נמשכת מגמת הקיטון בגירעון: הגירעון המצטבר ביחס לתוצר ירד בסוף יולי למספר חד ספרתי ועמד על כ9.3% לעומת 10.1% בחודש הקודם כך הודיע היום אגף החשב הכללי במשרד האוצר.
הצטמקות הגירעון נובעת בעיקר מהמשך מגמת הגידול בהכנסות המדינה מהמסים. לפי הודעת האוצר, בחודש יולי נרשם גידול של 29.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות מתחילת השנה הסתכמו בכ-231.5 מיליארדי שקל - מדובר בנתון גבוה יותר מתקופת טרום הקורונה - בשנת 2019 שעמדו על כ-203.3 מיליארדי שקל, גידול של כ-13.9%.
מלבד הגידול הדרמטי בהכנסות, נתוני משרד האוצר מצביעים גם על מגמת קיטון ההוצאות שנמשכה גם בחודש יולי - שעמדה על 0.3% מהתוצר. עם זאת, היקף ההוצאות נותר גבוה ועמד על כ-275.9 מיליארדי שק בחודש יולי. מדבר בנתון גבוה בכ-10.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והוא נובע בעיקרו מתוכנית הסיוע הכלכלי.
כל עוד לא יוטל סגר רביעי, יעדי הגירעון נראים ריאלים
נזכיר כי בהתייחס לשאלה על תוכנית הסיוע למשק במידה ויהיה סגר נוסף, ענה מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, כי "המשק כמעט רותח, הצריכה הפרטית גואה, והשוק בצמיחה כשהמשק בפעילות מוגברת, ורואים את זה בהכנסות ממסים, אז אין צורך בהערכות ובתקציב". אמירה זו של בלינקוב מגובה היטב במספרים.
הכנסות המדינה ממסים עולות לא רק בהשוואה לשנה שעברה, שנת תחילת משבר הקורונה, אלא גם בהשוואה לתקופת טרום הקורונה - שנת 2019. כך, למשל, מבחינת שיעורי מס אחידים, עלו הכנסות המדינה ממסים ביולי 2021 ב-26% לעומת הרמה הנמוכה של יולי 2020 בשל משבר הקורונה, ובשיעור של 19% בהשוואה ליולי 2019. בהשוואה ליולי 2019 עלו ההכנסות ממסים ישירים ב- 33% וממסים עקיפים ב- 6%.
במסים ישירים נרשמה עליה חדה במקדמות מס הכנסה, בהכנסות מרווחי הון, בניכויים משכר ובמיסוי מקרקעין.
לאור נתונים אלו שגורמים לצמצום הגירעון בקצב מהיר, היעד השאפתני שהציב שר האוצר בעת גיבוש תקציב הממשלה של - 6.8% בסוף השנה הנוכחית, ו-3.9% בסוף שנה הבאה, נראים הגיוניים. כל זאת, בהנחה שלא יוטל סגר רביעי שעלול לפגוע בהתאוושות המרשימה של המשק מהמשבר.
