הופליתם על רקע גיל בקבלה לעבודה? כך תקבלו פיצוי גבוה

חוויתם אפליה במקום העבודה על רקע גיל? אתם ממש לא לבד. על פי נתוני הדו"ח החדש של נציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה, במהלך שנת 2020 חלה עליה מטרידה של 40% במספר הפניות שהוגשו לוועדה בגין אפליה תעסוקתית. הנתונים מטרידים, ולא ברור מה שיעור המופלים שפנו לבתי הדין במטרה לממש את זכאותם לקבל פיצוי בגין העוול שנגרם להם. היה וגם אתם חוויתם התנהלות מפלה כזו, כיום, קל יחסית להגיש תביעה ולקבל פיצוי כספי. איך עושים זאת? במדריך שלפניכם, אותו כתבנו בסיוע של עו"ד לירן שוובר, מומחית לדיני עבודה ממשרד שוובר קלביר, אנו משיבים על השאלות השכיחות בנושא.

באילו מצבים אוסר המחוקק על אפליה מחמת גיל?

סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיקים להפלות בין עובדים מחמת גיל, בכל אחד מאלה: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית כמו גם פיטורים או תשלום פיצויי פיטורים. בנוסף, אסור להעניק הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

איך אדע כי הפלו אותי על הרקע הזה?

אכן, מדובר על משימה לא פשוטה, אבל אפשרית. עובדה היא כי בתי הדין פסקו במקרים רבים פיצויים בגין עוולה זו הקשורה בגילו של מחפש העבודה, העובד או המפוטר. לדוגמא, במקרה ה"קלאסי", בו נשאל העובד לגילו במהלך ראיון עבודה או נרמז כי גילו מהווה בעיה: " בגילך יש לך עדיין כוח להרים ארגזים?", או " אנחנו מחפשים עובדים מבוגרים יותר, שצברו קילומטראז'", כך גם במקרה של ניסוח מודעת דרושים כגון "חברה צעירה מחפשת עובדים תוססים לסביבת עבודה דינמית".

איך מוכיחים שאכן אלו פני הדברים?

במקרים רבים, דורש עבודה נתקל בקשיים להוכיח שהתקיימה הפליה פסולה במסגרת הליך קבלתו לעבודה. על כן, המחוקק, שהיה מודע לקושי זה, קבע בסעיף 9(א) לחוק כי בתביעה אזרחית שמגיש דורש עבודה עקב הפרת הוראות סעיף 2 לחוק, המתייחס לאיסור הפליה כאמור, נטל ההוכחה הוא על המעסיק והוא יידרש להוכיח כי הוא לא הפר את הוראות החוק. סעיף 9(ג) לחוק קובע כי בתביעה שהגיש מועמד לעבודה עקב הפליה בקבלה לעבודה, המעסיק יהיה מחויב להוכיח כי לא פעל בניגוד לחוק ולא הפלה את המועמד, זאת בכפוף לכך שהמועמד הוכיח כי המעסיק דרש ממנו מידע בקשר לאחד הנושאים שביחס אליהם נקבע איסור הפליה כגון גיל, נטייה מינית, הורות, מקום מגורים, הריון ועוד.

איך מתנהל הליך התביעה במקרה של אפליה על רקע גיל?

עו"ד לירן שוובר מאתר din.co.il מסבירה כי ראשית, מדובר על עבירה אזרחית ועבירה פלילית גם יחד. המסלול לקבלת פיצוי עובר דרך הגשת תביעה לבית הדין לעבודה בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. למעשה, במקרה של תביעה בשל אפליה, רשאים להגיש את התביעה גם ארגוני עובדים או ארגוני זכויות העוסקים בזכויותיו של מי שאסור להפלותו. לשון החוק קובעת כי ככל ומדובר על מקום עבודה בו מועסקים 6 עובדים או יותר, ניתן לתבוע פיצויים לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, גם אם לא נגרם לעובד נזק כתוצאה מהאפליה. אם במקום העבודה מועסקים פחות מ-6 עובדים, ניתן להגיש תביעה בגין הפרת חובות השוויון ותום הלב, אולם במקרה זה נדרש להוכיח את גובה הנזק שנגרם לעובד כתוצאה מההפליה. כמו כן, פרק הזמן שעומד לרשות ניזוק מאפליה על רקע גיל עומד על 3 שנים מיום היווצרות עילת התביעה.

האם מותר לעובד או לדורש עבודה להקליט שיחה עם מעסיק או עם מישהו אחר מטעמו?

מותר להקליט שיחה בה המקליט הוא חלק ממנה. לדוגמה: מותר להקליט ראיון עבודה ללא ידיעת המראיין על מנת להוכיח הפליה. לרוב יש לצרף גם תמלול של השיחה. על התמלול להיות מקצועי ואמין, ולשקף באופן מדויק את כל שנאמר בהקלטה.

מה סכום הפיצוי שניתן לקבל בגין אפליה בעבודה על רקע גיל?

בהתאם לסעיף 15 לחוק, מעסיק שהפלה מועמדים לעבודה או עובדים על רקע אחד מהנושאים האסורים לפי החוק, מבצע עבירה פלילית שבצדה קנס בגובה עשרות אלפי שקלים. כמו כן, במקרה שתוגש נגד המעסיק תביעה אזרחית עקב ההפליה, בית הדין לעבודה יהיה רשאי לפי סעיף 10 לחוק, לחייבו לפצות את דורש העבודה או את העובד שנפגע מההפליה עד לסך של 120,000 שקלים וזאת ללא צורך בהוכחת נזק.

האם הזירה המשפטית תוך איום על מעסיקים בתביעה, היא הדרך היחידה להקטין את שכיחות התופעה?

לצערנו הליכים חקיקתיים ומשפטיים אינם מספקים על מנת להקטין את שכיחות התופעה. לטעמנו ראשית יש לנקוט בפעילות הסברה וחינוך שמודגשת בה החשיבות והתרומה של השתתפות כח עבודה מבוגר בשוק העבודה.

בנוסף, ראוי לעודד העסקת עובדים מבוגרים אם באמצעות מענקים לעסקים המעסיקים עובדים מבוגרים, השלמת שכר לעובדים מבוגרים המועסקים במשרה חלקית או למי ששכרם במקום העבודה החדש נמוך במידה ניכרת משכרם הקודם. בנוסף, צריך ליצור מנגנון של מתן שירותי השמה וסיוע באיתור עבודה ומתן תמריצים לגופי השמה בעבור השמת מבוגרים. בנוסף לכל יש להביא לשיפור היכולת התעסוקתית של העובדים המבוגרים באמצעות פיתוח כישורים טכנולוגים, קידום תהליכי למידה, קורסי הכשרה ועוד.