצרנו קואליציה עם אשכול נגב מערבי ואשכול נגב מזרחי, שמייצגים יחד 26 רשויות, ועם מועצת הנגב, מכללת ספיר, קרן שמש מקבוצת עוגן, מעוף - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים והאגף לעסקים קטנים בסוכנות היהודית.
ביחד נראה איך אפשר לייצר סטנדרט מקצועי גבוה ואחיד למקדמי עסקים בנגב. בנוסף, נעשה הכשרות למקדמי עסקים ונסייע בקידום מדיניות תומכת ברשויות המקומיות. ברמה הארצית ונעודד שיתופי פעולה בין רשויות שונות. יש הרבה דברים שאפשר לעשות יחד, וזה אחד הדברים המרגשים ביותר בתוכנית: שותפות מדהימה שהולכת ונבנית בין הרשויות השונות וכבוד למרכז לאודר להיות חלק מזה".