"טוב שסוף סוף הגיע תקציב לאישור הממשלה ולצידו חבילת צעדים כלכליים שתוכל לקדם את המשק", בירך נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון בישיבת הממשלה על אישור תקציב המדינה ל- 2021-2022.
בדרכו הממלכתית, ירון קורץ לממשלות הקודמות שהתחלפו כאן בשלוש השנים האחרונות ולא הצליחו להעביר תקציב, דבר שפגע במשק, ובעיקר באזרחי המדינה. בהמשך התייחס ירון ספציפית לחלק מהצעדים והרפורמות שגובשו באוצר ובירך עליהן.
יחד עם זאת, למרות שהתבטא בחופשיות לגבי תמיכתו בהעלאת גיל הפרישה לנשים, בקידום המטרו ובדירבון השלטון המקומי לצעדי התחדשות בתחום הדיור, יש נושא אחד מרכזי אליו נמנע מלהתייחס: הרפורמה בחקלאות.
האם זה מפני שהנגיד אינו תומך בצעד, מעריך כי הוא לא יעבור - או שמפאת השעה המאוחרת שכח להזכיר אותו? ימים יגידו.
מכל מקום, בנק ישראל תומך בצעדי האוצר להחזיר את המשק למצב לפני הקורונה כבר בשנה הבאה ומגדיר את יעד הגירעון המוצע לשנת 2022 של 3.9% מהתוצר כ"מתאים לסביבה המקרו-כלכלית הנוכחית".
לדברי ירון, "מכיוון שלפי הערכות בנק ישראל ומשרד האוצר המשק צפוי לחזור בסוף שנת 2022 לסביבת תוואי התוצר שהיה צפוי לפני המשבר, צריך גם להתכנס לרמת הגירעון המבני שהייתה לפני המשבר -כ-4% מהתוצר".
אזהרה: ב-2023 יצטרכו להעלות מיסים
עם זאת, בנק ישראל מאמין שכבר בשנת 2023 הממשלה תצטרך להעלות מסים ולצמצם את הוצאותיה. זאת במטרה לצמצם את הגירעון המבני וכן לאפשר מימון של השקעות ענק בתשתיות המתוכננות בחוק ההסדרים.
"לרבות מההשקעות הנדרשות במשק שהתכנית הכלכלית מניעה אותן יש עלות תקציבית נמוכה בשלב הנוכחי - שהוא שלב ההשקה והתכנון - אך יישומן ידרוש בעתיד הוצאה תקציבית ניכרת.
חשוב שהממשלה תיערך להוצאות אלה באמצעות הפחתת הגירעון המבני בתקציבים הבאים מרמתו הנוכחית, אימוץ תקרת הוצאה שתאפשר את ביצוען, ואימוץ צעדים להגדלת ההכנסות ומיתון גידולן של הוצאות אחרות, שיאפשרו לבצע את ההשקעות האלה בשנים הבאות בלי שיחס החוב הציבורי לתוצר יגדל.
ניתוחים מפורטים שבנק ישראל הציג מראים כי גם כאשר מדובר בהשקעות איכותיות ומאופיינות היטב, רובן יצטרך להיות ממומן באמצעות צעדים להגדלת הכנסות הממשלה או מיתון הגידול בהוצאות, כדי למנוע עליה מסוכנת ביחס החוב לתוצר, ורק חלק קטן באמצעות הגדלת הגירעון - ולרמה שלא תעלה על זו המתוכננת ל-2022", אמר הנגיד.
עוד מזהיר הנגיד כי "חשוב להימנע בהמשך דיוני התקציב מיצירת התחייבויות תקציביות לשנים הבאות שיגדילו את ההוצאות הפרמננטיות שאינן במסגרת ההשקעות תומכות הצמיחה".
התייחס לחלק מהרפורמות, לא לחקלאות
"בנק ישראל מברך על מרבית הרפורמות הללו שתואמות את המלצותינו במסמך האסטרטגיה הכלכלית שהגשנו לממשלה עם הקמתה", אמר הנגיד ירון והתייחס בהמשך דבריו באופן פרטני לשלוש רפורמות - חוק המטרו, העלאת גיל הפרישה לנשים וכן הרפורמה באג"ח מיועדות.
כאמור ירון לא התייחס לרפורמת החקלאות שמעוררת את זעמם של החקלאים, ואליה מתנגדים גם חלק מחברי הממשלה.
בנוגע להקמת מערכת מטרו בגוש דן, ירון אמר שמדובר ב"מהלך אסטרטגי קריטי לקידום התפתחותו של מרכז העסקים והכלכלה של ישראל". עם זאת, לדברי ירון, חשוב היה לשלב רפורמה זו יחד עם הקמת רשויות התחבורה המטרופוליניות - רפורמה זו לא נכללה בחוק ההסדרים. "ככל שניתן, רצוי לשלב בתהליך את הרשויות המקומיות כדי לחזק את תמיכתן בתהליך ולתת משקל לתובנות העולות מהשטח", אמר.
בהתייחס לרפורמת העלאת גיל הפרישה לנשים, ירון אמר בין היתר כי "המהלך גם יתרום להגדלת התעסוקה של נשים בגיל הרלוונטי, וגם בגילים שנמוכים מגיל הפרישה המותנה. אלו מהלכים חשובים על רקע התארכות תוחלת החיים, והם גם תואמים את הנעשה כמעט בכל המדינות המפותחות האחרות...
חשוב להרחיב בהיקף ניכר את מערך ההכשרות המקצועיות בתיקצוב ממשלתי לאוכלוסייה המבוגרת - למשל מגיל 50 ומעלה - כדי לאפשר למבוגרים להתאים את כישוריהם, ואולי גם את מקום תעסוקתם, לקריירה המתארכת".
הנגיד הביע את תמיכתו ברפורמה לביטול איגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה והחלפתן בהתחייבות ממשלתית. המהלך עשוי לדבריו, להוליך לחיסכון ניכר בהוצאה התקציבית של הממשלה בהשוואה למנגנון הנוכחי.
ירון הדגיש עם זאת, כי חשוב שהמהלך הפיננסי המוצע ילווה בביטחונות מספקים לכך שבעת הצורך - ככל הנראה בזמן משבר בשווקים - הממשלה אכן תעמיד את הסכומים הנדרשים לשיפוי החוסכים.