הקרב על הלחם: כמה עולה לחיות ללא גלוטן?

המודעות הגוברת להימנעות מגלוטן מעט השכיחה את העובדה שיש מי שמוכרחים לצרוך מוצרים נטולי גלוטן. מוצרים שהם לרוב יקרים הרבה יותר ממוצרים מקבילים שמכילים גלוטן. במדינות רבות בעולם מסבסדים מוצרים ללא גלוטן, אבל בישראל עסוקים עדיין במלחמה במשקאות הממותקים. יצאנו לבדוק את הסיבות למחיר הגבוה וכמובן - להשוות בין מחירי המוצרים ברשתות השונות.

יש מחלות שמחייבות את הלוקים בהן לשמור על אורח חיים מסוים, בעיקר בכל הקשור לתזונה. כך למשל בישראל חיים כחצי מיליון חולי סוכרת (סוג 2). סוכרת היא מחלה שכיחה שכדי להתמודד אתה נדרש אורח חיים בריא ובעיקר תזונה מותאמת לסובלים ממנה.

לעזרתם נחלצו משרד הבריאות שדאג לסמן מוצרים עתירי סוכר (וכן נתרן ושומן) ולאחרונה אפילו משרד האוצר, שבשם דאגה אמיתית או מעושה לבריאות הציבור, מבקש למסות את המשקאות הקלים והממותקים.

על פי הערכה חיים בישראל כמאה אלף חולי צליאק (למעשה רק פחות ממחציתם מאובחנים) מחלת הצליאק היא מחלת מעי אוטואימונית תורשתית הנובעת מרגישות לגלוטן.

גלוטן או בשמו העברי "דבקן" מצוי במשפחת הדגנים של החיטה, שעורה ושיפון, הגלוטן הוא חלבון התשמורת וכשמו כן הוא - מעין דבק בתהליך פעילותו הפעילה. הגלוטן מורכב משתי קבוצות חלבונים עיקריות: גלוטנינים וגליאדינים, הרגישות לגלוטן שמובילה למחלת הצליאק היא לגלאדינים שבגלוטן.

אבל לא רק חולי צליאק נמנעים מגלוטן, כמו שלא כל הנמנעים מסוכר הם חולי סכרת. ישנם מחקרים שונים המעידים על דיאטה המבוססת על מוצרים נטולי גלוטן שמציגה תועלות לא רק לחולי הצליאק, שכן הגלוטן שטוב כל כך בהתפתחה של מוצרים שונים, מתפיח גם את גוף האדם...

למרות שהערכה היא שיחס חלוי הצליאק בישראל עומד על 1:100 כמות הנמנעים מגלוטן היא גדולה בהרבה. לא רק בשל הטרנד הבריאותי, אלא לעתים קרובות מפני שמדובר במשפחה של חולה צליאק ששומרת על המטבח המשפחתי נקי מגלוטן.

כך למשל יש משפחות בנות כמה נפשות שבגלל אחד הילדים שחלה בצליאק, גזרו הימנעות מגלוטן על כל בני הבית. הנתון הזה מתברר כדרמטי כאשר לקוחים אותו אל עולמות השיווק והצרכנות, שם מספרים מתורגמים לכסף.

אפשר היה לצפות שהממשלה תיחלץ לעזרת הנמנעים מגלוטן ומאחר שמדובר בצורך בריאותי, תפקח על המחירים של לפחות חלק מהמוצרים הייעודיים.

אך למרבה הצער, בעוד שברחבי העולם נגלה מדינות שמסבסדות מוצרים ללא גלוטן או מפקחות על מחיריהם, הרי שבישראל, למרות יוזמות רבות בתחום, קובעים רק היצרנים והיבואנים את מחיר השוק של המוצרים, רובם יקרים יותר ממוצרים מקבילים שמכילים גלוטן, לעתים יקרים משמעותית.

לפני שנאשים (רק) את הממשל, את היצרנים ואת הקמעונאים, צריך לזכור שיש סיבות אמיתיות לכך שמוצרים ללא גלוטן הם יקרים יותר: לא כל מפעל רשאי לייצר מוצרים ללא גלוטן.

על מנת להיות מאושר באופן רשמי ככזה, יש להתאים את קו הייצור והרכיבים באופן קפדני לתקנים מחמירים.

לקושי הטכני הזה, שכרוך בעלויות ייצור גבוהות יותר, מצטרף גם הקושי השיווקי, שכן עם כל הכבוד לצורך, למודעות ואפילו לטרנד, הדרישה למוצרים ללא גלוטן היא פחותה מאשר למקביליהם "הרגילים".

כלומר - המוצר ללא גלוטן הוא יקר יותר עוד בטרם הגיע למדפי הרשת הקמעונאית. מאחר שברוב הרשתות הקמעונאיות תחשיב הרווח הוא אחוזי, כלומר - אחוז קבוע שנוסף על המחיר הסיטונאי, הרי שהמוצר מתייקר עוד יותר בדרך לעגלת הקניות שלנו. זאת ועוד: רשתות הסופרמרקטים נוהגות לעתים להציע לנו מוצרים רבי ביקוש במבצעים.

לעיתים מדובר אף במכירה במחיר הפסד (הדוגמא הקלאסית היא "עוף בשקל", אבל מדובר כמובן במגוון רחב בהרבה של מוצרים). לא כך הוא הדבר במוצרים ללא גלוטן, שהביקוש להם הוא ממילא פחות ועל כן לא יכולים להוות מוקד משיכה של קהל רב למרכולים.

הבעיה העיקרית כמובן היא לא עם הנמנעים מרצון בשלב הזה, אלה יכולים לשלם קצת יותר ביוקר עבור הגחמה הבריאותית שלהם, גם כאשר היא מוצדקת. הבעיה הקשה יותר היא עם הנמנעים מסיבות רפואיות, כלומר חולי צליאק שנאלצים לשלם ביוקר עבור הרגלי צריכת המזון שכפתה עליהם מחלתם.

ניסינו לברר מה אחת הסיבות ליוקר מחירי המוצרים ולפערים. אחד היבואנים המובילים בשוק סיפר לנו שהמוצרים ללא גלוטן נמכרים לו במחיר יקר יותר מלכתחילה והפער גדל כי כמות המכירות במוצרים אינם גבוהות כך שהסגמנט אינו רווחי, לדוגמא במוצרי הפסטה הם ניזוקו לא פעם ולא פעמיים כאשר נשארו עם סחורה שלא נמכרה ותוקפה פג. בניגוד לפסטה רגילה עם תוקף קצר, שניתן להוזיל את מחירה ולהיפטר מהסחורה גם במחיר מופחת, הרי שלגבי המוצרים ללא גלוטן, יהיה קשה מאוד לשכנע את מי שאינו צורך אותם בשגרה לרכוש מהם, גם אם יעלו שליש המחיר.

חיים ג'יבלי סמנכ"ל הרכש של אחת מרשתות השיווק, מכיר מקרוב את תחום צריכת המוצרים ללא הגלוטן. "למרות הצמיחה המתמדת בדרישה של מוצרים ללא גלוטן עדיין הקטגוריה קטנה.

קונה שצורך מוצרים ללא גלוטן ישנה באופן דרסטי את דפוסי הצריכה. הוא הופך ערני לכל מוצר ומוצר ולא יכול להכניס לעגלה מוצרים בשיטה הקנייה העיוורת.

כמו כן הציפייה שלו מרשתות השיווק היא להציע מגוון עצום של מוצרים ללא גלוטן, בזמן שחלק גדול אינו בעל הצדקה כלכלית גם ליצרן וגם לקמעונאי. לכן אין יכולת אמיתית להעניק לצרכנים אלה הנחה משמעותית".

אחת התופעות השכיחות בקרב האוכלוסייה שנמנעת מגלוטן היא צריכה ביתית גבוהה. חולי צליאק אוכלים פחות בחוץ, מחשש שמא יימצא גלוטן באחד ממרכיבי המזון, בעיקר כי גלוטן יכול להימצא אפילו בתבלינים ולא תמיד יהיו בעל המסעדה, השף או המלצר בעלי מודעות לאפשרות של הימצאות גלוטן באחד ממרכיבי המנה.

למרבה המזל, רוב הרגישים לגלוטן לא יפתחו סימפטומים קשים ומסכני חיים כמו הרגישים לחומרים אחרים שיכולים להימצא בסכנת חיים גם עקב צריכה מזערית ואקראית של המרכיב ממנו הם מצווים להימנע.

לאחרונה התפתחה מודעות גדולה יותר לנושא, לא רק בקרב המשפחה הקרובה של חולה הצליאק, אלא גם בקרב מעגלים רחבים יותר. הורים לילדים שיש בכיתה שלהם ילד חולה צליאק, שיקפידו להימנע מרכישה של חטיפים מכילי גלוטן לאירועים משותפים, מסיבות וכיו"ב.

למרות המוצרים החדשים והפיתוחים השונים שהצליח להוזיל את מחירי הקמחים באחוזים ניכרים, הרי שקמח ללא גלוטן הוא עדיין יקר פי כמה מקמח רגיל. המוצר היחידי המסובסד על ידי משרד הבריאות הוא קמח קונדיטור ללא גלוטן שמחירו נע בין 4.90 ל 6.90 לאריזה של קילוגרם.

למרות זאת, מוצר של אותו היצרן שנקרא "קמח רב תכליתי" ללא גלוטן, במשקל של 450 גרם, עולה לצרכן בממוצע כ- 18 שקל, כלומר - 40 שקל לקילו, פי שמונה ממחירו של קמח רב תכליתי רגיל. יש לציין כי המוצר מספק פתרון קולינארי מוצלח מאוד, אבל הפערים במחיר מכבידים מאוד על תקציב הקניות של המוכרחים להימנע מגלוטן.

הגברת המודעות לצריכת מוצרים נטולי גלוטן, לא רק תיטיב עם כיסם של מי שמוכרחים להימנע מהם, אלא תשפר את בריאות כלל האוכלוסייה. הבעיה היא שהרגולטור, האמון על בריאות הציבור, מעדיף לחפש את המטבע מתחת לפנס, כמו למשל במס על המשקאות הקלים שאחראיים רק ל-15% מהסוכר שצורך הציבור בישראל.

בדקנו מקבץ מוצרים ללא גלוטן ברשתות השיווק וכמו תמיד מצאנו פערים בין רשת לרשת על אותו הסל. כן השווינו בין מחיריהם של מוצרים ללא גלוטן לעומת מוצרים מקבילים שמכילים גלוטן. למשל: כמה משלם צרכן על כיכר לחם - עם גלוטן וללא גלוטן.

הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר לקמעונאות

הכתבה המלאה תתפרסם ביום ו', 13.8, בגיליון "עסקים" של מעריב