מהם "ניזוקים משניים" ומדוע הם כל כך שקופים?

המונח "ניזוקים משניים" נותן קונוטאציה של אנשים שפגיעתם מאירוע קלה יותר, אבל הם ייאלצו לחיות עם האובדן והשכול. למרות זאת, בתי המשפט לא נוטים לפצותם כראוי, וזה חייב להשתנות

עו"ד צור פרץ
02/08/2021

"הניזוק המשני" הוא קרבן אדיר של המערכת ואינו צריך להיות משני כלל. אני אומר זאת בהתייחס לקביעת החוק והפסיקה לגבי פיצויים, הניתנים לניזוקים משניים כתוצאה מתאונות דרכים או רשלנות רפואית. בישראל יש מאות מקרים בשנה בהם הניזוקים המשניים הופכים להיות שקופים, אבל הם ממשיכים לחיות בינינו תחת טראומה קשה והחברה משלמת מחיר יקר על חוסר ההבנה בתחום זה.

אני מטפל בתיק שבו אם ניסתה להעיר את ביתה התינוקת משנת צוהריים. הילדה בת השנתיים סבלה מחום ושיעול ונפטרה בשנתה, ניסיונות ההחייאה עלו בתוהו. לימים התברר שהאירוע הטראגי הוא תוצאה של התנהלות רשלנית של קופת החולים המטפלת. האם לאם מגיע פיצוי כספי?

עוד בוואלה!

כיצד מתמודדים עם אסתמה?

בשיתוף zap doctors
האם אדם שהיה עד לתאונת דרכים עם הרוגים והידרדר לסמים ואלכוהול אינו זקוק לפיצוי?(צילום: ShutterStock)

לכאורה התשובה ברורה. בתי המשפט נדרשו לשאלה הקשה הזאת פעמים רבות, בתחום הרשלנות הרפואית וגם במקרים אחרים. מה בדבר הורה שרואה את ילדו נדרס למוות לנגד עיניו?

המצב המשפטי קובע שניתן להכיר במונח "ניזוק משני" וע"פ 4 תנאים מצטברים יכיר בית המשפט בצורך לפצות את האדם בעקבות פגיעה נפשית שאירעה לו ללא מעורבות ישירה שלו.

כחלק מאותם תנאים, יש צורך, למשל, בקרבה משפחתית ראשונה בין "הניזוק המשני" לנפגע הישיר ובעיקר יש צורך להוכיח נזק נפשי מהותי. נזק שכזה ייחשב בד"כ כ-20% נכות ומעלה. (להבנת כל התנאים מומלץ לקרוא את רע"א 444/87 או בשמו המוכר הלכת "אלסוחה").

לטעמי, ועל אף ההבנה של מכלול השיקולים שביססו ב"אלסוחה", יש צורך בגמישות בתנאים. בתי המשפט חייבים לעבור למצב של "תלוי מקרה" במקום "תלוי רשימת תנאים".

ניזוק משני? הנזק לא בהכרח קטן יותר

המונח "ניזוק משני" נותן קונוטציה ישירה של נזק קל יותר או "נזק בקטנה", שעה שאותו ניזוק משני ייאלץ לחיות את שארית חייו עם האובדן והשכול ולצידם מראות קשים שיסדקו את נפשו לעולם.

במקרה שעליו סיפרתי, כאשר הרופאים לא אבחנו את מחלת דלקת הריאות הפשוטה אצל הפעוטה שנפטרה, הוגשה תביעת עזבון. לכאורה, הצוות הרפואי לא התרשל כלפי האם ולכן אינה נחשבת לניזוקה ישירה. היא תידרש לעמוד ולהוכיח שמילאה תנאים מחמירים להוכחת תביעתה תוך השקעה כלכלית משמעותית. בפועל זו טעות - האם היא כמובן ניזוקה ישירה לחלוטין. לשיטתי, הנטל על המבוטח והמבטחת חייב להיות רחב במקרים טראגיים כאלה. אובדן חיים הוא הרס לסובבים ויש מקום להסיר תווית של "ניזוק משני" ולגמיש תנאים להוכחתו.

בתי המשפט צריכים לבדוק את הפגיעה התפקודית הקשה של ההורים ולפתור אותם מהצורך המבזה להוכיח נזק נפשי קשה. בנוסף, יש צורך בשינוי של דרך ההוכחה של הנזק במקרים אלה - שהם הקשים ביותר. פיצוי מסוג זה, הצופה פני עתיד, ראוי שיביא בחשבון נזק נפשי עצום שיתפרץ בעתיד, אפילו אם מדובר בשנים רבות לאחר המקרה.

לידה בבית חולים. ShutterStock
רשלנות רפואית אינה מזכה בפיצויים, בדרך כלל, את הניזוק המשני(צילום: ShutterStock)

קיים מנגנון פיצוי קל ומהיר יחסית לאדם שנפגע נפשית בצורה קלה בתאונת דרכים והחל מאחוז הנכות הראשון. ההבנה היא שהוא סובל מטראומה נפשית קלה. מצד שני, קיים קושי אדיר להרים נטל הוכחה בפני נפגעים נפשית שראו מקרי מוות קשים מתרחשים ממש לנגד עיניהם.

בפס"ד ע"א 1479-05-11 - בית המשפט מבשר לאם, שחזתה בבנה בן השלוש נדרס למוות, כי "נזקה הנפשי (15% נכות), אינו ממשי" ואינו עומד בתנאי "אלסוחה". מה אנו מצפים שאותה אם תעשה באם מצבה יוחמר?

ועוד סיפור שימחיש את גודל הזוועה. אדם נהג ברכבו וחזה ברוכב אופנוע צעיר מתנגש בעוצמה במשאית שהייתה לידו. הצעיר נפטר מפצעיו. האדם שנהג במסלול ליד הדרדר לאלכוהול והפסיק לעבוד בשל סיוטים קשים מהם הוא סובל. לטענת בית המשפט, הוא אינו זכאי לקבל פיצוי כלל מאחר ולא היה מעורב ישירות בתאונה ולפיכך לא עומד בתנאי הראשון של ההלכה הקבועה. בגלל שאין לו קרבה משפחתית לנפטר, הוא אף לא יהיה זכאי לפיצוי כ"ניזוק משני".

העולם מתקדם והמציאות מכתיבה שינויים מתבקשים. עולם המשפט לא יכול לפעול במנותק מהחיים שמעמידים בפנינו אתגרים חדשים ומציאות חדשה. עלינו להוריד חסמים ותנאים שנקבעו לפני שנים רבות ואינם רלוונטיים. יש לשפוט כל מקרה לגופו ולגלות גמישות במקרים בהם יש קושי נפשי מוכח.

השופטים שכתבו את הלכת "אלסוחה" קבעו כך: "אין זו רשימה ממצה, והיא תעמוד במבחן העשייה השיפוטית והתפתחות ההלכה מעניין לעניין".

זו אכן צריכה להיות הגישה המפוכחת של המערכת המשפטית. בלתי ניתן לשלוף רשימת מכולת בכל מקרה. תנאי סף קשיחים במיוחד יפגעו בנו כחברה וישאירו בינינו אנשים מוחלשים ובלתי מטופלים. יש מקום לשמוע, לבחון לעומק ולהבין את הצורך ונדרש האומץ השיפוטי להכיר במציאות המשתנה.

עו"ד צור פרץ מתמחה בדיני נזיקין ורשלנות רפואית

  • רשלנות רפואית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully