המס שיותיר את הרפואה הפרטית לעשירים בלבד

אחרי מחאת ארגון הרפואים העצמאיים, הגיע תורם של סוכני הביטוח למחות נגד הכוונה למסות תשלומים לרופאים פרטיים ולשירותי רפואה פרטית בגובה של 40%.

האינטרס של סוכני הביטוח (ממש כמו של הרופאים העצמאיים) בסיכול היוזמה הוא ברור, ובכל זאת, קשה להתעלם מטענות רבות שהם מעלים. במכתב ששלח היום יוסי אנגלמן, הנשיא בפועל של לשכת סוכני הביטוח בישראל, נכתב, בין היתר:

"דווקא כאשר אנשים נמצאים במצב מצוקה וצרה וזקוקים למזור רפואי, אין מקום להענישם רק כי רכשו ביטוח פרטי והם מבקשים לממשו.

חשוב להבהיר כי מערכת הרפואה הפרטית, דווקא תומכת ברפואה הציבורית ומקלה עליה. האם ניסיתם לקבוע תור לרופא לאחרונה?

דיכוי הרפואה הפרטית באמצעות היטלים כפי שמוצא בתיקון זה לא יביא פתרון ושיפור במערכת הרפואה הציבורית, ההיפך הוא הנכון, הוא יוביל לפגיעה במבוטחים בציבור אשר עד היום ידעו לפנות לרפואה הפרטית ... יתרה מכך, ככל שידיעתנו משגת, לא נעשה כל מחקר מעמיק אשר הוביל לתובנה כי ההיטל המוצע הוא הפתרון לחיזוק הרפואה הציבורית, ההיפך הוא הנכון".

בהמשך מתייחסים סוכני הביטוח גם לתמורה שצפויה להיכנס לקופת המדינה כתוצאה מהמהלך: הנחת היסוד, של מציעי ההצעה להיטל הינה כי ההיטל יכניס לקופת המדינה כ 900 מיליון שקל , אלא שספק אם מתכנני ההצעה לקחו בחישוב האריטמטי את העובדה שההרבה מאוד מבוטחים ימנעו מביצוע הפעולות במערכת הפרטי...

אנו סבורים כי לא נלקח בחשבון גם השיקול של הפגיעה האמיתית במבוטחים הקיימים בביטוחי הבריאות הפרטים ובשב"ן. אין לנו צל של ספק כי במידה, וחלילה, הסעיף יעבור , חברות הביטוח, אשר הינן גופים מסחריים, ירעו את תנאי ההתקשרות עם הרופאים ובתי החולים פרטיים, על מנת לצמצם את היקף הפגיעה עקב ההיטל המוצע. כתוצאה מכך חברות הביטוח תפחתנה גם את הפיצוי המגיע למבוטחים אשר מבצעים ניתוחים במסגרת הרפואה הציבורי בפוליסות הוותיקות".


בנושא זה מרחיבים סוכני הביטוח: "לנוכח ההרעה, טבעי כי תתבצע תופעה ברורה של הוצאת רופאים רבים מההסדר מול חברות הביטוח (הסדר שגם היום הולך ומצטמצם).

כתוצאה מתהליך זה, סביר כי חברות הביטוח תפחתנה גם את הפיצוי המגיע למבוטחים אשר מבצעים ניתוחים במסגרת הרפואה הציבורי בפוליסות הוותיקות הקיימות ברשותם. מדובר בפגיעה לא מתקבלת על הדעת, והיא אינה מידתית וסבירה בשום קנה מידה.

אנו סבורים כי ההיטל כלל לא ישרת את המטרה המוצעת. די אם נזכיר כי בעלי האמצעים ממילא יפנו לרפואה הפרטית וההיטל האמור כלל לא ישמש שיקול מבחינתם לצורך קבלת השירותים. ההיפך הוא הנכון, הרפואה הפרטית אשר תזכה לביקוש מצומצם למול קהל הציבור בישראל, תהפוך להיות מרוכזת במתן שירותים לעשירים של ישראל בלבד.

שירות שאינו נגיש עוד לכלל הציבור בישראל, וכך מעמד הביניים, רוב בתי האב במשק אשר זכו עד היום לשירותי רפואה פרטית ימצאו את עצמם מתרחקים ממוסדות הרפואה הפרטית, וגם החלופה של רכישת ביטוח רפואי פרטי, אשר מעמידה אותם בשורה אחת עם עשירי ישראל תתרחק מהם, שכן לא תהיה להם כבר חברת ביטוח אשר תעניק להם את אותם שירותים רפואיים שהם קיבלו עד היום".

בהמשך מכתבם, מלינים סוכני הביטוח אודות אחת מהנחות הייסוד שעומדות בבסיס החוק, לפיה (מתוך חוק ההסדרים):
"היכולת של המערכת הפרטית לשלם לרופאים שכר גבוה יותר מהמערכת הציבורית מביאה למעבר רופאים למערכת הפרטית".

על כן הם שואלים: "האם אמירה זו נבדקה לעומק? האם עצם קיומה של "היכולת" מעידה שבהכרח כך גם המצב בפועל. האם מציעי החוק בחנו שמא מדובר על החריג לכלל, וכי הראיה העיקרית היא שהרופאים עובדים בעיקר ברפואה הציבורית!".

את פנייתם חותמים סוכני הביטוח בכך שהם מוחים נגד הליך החקיקה, אותו הם מכנים "מחטף" מאחר שנכלל בחוק ההסדרים במקום לנסות לבצע אותו בהליך חקיקה רגילה, אחרי בדיקה מעמיקה של הדברים ולא על בסיס "הנחות" של פקידי האוצר.

מעניין כי עד כה לא נשמעה בפומבי התייחסותו של שר האוצר, אביגדור ליברמן לנושא, שפוגע דווקא במעמד הביניים, אותו אמור ליברמן - לפחות על פי הצהרותיו - לייצג.

ליברמן, שהתייחס בהרחבה גם לנושאים השנויים ביותר במחלוקת בהצעות האוצר כייקור הארנונה, היטל גודש (על תחבורה פרטית בשעות השיא), הטלת מס על משקאות ממותקים ועל כלי פלסטיק חד פעמיים, וכמובן - הרפורמה בחקלאות, מילא פיו מים דווקא בנושא זה.