המהפכות שכל עובד ישראלי חייב להכיר

העלאת שכר המינימום, מוצרים חדשים, קידום הכשרות והשמות ועוד - ההסתדרות בישראל מובילה שינוי משמעותי ועל כך דיבר יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד במהדורה הראשונה של "תוכנית עבודה". צפו בפרק המלא, כולל ראיונות, כותרות חשובות ועוד המון

  • ההסתדרות
מערכת וואלה! בשיתוף ההסתדרות
בווידיאו: תוכנית עבודה - פרק 1 (עריכה: גלעד מן מנהיים)

השנה החולפת הביאה עמה אתגרים יוצאי דופן בכל הנוגע לשוק העבודה. ישראלים רבים מצאו עצמם מתמודדים עם שלל מצבים לא שגרתיים ומונחים שלא היו חלק משגרת חיינו בעבר, כמו חל"ת, עבודה מהבית או ימי בידוד.

השינויים הללו הציפו דילמות שהשפיעו על חיי כל אחד ואחת מאיתנו והצורך בגוף שיתמוך בעובדים וידאג למימוש זכויותיהם הפך לברור וחשוב מאי פעם. הגוף הזה הוא ההסתדרות, הבית של העובדות והעובדים בישראל ועל מנת להכיר מקרוב יותר את הפעילות והעשייה שלו, קיימה מירב מילר באולפן וואלה! סדרת ראיונות מרתקת במסגרת המהדורה הראשונה של "תוכנית עבודה" - התוכנית שתספק לכם שיחות מעניינות, חדשות טריות ואת כל המידע החשוב על השירותים המתקדמים שמספקת ההסתדרות.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד (צילום: מסך)

הריאיון הראשון נערך עם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, שאמר בין היתר: "אנחנו בתקופה מאוד מאתגרת בישראל, עם ממשלה חדשה. ההסתדרות ניצבת בפני אתגרים לא פשוטים והמדינה צריכה תקציב שיוציא את המשק ממשבר הקורונה. אנחנו בשיח תמידי עם משרד האוצר. נפגשתי עם שר האוצר ויש בינינו יחסים טובים. ההסתדרות תיתן לתקציב הזה לעבור על מנת שתהיה פה יציבות לחברי ההסתדרות ולכל אזרחי מדינת ישראל - את זה אני יכול להבטיח".

יו"ר ההסתדרות הוסיף בהמשך דבריו: "עדיין יש גורמים שלא מוכנים להפנים את הצורך ברפורמות בעולם העבודה. אני בעד עבודה מהבית, לפחות פעם בשבוע. בינתיים, החל"ת הסתיים ואנחנו רואים שכמות המובטלים יורדת, אבל אנשים לא מוכנים לעבוד בסכומים נמוכים מדי ולכן אני לוחץ להעלאת שכר המינימום ל-6,000 ש"ח, כדי לתת תקווה לעובדים הישראלים".

לשאלת הדרכים לתמרץ את הקשר בין עובדים למעסיקים השיב בר דוד: "צריך לחשוב מחוץ לקופסא. למשל, ערכנו יריד תעסוקה וירטואלי שהיה מאוד מוצלח ונקיים אותו שוב. גם נושא ההכשרות וההשמות הוא משהו שלא קודם ושרת הכלכלה החדשה תצטרך לבצע את השינויים המתאימים בנושא. אנחנו חייבים ללמוד את זה מהצלחה של מדינות אחרות, כי יש בתחום הזה הרבה כסף ופוטנציאל לא ממומש. אחרי הקורונה, זה הרגע של המשק הישראלי לעלות על הדרך הנכונה - אני מרגיש את זה, אנחנו שם. יש צמיחה בהרבה מקומות עבודה, ועדיין נותרו דברים שצריך לפתור".

"ההסתדרות עוברת מהפכה פנימית", הוסיף יו"ר ההסתדרות. "אנחנו בשיא השינוי, מרחיבים את סל המוצרים ל-800 אלף חברי ההסתדרות. אנחנו מייצרים דברים חדשים, כדי שכל מי שחבר הסתדרות יידע שיש עבורו ערך מוסף".

מירי שטח, מנהלת מערך ההדרכה וההשכלה של ההסתדרות, "לומדים ומתקדמים" ו-ולאדה גויזמן, שלומדת קורס בגישור במסגרת התוכנית (צילום: מסך)

בהמשך הפרק הגיעו לאולפן מירי שטח, מנהלת מערך ההדרכה וההשכלה של ההסתדרות, "לומדים ומתקדמים" ו-ולאדה גויזמן, שלומדת קורס בגישור במסגרת התוכנית.

שטח סיפרה על התוכנית: "ההסתדרות מנגישה לעובדים סל שירותים מגוון. התוכנית היא החזון של יו"ר ההסתדרות ואנחנו יודעים שמי שרוכש השכלה, רוכש גם מיומנויות ופותח לעצמו דלתות. התוכנית מספקת לחברי ההסתדרות אפשרות ללמוד במחירים אטרקטיביים ובשלל מסלולים, לתארים, תעודת הנדסאי, קורסים מקצועיים ואפילו הרצאות בזום ללא תשלום. רוב התוכניות הן בשעות הערב, כך שהן משתלבות בעבודה היומיומית".

גויזמן אמרה: "רציתי לעשות קורס בגישור כבר הרבה זמן ופתאום ראיתי אותו בתוכנית והבנתי שזה מאפשר לי לשלב את העבודה והבית ולהשקיע בעצמי, כדי להתמקצע בתחום".

ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים בהסתדרות וגיטל אהרוני, עובדת סוציאלית (צילום: מסך)

לסיום, התארחו ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים בהסתדרות וגיטל אהרוני, עובדת סוציאלית.

חרמוני דיברה על פעילותם של העובדים הסוציאליים בחודשים האחרונים, שהיו מורכבים במיוחד בישראל: "בשנה וחצי האלו הם מתמודדים עם השלכות הקורונה, שכוללת עלייה של מאות אחוזים באלימות בבתים, מיצוי זכויות בביטוח לאומי וברשויות המקומיות לאלו שאיבדו את מקור הכנסתם, החזרה לשוק התעסוקה והקניית מיומנויות חדשות, במערכת הבריאות ובריאות הנפש ועוד".

חרמוני הוסיפה: "יש אוכלוסייה חדשה גדולה שלא הכירה את שירותי הרווחה עד עכשיו, אבל פונה בעקבות המצוקות שהקורונה ייצרה. אנשים מתמודדים עם משברים אישיים ומשפחתיים שלא היו קיימים עד היום ואנחנו שם אמורים ורוצים להיות שם עבורם, אבל אין לנו את היכולות, כי המשאבים לא מספיקים. יש תקנים שעומדים ריקים ולא מאוישים ואין מספיק השקעה. המדינה עושה משהו לא תקין, שלא מאפשר לנו לעשות את העבודה כמו שצריך".

חרמוני סיפרה על הישגים שכבר נרשמו בתחום והסבירה על הפעילות למען העובדים: "יצאנו למאבקים בשנים האחרונות לשם הגנה על העובדים ורפורמה בכל הנוגע לתגמול ולשכר. וזה עדיין לא מספיק - כל עובד ועובדת סוציאלית מתמודדים עם מאות מטופלים. אנחנו צריכים תכנית ממשלתית שתעסוק בהשקעה ברווחה, כי בסוף זה יחסוך כספים בטווח הרחוק".

אהרוני הסבירה: "בקורונה נוצרו חוויות קשות, כי לא יכולנו להגיע לכל הילדים והמשפחות שחוו קשיים. עובדים סוציאליים תמיד מנסים לגייס את אנשי המערכת לטובת המטופלים שלהם. אנחנו יודעים להשתמש במה שהמדינה נותנת ומשתמשים במקצוע, במחקרים ובלמידה מהשטח, כדי לתפור לכל מטופל את החליפה המדויקת עבורו".

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully