ההתנגשות של חברות הקנאביס עם הרגולציה המקומית ממשיכה במתקפה חריפה על הצעד שבו התגאו שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, ושר הבריאות, ניצן הורביץ, רק לפני מספר ימים, עת אושר חוק ההסדרים, אליו הכניסו את נושא ייצוא הקנאביס הרפואי.
איתי רוגל, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת בזלת פארמה, המחזיקה במפעל הקנאביס הגדול בישראל, אמר בכנס קנאביס של איגוד החברות הציבוריות ומשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ, כי "הייצוא, כפי שהוא נוכח בחוק ההסדרים, לא באמת מאפשר ייצוא. בנוסף, בואו נודה בזה - אף אחד לא מחכה לתוצרת הישראלית".
רוגל הוסיף: "הרי לא נצליח להתחרות ברמת המחירים של התוצרת שמשווקת מקולומביה. כך שכיום, צריך לחפש דרכים אחרות להתמודד עם ההתפתחות האיטית של התעשייה, שנובעת מאופן עבודת הרגולציה הישראלית. הפוליטיקאים שוכחים שהחטא הקדמון נולד אצלם, ולא בתעשייה".
ניר סוסינסקי, מבעלי השליטה בחברת הקנאביס הרפואי הציבורית 'טוגדר פארמה', הוסיף, כי "שוק הקנאביס התכונן לייצוא כבר ב-2019. היה חלום מאוד גדול. כיום, אנו נוטים יותר לשוק הישראלי, שרק יילך ויגדל, במיוחד לאור הלגליזציה המסתמנת. שמדברים על לגליזציה השאלה היא הרי לא אם, אלא מתי. וזה כבר מגדיל את השוק המקומי לכ-7 מיליארד שקל בשנה, מכ-900 מיליון שקל עד 1 מיליארד שקל היום".
"פיגור רב מול העולם"
בכנס שהנחתה עו"ד מאשה ברקוביץ שותפה בכירה במשרד פרל כהן, ניכר כי הציפייה לייצוא הוחלפה בקרב החברות לציפיית לגליזציה. אך יש הבונים גם על הרחבת שוק הקנאביס הרפואי עד לבואה.
איריס ורמוט, אחת מבעלות השליטה בחברת הקנאביס 'דרך לחיים' ציינה: "יותר התוויות רפואיות מתחילות להיכנס לתחום הטיפול בקנאביס, והדבר יגדיל את כמות המטופלים.
לדבריה, "תחום ה-CBD (רכיב מצמח הקנאביס שאינו פסיכואקטיבי) הוא אחד התחומים הכי גדולים, צמחים ומעניינים בהקשר לעולמות הקנאביס, שכן הוא קשור בתעשיות רבות כדוגמת מזון, תמרוקים ועוד, וקל יותר להעבירו רגולטורית.
בתחום זה אנחנו בפיגור רב אל מול העולם, וזה מכעיס שאצלנו זה עדיין בפקודת הסמים, כשכל הספורטאים בעולם, לדוגמא, כבר משתמשים בתכשירים מבוססי רכיב זה".
עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ אמר כי "הסרת המגבלות על ייצוא הקנאביס ממדינת ישראל תשמש כאחת ממנועי הצמיחה לחברות ישראליות מתחום הקנאביס לרבות חברות הנסחרות בבורסת תל אביב". עו"ד גרזי הוסיף כי "מדובר בענף מתפתח, אשר צפוי לתרום רבות לכלכלת המדינה, בין היתר, על רקע האפשרות הנפתחת לייצוא".
עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, הדגישה כי "רגולציה מכבידה או כזו שלא מאפשרת חופש פעולה, עלולה להוות גורם מעכב בהתפתחות תקינה ובריאה של חברות בשוק ההון. אנחנו פועלים מזה שנים להסרת חסמים מסוג זה, במטרה לייצר לחברות הציבוריות סביבה רגולטורית ועסקית אוהדת ומאפשרת".
ח"כ קיש: "הצבעתי נגד אמונתי"
ח"כ יואב קיש, סגן שר הבריאות לשעבר, הסביר מדוע הצביע נגד חוק הלגליזציה שהעלתה הקואליציה:
"הצבעתי נגד אמונתי. אין לנו כמעט שום כלי אופוזיציוני מלבד הצבעות הנגד על כל מה שאנחנו יכולים", והודה כי לא הצליח לאפשר לכל המחזיק בתקן ישראלי לקבל אוטומטית רישיון למוצריו באירופה.
עם זאת, יש גם המוצאים חיוביות באופן הייצוא שאושר בחוק ההסדרים, המאפשר לחברות להרחיב את ייצוא מוצריהם שאינם משווקים בישראל.
יואב פרנקל, סמנכ"ל התפעול של חברת הקנאביס 'פנאקסיה מעבדות ישראל': "הרגולציה אמנם התעכבה והתקדמה בקצב הרבה יותר איטי ממה שהחברות חשבו, אך ההחלטה החדשה של הממשלה תאפשר לתעשייה המקומית לייצא מוצרים מגוונים יותר כדוגמת מוצרי שאיפה וטבליות, שיהיו חוד החנית של הייצוא הישראלי בעתיד.
יש הרי מדינות שכבר מסוגלות לגדל במחירים זולים יותר, באיכות טובה יותר, ובכמויות גדולות יותר מאשר ישראל, כדוגמת קולומביה. כך שנראה שחברות ישראליות שירצו לייצא ולבלוט יצטרכו להיכנס לתחום המוצרים המדוייקים והחכמים יותר".
מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' ארנון אפק, המשמש גם כרופא הראשי בפועל של היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות ומשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא, התייחס למהפכה שעברה ישראל בגישתה לקנאביס רפואי מאז הרפורמה ב-2016, ולפוטנציאל הטמון בשוק: "בישראל פועלים כיום כבר 68 גופים חקלאיים מאושרים לגידול קנאביס ויש שמונה מפעלים שעוסקים בזה. 130 בתי מרקחת מוסמכים לתת מוצרים למטופלים. אין אף מדינה שהיתה מצליחה להרים דבר כזה בפרק זמן כה קצר. זה אחד ההישגים הגדולים של התעשייה הישראלית".