משנות עולמות: הנשים שמובילות את המכללה המיוחדת בצפון

במכללה האקדמית צפת, בה 67% מן הלומדים הן סטודנטיות וישנו רוב נשי גם בקרב חברות הסגל, תמצאו נשים רבות בעמדות מפתח. הן מציעות רב-תרבותיות, קווי מחשבה יצירתיים וסגנון ניהולי חדש וייחודי, שמסייע לסטודנטים ולסטודנטיות לצמוח, לשאוף ולהתקדם לתפקידים משמעותיים

מערכת וואלה! בשיתוף המכללה האקדמית צפת
לימודים באווירה שונה, בהובלת מנהיגות ייחודית. בית הדסה, קמפוס המכללה האקדמית צפת (צילום: נשיונל פוטוגרפיק)

זה היה קיץ מיוחד עבור ישראל. במשך למעלה משבועיים, מדינה שלמה התרגשה מנשים מובילות דוגמת לינוי אשרם, אבישג סמברג ועוד ספורטאיות משובחות, שייצגו אותנו בגאווה במשחקים האולימפיים בטוקיו.

לשמחתנו, אנו חיים בעולם בו ההעצמה הנשית והחשיבות הניתנת לקידום שוויון מגדרי הולכות והופכות לברורות במקומות רבים ומורגשות בשטח יותר ויותר.

בתרבות, בספורט וכן, גם במוסדות אקדמיים, מבינים כיום ששילוב נכון, במסגרתו נשים מוצבות בעמדות מפתח לצד גברים, מייצר אווירה בריאה, חיובית וקשובה יותר, ועוזר להתקדמות במסלול הנכון, וכי בניגוד לסטיגמות, שוויון מגדרי והעצמה נשית ממש לא מנוגדים זה לזה, אלא משלימים האחד את השני.

איך אנחנו יודעים? כי יצאנו לבדוק. איפה? במכללה האקדמית צפת, שם הכוח הנשי המבריק והאיכותי נמצא בעמדות מנהיגות, הן בפן האקדמי, והן בפן האנושי, החברתי והמינהלי. בואו נגלה איך.

כאמור, אחד המאפיינים של המכללה האקדמית צפת הוא הרב-תרבותיות.

סטודנטיות וסטודנטים מכל המגזרים ומכל גווני הקשת החברתית ממלאים את הקמפוס.

הדבר ניכר גם כשבוחנים את הרקע של שלוש דמויות מפתח במכללה, עמן שוחחנו: ד"ר הדר נוימן, ראשת רשות המחקר וחברת הנהלת המכללה, ד"ר אמירה עוסמאן, ראשת החוג לסיעוד, ודורית פרטובי, דיקאנית הסטודנטים במכללה וחברת הנהלת המכללה.

לפרטים ולהרשמה לחצו כאן >>


הדיקאנית שגדלה מתוך אהבת הארץ והתורה, ושברה תקרות זכוכית

אם תשימו סימנים על המפה, תתקשו למצוא קו מאחד שמאפיין את הרקע ממנו שלושתן הגיעו לעמדות הבכירות במכללה, שהן הגיעו אליהן, אבל זה בדיוק מה שייחודי בסיפור.

כך, למשל, מספרת פרטובי שהיא "נשמה גליל מהרגע שנולדה". משפחתה הייתה ממקימות המושב הדתי מירון, אחרי שהסבים והסבתות שלה שרדו את השואה והגיעו מהונגריה. במירון, היא קיבלה חינוך ציוני-דתי לאהבת הארץ, העם ותורת ישראל, ופעלה במסגרת תנועת הנוער "בני עקיבא", אם זה במושב שלה, ובהמשך גם בשכונת עלייה בכפר סבא.

כשחזרה לגליל, כבר ניתן היה לראות את ניצני ההנהגה אצל פרטובי, ששימשה בין היתר, כרכזת בכל סניפי "בני עקיבא" במועצה האזורית מרום הגליל ולאחר לימודי התואר הראשון שלה, גם כרכזת העשרה מחוז צפון של פר"ח ורכזת הדרכה של מדרשת צפת ללימודי ארץ ישראל.

מתוך הרקע הזה, צמחה האמונה שלה ביכולתה האישית להשפיע.

כך היא הגיעה, לפני למעלה מ-26 שנים (!) לתפקיד דיקאנית הסטודנטים במכללה האקדמית צפת.

"למיטב ידיעתי, הייתי אז דיקאנית הסטודנטים הצעירה בישראל, וככל הידוע לי, בין הנשים הבודדות בתוך עולם שהיה רובו ככולו גברי", היא נזכרת. "אבל מצאתי את מקומי, והיום אני מנהלת צוות שכמעט כולו נשי. אני מאמינה שהמוסדות להשכלה גבוהה הם נקודת הציון המשמעותית ביותר לעיצוב דמותו ועתידו של הצעיר, בישראל ובכלל, ובכל תחום. לא רק בשל הידע, אלא גם בשל הכלים, המפגש, היכולת להרהר, לערער, לחקור ולשאול ולהשפיע חברתית".


הד"ר שהתאהבה בגליל, ומובילה את המחקר במכללה

אם פרטובי גדלה ו"נשמה גליל", כהגדרתה, הרי שעבור ד"ר הדר נוימן היה זה טעם נרכש.

היא למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, אבל הגיעה לצפון מתוך רצון לגור ולחיות באזור.

לשמחתה, השאיפות האקדמיות שלה השתלבו עם המציאות.

"בשנים האחרונות נפתחו באזור אפשרויות חדשות, אז עברתי לגליל, עשיתי פוסט-דוקטורט בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת והשתלבתי כמרצה במכללה האקדמית צפת", היא אומרת בשיחה עם וואלה!.

"אני יכולה לייצג ולקדם בהנהלה סוגיות ונושאים מחקריים, ובנוסף, אני מספקת ייצוג נשי חשוב ונוסף". ד"ר הדר נוימן, ראשת רשות המחקר וחברת הנהלת המכללה האקדמית צפת (צילום: יוני לובלינר)

כיום מלמדת ד"ר נוימן בארבעה חוגים, המשויכים לאשכול מקצועות הבריאות במכללה: סיעוד, פיזיותרפיה, רפואת חירום ומדעי המעבדה הרפואית. אלא שאת המהפכה העיקרית שלה היא הובילה במקום מעט שונה.

"פניתי לנשיא המכללה, פרופ' אהרן קלרמן, בשאלות שנוגעות למחקר ומתוך השיח על הצורך להרחיב את רשות המחקר במכללה", מספרת ד"ר נוימן, שהפכה לראשונה בהיסטוריה של המכללה האקדמית צפת, המחזיקה בתפקיד ראשת רשות המחקר במכללה, המאגדת ומרכזת את המידע המחקרי בארגון, מוצאת מימון ופרסים לחוקרים, מקיימת אירועי מחקר ועוד.

עד כמה השינוי ניכר בשטח? בחודשים האחרונים הובילה רשות המחקר, בהנהגתה, יום מחקר שנתי, עם למעלה מ-20 חוקרות וחוקרים מהמכללה, בדגש על מחקרים משמעותיים ואקטואליים בנושא נגיף הקורונה.

יום המחקר כלל סדנאות, שסיפקו כלים חדשים לחוקרות ולחוקרים. בנוסף, תומכת הרשות גם באופן שוטף בארבעת מרכזי המחקר של המכללה.

"אנחנו חושפים את החוקרים לקולות קוראים, עוזרים להם לכתוב בקשות מימון מחקר, מקשרים אותם עם חוקרים ממוסדות אחרים ועוד", מוסיפה ד"ר נוימן.

"התפקיד שלי הוא ניהולי במהותו. הפעילות המחקרית היא ליבת האקדמיה בעיניי, וחשוב לתת לחוקרים כלים שיעזרו להם להתפתח ולבוא לידי ביטוי בבמות המרכזיות".

הד"ר שחזרה מארצות הברית והפכה לראשת חוג

את הטריו המרתק הזה משלימה חוקרת נוספת, הנושאת בתואר ד"ר, הד"ר אמירה עוסמאן.

גם במקרה שלה, הרקע שונה לחלוטין, אך נקודת הסיום, המכללה האקדמית צפת, זהה.

ד"ר עוסמאן הייתה אחות מעשית, השלימה שני תארים באוניברסיטה העברית, ועבדה במשך כעשור בבתי החולים הדסה בירושלים ורמב"ם בחיפה.

אחרי כמה שנות לימוד בארצות הברית, היא הצטרפה למכללה כמרצה בכירה בחוג לסיעוד ובזכות הרקע המקצועי הרחב שלה בסיעוד, ומחקריה בנושא זה ובנושאי בריאות הציבור, התקדמה במעלה הסולם עד שלפני כשנה התמתנה לתפקיד ראשת החוג לסיעוד במכללה האקדמית צפת.

"אני מרגישה מצוין עם זה שיש נשים בעמדות מפתח, זה בולט מאוד במכללה שלנו וגם מבורך מאוד". ד"ר אמירה עוסמאן, ראשת החוג לסיעוד במכללה האקדמית צפת (צילום: יוני לובלינר)

"נכנסתי לתפקיד בתקופה מאוד מאתגרת, בתוך תקופת הקורונה. זו תקופה בה נדרשת יצירתיות בפתרון בעיות, מעבר מהיר מהוראה פרונטלית להוראה מקוונת ועוד שלל דברים, אבל אנחנו מטפלים בכל", היא מסבירה בשיחה שקיימנו עמה.


ערכים, סגנון ואנושיות

אז רקעים מעניינים וייחודים יש, ומנהיגות מרתקת כיום במכללה האקדמית צפת היא גם מנת חלקן של שלוש הנשים הללו, אבל איך כל זה בא לידי ביטוי בפועל?

פרטובי מסבירה: "אנחנו מנסות להשפיע על דמות הבוגר, לא רק במובן המקצועי אלא גם במובן הערכי. הדבר בא לידי ביטוי בפעילויות ובאירועים, המקשרים בין הסטודנטיות והסטודנטים שלנו לבין כלל הקבוצות באוכלוסייה - חיילים, נוער ומבוגרים. אנחנו מנסות להיות מעורבות בכל מקום, מארגנות ודואגות לסדנאות מנהיגות ולפעולות השמה בעבודה באמצעות מרכז הקריירה המיוחד, שפתחנו ושאנו מפעילות. אנחנו גם מסייעות ודואגות לרווחת הסטודנטיות והסטודנטים, שלומדים אצלנו, הן בזמן הלימודים והן בשעות הפנאי, באמצעות מלגות, מעונות, מיצוי זכויות, שיעורי תגבור ועוד. הכל מתוך ראייה חברתית ורב-תרבותית, המתאימה לכל סטודנטית ולכל סטודנט".

"אני מנהלת צוות שכמעט כולו נשי. אין ספק שהרוח הנשית במכללה מורגשת". דורית פרטובי, דיקאנית הסטודנטים וחברת הנהלת המכללה האקדמית צפת (צילום: דוברות המכללה האקדמית צפת)

"מבחינת סגנון ניהול, כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים", מרחיבה בנושא ד"ר עוסמאן. "דרך הניהול שלי, למשל, היא מאוד שיתופית. אני מרגישה מצוין עם זה שיש נשים בעמדות מפתח, זה בולט מאוד במכללה שלנו וגם מבורך מאוד. לנשים ולגברים יש יכולות דומות, אבל לעתים גם תכונות שונות, כמו גמישות מחשבתית והכלה, כך שטוב שיש לנו קול וכוח להשפיע".

ד"ר נוימן, שמכהנת, כאמור, גם כחברת הנהלת המכללה, רואה בסיטואציה הזו אפשרות להביא היבט חשיבה נוסף וייצוג הולם.

"מתוקף תפקידי כראשת רשות המחקר, אני יכולה לייצג ולקדם בהנהלה סוגיות ונושאים מחקריים, ובנוסף, אני מספקת ייצוג נשי חשוב ונוסף. אני מרגישה שכאישה אני מביאה נקודת הסתכלות אחרת. אנחנו יודעים היום שתהליך קבלת ההחלטות אצל גברים ונשים הוא אחר. ההישגים יכולים להיות זהים, אך יש הבדל באסטרטגיות ובדרכי החשיבה והפעולה. כיוון שאנו מדברים על אוכלוסיית סטודנטים, הכוללת את שני המינים, האיזון בין נשים וגברים הוא הדבר הנכון, וחשוב שיהיה לו ייצוג בכל הדרגים, כולל בהנהלה. כאשר הצטרפתי להנהלה, הבנתי שהדבר נועד לתת מענה לשני הנושאים הללו. אני מאמינה שיש הבדלים בחשיבה, דברים שנשים יכולות לספק, בהיבטים שאולי אנחנו אפילו לא תמיד מודעים אליהם, בדרכים לבחון סיטואציה או דילמה מערכתית כלשהי. לא מעט חוקרות מהמכללה כבר פנו אליי ואמרו לי שהייצוג הנשי משמעותי עבורן".

"הסטודנטיות והסטודנטים רואים אותנו ונפגשים אתנו כל הזמן", מסכמת פרטובי, "אז אני מקווה שזה נותן להן ולהם את היכולת להאמין בעצמם ולהתקדם. אין ספק שהרוח הנשית במכללה מורגשת. נשים מספקות משהו שונה לתהליך הניהולי, גמישות מחשבתית. משהו קצת יותר רך והוליסטי. זה ערך מוסף, שארגונים עם נשים בהנהלה, כדוגמת המכללה האקדמית צפת, בהחלט נהנים ממנו. במקרה שלנו כמכללה, גם הסטודנטים מרוויחים מכך, וזה הכי חשוב", סיכמה פרטובי.

לפרטים ולהרשמה לחצו כאן >>

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully