תקציב הביטחון: הפצצה שביטלה את ישיבת הממשלה

בשבוע שעבר היה נדמה שסעיף הביטחון הוא הראשון עליו סוכם במסגרת התקציב, אבל למרות הסכמת הדרג הפוליטי, התייצבו אמש שניים מבכירי האוצר כדי להזהיר מפני השלכות "תוספת הרמטכ"ל" על תקציב הביטחון. כתוצאה מכך התבטלה ישיבת הממשלה שתוכננה להיום ונדחתה לשבוע הבא

10/08/2021

ישיבת הממשלה שתוכננה להתקיים הבוקר התבטלה ותידחה לשבוע הבא. זאת, על רקע אי ההסכמות על חוק הגיוס ועל מודל הפנסיות החדש של צה"ל. אמש הגישו הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס והממונה על השכר קובי בר נתן חוות דעת נוקבת נגד הסיכום שהושג בין רה"מ בנט, שר האוצר ליברמן ושר הביטחון גנץ על הגדלת מספר מקבלי תוספת הרמטכ"ל.

השניים מתריעים על כך שאימוץ המתווה של צה"ל יעמיס על תקציב הביטחון 15 מיליארד שקל בעשור הקרוב. זאת, כאשר כבר היום ההתחייבות האקטוארית של צה"ל בגין פנסיה תקציבית עומדת על 360 מיליארד שקל, ורק בשנה האחרונה היא גדלה ב-5%.

"הגדלות הרמטכ"ל" הן תוספות אחוזיות לקצבת הפנסיה של גמלאי צה"ל לפנסיה התקציבית לה הם זכאים ושמשולמות כיום לכ-98% מהפורשים מצה"ל. לפי נתוני בכירי האוצר, ההגדלה הממוצעת לגמלאי צה"ל עומדת על יותר מ-9%, כאשר ההגדלה המקסימלית מגיעה לשיעור של 19% לגמלאי. היקף ושיעורי הגדלה אלה ייחודיים לא רק בהשוואה ליתר גמלאי שירות המדינה בהסדר פנסיה תקציבית, אלא גם בהשוואה לגופי הביטחון האחרים.

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

מוגש מטעם בי קיור לייזר
יוגב גורדוס, הממונה על התקציבים באוצר. האם הפתיע את שר האוצר או שמא מדובר בהתנגדות מתואמת?(צילום: אתר רשמי, -)

מתגמלים תפקידי עורף ולא לוחמים

"חוקיות המנגנון בו נהג צה"ל למתן הגדלות הרמטכ"ל מוטלת בספק", נכתב בחוות הדעת. "הצעת משרד הביטחון מבקשת להכשיר בדיעבד את המצב הקיים לגבי משרתי קבע מעל גיל 40 ומבקשת ליצור הסדר דומה לגבי משרתי קבע מתחת לגיל 40, שבו כלל גמלאי צה"ל זוכים לתוספות אחוזיות לקצבת הפנסיה.

"באופן מפתיע, ההצעה של משרד הביטחון מתגמלת ביתר תפקידים עורפיים. ובעיקר תפקידי עתודה, אשר זכאים לקבל 4% הגדלה נוספים, לעומת לוחמים אשר שירתו ברציפות, שקיבלו רק 3% תוספת.
עלות כלל ההגדלות בצה"ל נאמדת בכ-1.3 מיליארד שקל בשנה ומהווה כשישית מהחבות האקטוארית של צה"ל.

יש לציין כי עלות ההגדלות אף עתודה לעלות, עם הגידול בתוחלת החיים... להערכתנו, כיום כ-70% מכספי ההגדלות משולמים לגמלאים שמקבלים קצבה גבוהה מהשכר הממוצע במשק".

עמדתם בכירי האוצר אינה מפתיעה. מזה שנים מתריעים בכירי המשרד שנטל הפנסיה התקציבית (או פנסיית הגישור שהחליפה אותה) לגמלאי מערכת הביטחון, כמוהו כפצצת זמן בתקציב המדינה. אין כמעט גורם כלכלי - כולל בנק ישראל וגורמי הערכה אחרים שלא עסק בנושא - ולרוב הגיע לאותה המסקנה.

למרות זאת נמנעו ראשי הממשלה ושרי האוצר בממשלות ישראל לגעת בנושא. גם כאשר לכאורה ביצעו רפורמה (למשל החלפת הפנסייה התקציבית בפנסיית גישור) מדובר היה בעיקר בסמנטיקה מאשר בשינוי אמיתי של שיטת התגמול לגמלאי צה"ל. רגישות הנושא, ביחד עם קמפיינים מוצלחים שניהלה מערכת הביטחון כדי להגן על האינטרס התקציבי שלה, גרמו לתפוח האדמה הלוהט הזה להתגלגל ממשלה אחת למחליפתה.

ליברמן אמנם הוכיח, לפחות בגישה, כי ביכולתו ליזום רפורמות ואולי אף להעבירן על אפן וחמתן של קבוצות הלחץ השונות (ע"ע הלובי החקלאי), אך ספק אם אפילו הוא ערוך כבר לקרב הזה - שצפוי להיות הקשה ביותר, מה גם שלא רק צה"ל נמצא על הכוונת, אלא כל עיוותי הפנסיה בשירות הציבורי, אלה שבמסגרתם דיניים ושופטים נהנים מפנסיות עתק, בהשוואה למורים.

הסוגייה הופכת בעייתית שבעתיים כאשר שר הביטחון נחשב לחולייה החלשה בקואליציה מבחינת נכונותו לקיים אותה גם במחיר של ויתורים, כאשר גורמים בליכוד מציעים לו, לכאורה, את ראשות הממשלה במקרה של כינון ממשלה חליפית.

קובי בר נתן, הממונה על התקציבים באוצר. חוות דעת נוקבת נגד ההסכם בין ראש הממשלה לשרים בנושא "מענק הרמטכ"ל"(צילום: דוברות האוצר)

בהמשך חוות הדעת מזכירים השניים כי גמלאי צה"ל זכאים ממילא להטבה משמעותית, בדמות פנסיה מרחיבה מגיל צעיר. גיל הפרישה הממוצע של גמלאי צה"ל נמוך בכעשור מגיל הפרישה הממוצע של גמלאי מערכת הביטחון, אך למרות זאת, קצבת הפנסיה לה הם זכאים דומה או גבוהה מזו שלמקביליהם.

כך לדוגמא, בשנת 2019 גיל הפריש הממוצע בצה"ל עמד על 46, כאשר גיל הפרישה הממוצע של השוטרים והסוהרים עמד על 54 וגיל הפרישה של יתר המשרתים במערכת הביטחון עמד על 59, זאת בזמן שהקצבה הממוצעת לגמלאי צה"ל (קצינים ונגדים) עמדה על 17,256 שקל לחודש, בעוד הקצבה הממוצעת של השוטרים והסוהרים עמדה על 14,072 שקל והקצבה הממוצעת של יתר מערכת הביטחון עמדה על 17,552 שקל - הבדל זעום לאור העובדה שפורשים אלו יוצאים לגמלאות כ-13 שנה לאחר פורשי צה"ל.

"הוצאות הפנסיה התקציבית של צה"ל עומדות על כ-8 מיליארד שקל בשנה, וצפויות לעלות בעתיד בצורה משמעותית ולהגיע לכ-12.3 מיליארד שקל בשנת 2040", מתריעים בכירי האוצר.

שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן. השניים הגיעו להבנות על התוספת לתקציב הביטחון(צילום: TPS, קובי ריכטר)

ביטחון או פוליטיקה

עמדתם של בכירי האוצר עומדת לכאורה בניגוד לסיכום המשולש שהושג בין ראש הממשלה לשרי הביטחון והאוצר לגבי תקציב הביטחון. השאלה היא האם היא מייצגת התנגדות אמיתי של הדרג המקצועי לסיכום - התנגדות שעמדה בבסיס גישתם של כל בכירי משרד האוצר לסוגיית הפנסיות במערכת הביטחון, או שמא מדובר כאן בניסיון לנהל דיון נוסף שהרקע שלו הוא מיקצועי - כלומר מבלי לגרום למשבר פוליטי.

שר הביטחון נחשב לחולייה החלשה של הממשלה ושמירת שמונת המנדטים שלו בקואילציה היא קריטית להישרדותה. מכאן שאפשר שלמרות ההסכמות אליהם הגיעו אתו בנט וליברמן, יש כאן ניסיון לפתוח את הנושא לדיון נוסף, מבלי להתסכן בהפרת ההבנות שקיבלו את ברכתו של בנט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully