רוצים למצוא עבודה? העתיד הירוק של עולם התעסוקה

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

יותר ויותר ממובטלי הקורונה מוצאים בימים אלה עבודות חדשות, אך עולם התעסוקה שאליו הם שבים שונה משהיה בעבר. כך, בתוכנית ההתאוששות ממשבר הקורונה של האיחוד האירופי, 30 אחוז מתוך כ-800 מיליארד היורו המתוקצבים יושקעו במאבק במשבר האקלים, וגם ממשל ביידן מבטיח השקעה של 2 טריליון דולר בתוכנית תשתיות ירוקה (אם כי קיימת ביקורת פנים-אמריקאית שלפיה מדובר בסכום קטן מדי) - ועם הכסף שזורם לעבר תעשיות ירוקות, מגיעות גם המשרות.

בניתוח נתוני משתמשים חדש שערכה הרשת החברתית LinkedIn מומחשים השינויים שהתרחשו לאחרונה בשוק העבודה, ונמצאה בו עלייה דרמטית במספר המשתמשים שמציינים כישורים ירוקים בקורות החיים שלהם ב-3 השנים האחרונות. האם בקרוב יתווסף לקורות החיים של כולנו סעיף של "כישורי קיימות וסביבה"?

הניתוח התבסס על נתוני לינקדאין, שכוללת מעל 750 מיליון משתמשים מרחבי העולם. מתוך אלפי הכישורים המקצועיים השונים שמשתמשים מציינים בפרופילים שלהם זוהו 800 כישורי ליבה ירוקים ו-300 כישורים נלווים. כלל הכישורים הללו מוינו ל-12 קטגוריות (כמו מניעת זיהום, אנרגיות מתחדשות וחינוך לקיימות).

הממצאים מראים עלייה של עשרות אחוזים, ובחלק מהמקרים אף מעל 100 אחוז, במספר הפרופילים שמציינים כישורים שמשויכים לקריירות ירוקות בין 2020-2018. כך למשל, הכישור "שירותים סביבתיים" צמח ב-160 אחוז, הכישור "אקלים" צמח ב-155 אחוז, "פסולת" צמח ב-115 אחוז ו"הפקת אנרגיה פוטו-וולטאית" ב-94 אחוז. אבל הממצא המעניין יותר הוא שמעבר לקריירות הסביבתיות ה"מסורתיות", כישורים ירוקים הופכים לנפוצים יותר גם בענפים שבהם הם לא היו נוכחים קודם. הכישור "אופנה מקיימת", לדוגמה, מופיע יותר בפרופילים של אנשי מכירות, מעצבים וסטייליסטים, עם עלייה של יותר מ-64 אחוז.

לפי צוות לינקדאין, העלייה באחוז הפרופילים שמציינים כישורים שנוגעים לשיקולי קיימות מצביעה על כך ששיקולים אלה הפכו לחשובים יותר עבור חברות וספקים.

ממצאי ניתוח הנתונים של לינקדאין מצטרפים לשורה של עדויות לעלייה בחשיבותן של המיומנויות הסביבתיות בעולם התעסוקה. על פי דו"ח של קרן המטבע וקרן האנרגיה הבינלאומית, השקעה במעבר לאנרגיות ירוקות תשמר ו/או תוסיף 9 מיליון משרות בשנה ב-2023-2021. אבל לא מדובר רק בתחזיות עתידיות, אלא גם במציאות עכשווית: באיטליה, למשל, יותר מ-3 מיליון עובדים, שמהווים מעל 13 אחוז מכוח העבודה, כבר מועסקים ב"משרות ירוקות". במדינת טקסס שבארה"ב נקלטו במהלך 2020 כ-4500 עובדים מעבודות שנעלמות בענף דלקי המאובנים, שאיבד כ-120 אלף משרות בשנה זו, אל "משרות ירוקות", כגון בניית חוות סולאריות ותחזוקת טורבינות רוח.

נדמה שהקצב של המעבר רק ילך ויתגבר, שכן לפי לשכת סטטיסטיקת התעסוקה של ארצות הברית, תחזוקת טורבינות רוח היא המקצוע שצפוי לגדול בקצב המהיר ביותר בעשור הקרוב מבין כלל המקצועות הקיימים (עם קצב גידול צפוי של 61 אחוז), והתקנת פאנלים סולאריים נמצאת קצת אחריה ברשימה, במקום השלישי, עם קצב גידול של 51 אחוז. נוכח כל הנתונים הללו, לא מפתיע שבארצות הברית בתי ספר מציעים לילדים מסלולים של "קריירות ירוקות", שנועדו לתת לילדים כלים שיעניקו להם יתרון במרוץ התחרותי של שוק העבודה העתידי.

גם אצלנו בישראל יש פריחה בתחום התעסוקה הסביבתית - בין השאר בתחום האנרגיות המתחדשות, עם חברות חדשות ובולטות כמו דוראל אנרגיה ונופר אנרגיה, שנסחרות בשווי של כ-2 מיליארד שקל, וחברות ותיקות יותר כמו אנרג'יקס ואנלייט, שנסחרות בשווי של מעל 6 מיליארד שקל כל אחת.

עם זאת, עם כל הכבוד להון המשמעותי של החברות הללו, הן לא דורשות מספר רב מאוד של עובדים. "יש מספר ענפים עתירי עבודה ירוקה שאפשר לקדם בישראל, שיוצרים ביקוש לעובדים שהם לא בהייטק", מסביר פרופ' נתן זוסמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, כלכלן במכון ללימודים מתקדמים בז'נבה. "ענף ייצור החשמל המסורתי הוא תעשייה ריכוזית מאוד עם מעט מאוד משרות", אומר זוסמן. "מאידך, אנרגיה סולארית, שמתבססת על פאנלים, יכולה להתבצע באופן מבוזר - על גג כל בית, והיא דורשת המון עבודה - גם בהיבט הייצור וההתקנה וגם בהיבט התחזוקה".

תעשייה ירוקה נוספת שדורשת עובדים מיומנים רבים ושכדאי לדברי זוסמן לפתח בישראל היא זו של שדרוג מבנים לתקן ירוק. "במקומות רבים ברחבי העולם, כל בניין מקבל דירוג אנרגטי שמראה מה צריכת האנרגיה שלו", הוא אומר. "הדירוג הזה משפיע על המחיר שבו אפשר להשכיר או למכור אותו, ולכן מספק תמריץ לביצוע שיפוצים כמו התקנת חלונות מבודדים יותר או צביעה בצבע שמפחית את הצורך בבקרת אקלים (למשל בצבע לבן שמפחית את המידה שבה הבניין מתחמם, י.ש.). הפיכת המבנים ליעילים יותר מבחינה אנרגטית יכולה לספק ביקוש הן למוצרים שנדרשים לשם כך והן לכוח אדם שידע לבצע את העבודות הללו".

לדברי זוסמן, מקום המגורים שלו- ז'נבה שבשווייץ - חשף בפניו את הפריחה של ענף ירוק נוסף שיכול להפוך למשמעותי הרבה יותר בערי ישראל. "עיריית ז'נבה ניצלה את תקופת הקורונה כדי לסלול שבילי אופניים נוספים בתוך העיר", הוא מספר. "מעבר לכך שהדבר גורם לצמיחה בשימוש באופניים על חשבון כלי רכב מזהמים, הוא גם מביא לפריחה של חנויות למכירה ולתחזוקה של אופניים בכל רחבי העיר".

זוסמן קורא גם לממשלת ישראל לנצל את תוכניות ההתאוששות ממשבר הקורונה כדי לכוון את הכלכלה למקום הסביבתי יותר שאליו העולם מתקדם, ולממש את "תוכנית חילוץ ירוקה 2020", שפרופ' זוסמן הוא אחד ממחבריה, שבה מומלץ לממשלה להשקיע לכל הפחות 400 מיליון שקל בהכשרת עובדים שנפלטו ממעגל התעסוקה ל"משרות ירוקות". "המשרות הללו הן העתיד", הוא מסכם. "השינוי הצפוי בשוק התעסוקה יקרה בוודאות במוקדם או במאוחר, ולכן כדאי להקדים ולהיערך אליו".