המשבר עשה טוב לבנקים: למה שאנחנו נשלם על זה?

בסוף המחזה "אופרה בגרוש" עומדים לתלות את גיבור המחזה, הגנב והרוצח מקי סכינאי. כשהוא רואה מולו את חבל התלייה, מקי מתלונן שהשופטים לא הוגנים, כי "מהו שוד בנק לעומת בעלות על בנק?"

ככלכלן, אני יודע שמקי טועה. הכלכלה יכולה להסתדר בלי שודדים, אבל למרות שהבנקים אכן מניבים לבעלים שלהם רווחים גדולים, הכלכלה לא יכולה בלעדיהם. מצד שני, הדו"חות שפרסמו השבוע הבנקים הגדולים, והעובדה שבנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק דיווידנדים על בסיס הדו"חות האלו, מראה שלפעמים יכול להיות שמקי בכל זאת צודק.

במשך שנים, הבנקים בישראל הניבו תוצאות מאוד בינוניות. בהשוואה לבנקים במדינות אחרות, הם מדורגים נמוך מבחינת היעילות התפעולית שלהם, גבוה מבחינת השכר שהם משלמים לעובדים שלהם, ובמקום בינוני מבחינת הרווחיות שלהם. זה למרות שמאז המשבר של 2008, הכלכלה בישראל צמחה מהר יותר מאשר ברוב המדינות המפותחות, ואחוז הלווים שלא החזירו את ההלוואות שלהם היה הרבה יותר נמוך מאשר בעולם.

המסקנה היא שהבנקים שלנו הם שמרנים מאוד, ושהם היו יכולים לתת יותר אשראי אם היו מוכנים לקחת קצת יותר סיכונים. לזכותם יאמר שחלק מהשמרנות שלהם נובעת מעודף רגולציה, אבל חלק אחר הוא העובדה שהם לא צריכים לקחת יותר מדי סיכונים. כשיש רק חמישה בנקים שמתחלקים ביניהם בשוק, אפשר להרוויח יפה מאוד גם בלי לקחת יותר מדי סיכונים.

בכל זאת, בשנת 2021 הבנקים השיגו רווחים פנטסטיים. סך רווחים של למעלה מחמישה מיליארד שקל ברבעון השני, ותשואה על ההון שנעה בין 14.5% ל-21.3%. אלו מספרים שאפילו הבנקים הכי יעילים בעולם לא מגיעים אליהם, וכאמור, בתנאים רגילים, הבנקים שלנו אפילו לא מתקרבים אליהם.

זה לא קרה בגלל שהבנקים שלנו פתאום נעשו יעילים יותר. זה לא קרה בגלל שבתקופת הקורונה הם היו מוכנים לקחת סיכונים גדולים במיוחד כדי ללכת לטובת הלקוחות, והסיכונים האלו השתלמו להם עכשיו. זה קרה בגלל שלושה גורמים.

הראשון היא העובדה שתקופת הקורונה אילצה עסקים ואנשים פרטיים לקחת הלוואות, והבנקים היו המקור הכי זמין להלוואות האלו.
השני היא העובדה שהממשלה שפכה כסף כדי למנוע מעסקים ומאנשים פרטיים לפשוט רגל, והכסף הזה שימש כדי להחזיר את החובות לבנקים.
השלישי היא העובדה שבנק ישראל הוריד את הריבית והסיר חלק מההגבלות על משכנתאות, מה שחימם את שוק הדיור והביא את ההכנסות ממשכנתאות לשיאים חדשים.

בקיצור, כשאין תחרות והממשלה שופכת כסף, הבנקים היו חייבים להרוויח. אבל הנכונות של בנק ישראל לתת לבנקים לחלק חלק גדול מהרווחים כדיבידנדים היא פחדנות.

כשפרץ המשבר, נראה היה שהבנקים נותנים הלוואות בריביות גבוהות מדי והיום מתברר שהריביות באמת היו גבוהות מדי, כי אחרת הרווחים של הבנקים לא היו כל-כך גדולים. בנק ישראל לא התערב כי הוא טען שהבנקים הם היחידים שיכולים להעריך את הסיכון ולכן כל התערבות תסכן את היציבות של הבנקים.

עכשיו הייתה לבנק ישראל הזדמנות לעשות משהו בנידון. אם בנק ישראל היה מכריח את הבנקים לשמור את הרווחים הקלים שהם עשו ב-2021 כחלק מיחס הלימות ההון שלהם, אז הסיכון שהבנקים יקרסו במשבר הבא היה נמוך יותר.

זה היה מאפשר לבנק ישראל להכריח את הבנקים לתת ללקוחות תנאים יותר טובים, גם אם זה אומר שהבנקים ייקחו על עצמם קצת יותר סיכונים. אבל הפיקוח לא עושה את זה, ולכן גם במשבר הבא, הוא יאפשר לבנקים לקחת איזה ריביות שהם רוצים, הממשלה תשלם, הבנקים ירוויחו, והציבור ישלם מסים כדי להחזיר את החובות של הממשלה.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן