א.ק נגד עורך דינו של זדורוב: מה הסיכוי שיידרש לשלם פיצויים?

ככל שלא תתרחשנה התפתחויות בלתי צפויות, במהלך הימים הקרובים צפויה אולגה קרבצ'נקו המואשמת על ידי סנגורו של רומן זדורוב עו"ד ירום הלוי בהיותה הרוצחת של תאיר ראדה, להגיש תביעת לשון הרע נגד הלוי בסכום של לפחות 750,000 שקל.

קרבצ'נקו מוכרת יותר בכינוי "א.ק", אותו כינוי שדבק בה בעקבות התוכנית "צל של אמת", במהלכה נחשף כי בן זוגה לשעבר פנה למשטרה וסיפר כי קרבצ'נקו התוודתה בפניו שביצעה את הרצח. לאחרונה, החליטה המשטרה לסגור את תיק החקירה נגד קרבצ'נקו וניקתה אותה מכל אשמה.

חרף זאת, ירום הלוי, עורך-דינו של זדורוב (האחרון הורשע פעמיים בעבר בביצוע הרצח וכעת עומד למשפט חוזר), ממשיך לטעון תחת כל עץ רענן כי קרבצ'נקו היא זו שביצעה את הרצח.

גם אחרי שהמשטרה סגרה את תיק החקירה נגדה מחוסר אשמה, דבק הלוי בטענותיו - ואף לא חזר בו מכך בתגובה ששיגר לאמצעי התקשורת, בעקבות מכתב ההתראה לפני תביעה ששלח לו עורך-דינה של קרבצ'נקו, עו"ד אמיר טיטונוביץ'.

בנסיבות אלה, נראה כי רב הסיכוי שקרבצ'נקו תממש את כוונתה לתבוע את עו"ד הלוי, וכי בקרוב נהיה עדים כולנו לאחת מתביעות הדיבה המתוקשרות והמסקרנות ביותר שנדונו בישראל בשנים האחרונות. בהקשר זה עולה השאלה החשובה מכולן: מהם סיכויי התביעה של קרבצ'נקו?

על פניו, סיכוייה של תביעת לשון הרע המוגשת נגד עורך-דין שאמר את דבריו כחלק מקו ההגנה של מרשו, אינם גבוהים. הדברים נכונים במיוחד נוכח ההגנה ההרמטית שמעניק חוק איסור לשון הרע לכל טענה הנשמעת או נכתבת במסגרת הליך משפטי. הרציונל של הכלל הזה פשוט: כל בעל-דין, ועל אחת כמה וכמה נאשם בעבירה החמורה ביותר הקיימת בספר החוקים כמו במקרה זה, זכאי להגנה הכי טובה שיכול עורך-דינו לספק לו. לצורך כך, יש להעניק חסינות מלאה לעורך-הדין - שמא ירא לייצג את לקוחו בצורה המיטיבה ביותר.

אולם במקרה של הלוי הדברים אינם כה פשוטים. אכן, הלוי ביסס חלק ניכר מקו ההגנה שלו לזדורוב על הטענה שקרבצ'נקו היא הרוצחת של ראדה, ואף ביקש לזמנה למתן עדות בבית-המשפט. אלא שהלוי גם הלך כמה צעדים רחוק יותר, במה שעוד עשוי להיות בעוכריו ככל שהתביעה אכן תוגש ותגיע לשלב ההוכחות.

כך, הלוי האשים את קרבצ'נקו ברצח ראדה גם במסגרת ראיונות שערך במספר כלי תקשורת ובמסיבת עיתונאים מתוקשרת היטב שערך לאחר ההחלטה לשחרר את מרשו למעצר בית עד תום ההליך המחודש המתנהל נגדו.

בהקשר זה עומדת לקרבצ'נקו טענה טובה, והיא שהחסינות שמקנה החוק לעורך-הדין איננה אינסופית, אלא מוגבלת אך ורק לכתבי הטענות המוגשים והטיעונים הנשמעים במסגרת ההליך המשפטי עצמו. במקרה זה, כך תטען קרוב לוודאי קרבצ'נקו, סטה הלוי מרחק רב ממתחם החסינות שמעניק לו החוק, ואף המשיך לעשות כן גם אחרי שהמשטרה ניקתה אותה מכל אשמה.

הדיון בתביעת קרבצ'נקו המסתמנת לא יהיה שלם מבלי שנתייחס לאחד מהקשיים המהותיים ביותר בתביעות לשון הרע - היא סוגיית הוכחת הנזק. במקרה זה, ברור שנגרם נזק לקרבצ'נקו, אך בכך לא די - עליה לכמתו במדויק ולהוכיח זאת לבית-המשפט, משימה שאינה פשוטה כלל ועיקר.

בשל הקושי לכמת נזק בתביעות לשון הרע, קובע החוק כי ניתן לקבל פיצוי בגין פרסום לשון הרע ללא הוכחת נזק בסכום של עד 50 אלף שקל, וכי אם הפרסום נעשה בכוונה לפגוע בתובע - בסכום של עד 100 אלף שקל.

בהקשר זה, הדברים נהיים מורכבים מעט יותר. כאשר בוחנים לעומק את המכתב ששלחה קרבצ'נקו הבוקר להלוי, מגלים שחלק נכבד בו הוקדש לטענה כי הלוי מאשים את קרבצ'נקו ברצח ראדה בכוונה ברורה לפגוע בה, ולגרום למאסרה למשך שארית חייה.

על פניו, נראה כי טענה זו אינה טענה קלה להוכחה, שכן אמירותיו של הלוי נעשו בראש ובראשונה כדי לחלץ את מרשו מהרשעה ברצח ראדה, ולא כדי לפגוע ישירות דווקא בקרבצ'נקו. מצד שני, הפרסומים של הלוי נגד קרבצ'נקו כה נחרצים, וגם הנזק שנגרם לה אינו עניין של מה בכך - ולכן אין לשלול כל אפשרות שקרבצ'נקו ועורך-דינה דווקא ישכנעו את בית-המשפט שפרסומיו של הלוי נעשו בכוונה לפגוע בה.

עו"ד רוית גיא דרור היא בעלים של משרד עו"ד המתמחה בנזקי רכוש ונזקי גוף, יו"ר וועדת תביעות שיבוב של לשכת עורכי הדין ויו"ר משותפת פורום נזיקין של לשכת עורכי הדין.