הקושי בגיוס עובדים מגיע גם לבורסה, בה לצד מאבק החברות הציבוריות על ארנק המשקיעים הן נאלצות לאחרונה להיאבק על גיוסים של דמויות ציבוריות בכירות. האחרון שבהם הוא לא אחר מהאזרח מספר 1 לשעבר - נשיא המדינה ראובן ריבלין.
זה האחרון ספג קיתונות של ביקורת על כניסתו לפני כשבועיים לתפקיד נשיא חברת 'אלקטריאון וירלס', הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי כ-1.6 מיליארד שקל, לאחר שבחן חלופות שונות. עיקר הביקורת עסקה בראיית המבקרים את כניסתו לשוק ההון כביזוי תפקידו הרם הקודם, אותו עזב רק כחודש לפני כן.
בשוק ההון, עם זאת, הביקורת היחידה כלפי ריבלין, ושאר עמיתיו למצעד הבכירים אל שוק ההון הישראלי, מגיעה ממשקיעי החברות ומתמקדת רק בדבר אחד - תרומתם לחברה ולערך הנגזר מכך לבעלי מניותיה.
הידיעה על המינוי הזניקה את מניית 'אלקטריאון' בכ-7%, אך מאז היא ידעה עליות ומורדות קלות, ומסכמת במהלך כשבועיים אלה עלייה קטנה של כ-5.81% (נכון לסוף יום המסחר האחרון שנבחן).
מינוי נוסף שעורר ביקורת היה זה של שר האוצר והתקשורת לשעבר משה כחלון לתפקיד יו"ר חברת האשראי החוץ בנקאי הציבורית 'יונט קרדיט'. זו האחרונה דיווחה על המינוי בתחילת מאי האחרון, ומאז ירדה מנייתה ב-8.58%.
אך בעוד ערך הבכירים לבעלי המניות עדיין נבחן, ערך המינוי עבור הבכירים הוא די ברור, ובכך אף התמקדה הביקורת שהופנתה כלפי כחלון - תגמול שעמד על 8.3 מיליון שקל כולל אופציות עבור 80% משרה.
בעקבות הביקורת והלחץ הציבורי קוצצה חבילת האופציות שלו ב-4.65 מיליון שקל, אך השר החברתי, שבמהלך הקריירה הפוליטית שלו העיד על עצמו כנציג השכבות החלשות ומעמד הביניים, עדיין צפוי להרוויח מיליוני שקלים בשנה.
בדיקה מדגמית של 10 חברות ציבוריות, שגייסו לשורותיהן פוליטיקאים ואנשי ביטחון בכירים ומוכרים בצמתים שונות בשלוש השנים האחרונות, מלמדת כי המשקיעים כבר לא נלהבים מאותן דמויות צבעוניות כבעבר, וכי לאפקט ה"סלב" יש תוקף חיים קצר במיוחד.
כך לדוגמא התשואה השלילית הגבוהה ביותר מבין מניות החברות שנבדקו על ידי 'וואלה! כסף' מאז דיווחו על מינוי או כוונה למנות אישיות בכירה לתפקיד בחברה, היא זו של חברת הקנאביס הרפואי 'טוגדר פארמה', שעמדה 80% נכון לסוף יום המסחר האחרון שנבחן.
'טוגדר' מינתה לתפקידו היו"ר את מפכ"ל המשטרה ויו"ר חברת הביטוח 'מגדל' לשעבר, יוחנן דנינו, בתחילת פברואר 2019. החברה המשיכה בכך את מגמת חברות הקנאביס הישראליות לאותה תקופה, שנטתה לגייס אישי ציבור בכירים להובלתן כדי לכוון אליהן את זרקור המשקיעים ואולי אף כדי להסיר חששות מהעיסוק בתחום שמעורר אסוציאציות של "סמים", הגם שהוא חוקי כמובן.
אך נראה כי המשקיעים כבר אינם נלהבים רק מהתקשטות החברה ביו"ר המוכר, ונוטים לשפוט את החברה בעיקר על ביצועיה. בעוד החברה סיפקה צפי הכנסות של 200 מיליון שקל לשנת 2020, הכנסותיה בפועל עמדו על כ-11.1 מיליון שקל, לצד רווח נקי שעמד על כ-15.4 מיליון שקל, שעיקרו כתוצאה מהכרה ב-34.1 מיליון שקל, לאחר שהחברה ביצעה התאמות שווי הוגן לנכסיה הביולוגיים.
בעוד המשקיעים בוחנים מה הערך שסיפק להם המינוי של דנינו, עמדה עלות שכרו החודשי על 36 אלף שקל עבור 22% משרה, לצד כ-700 אלף מניות וכ-1.4 אלף אופציות, ששווים עומד על מיליוני שקלים.
צמודה לה היא חברת הקנאביס הרפואי 'קנאשור תראפיוטיקס', שבתחילת ינואר 2019 דיווחה כי תמנה את מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (במיל.) עידו נחושתן, ליו"ר. מאז מינויו ירדה מניית החברה בכ-71.6%.
נחושתן עצמו הודיע לפני כשבוע כי בכוונתו לעזוב את תפקידו בחברה לאחר כשנתיים ו-8 חודשים בלבד, תקופה שבמהלכה השתכר 25 אלף שקל ברוטו, לצד 2.66% אופציות שקיבל עם תחילת כהונתו.
גנרלים בקרב, לא בבורסה
משקיעים רבים החלו להעלות תהיות לגבי מינוי אנשי ביטחון לשעבר לתפקידי הובלת חברות ציבוריות, בעיקר בשל חוסר הידע והניסיון העסקי, בפרט בתחומי החברות הישראליות אליהן הם נכנסים. מצד שני, טענות אנשי הביטחון והחברות המגייסות אותם הן כי נדרשת יכולת הנהגה, למידה, וראייה אסטרטגית, ואלו נמצאות בשפע בקרב פורשי מערכת הביטחון.
החברות מספרות כי הערך של הבכירים המגויסים אינו רק בהעלאת מוניטין ואמינות החברה, אלא גם מסייע לפתוח דלתות בחברות ברחבי העולם לטובת קידום הפעילות, ופתיחת דלתות בקרב משקיעים ומנהלי השקעות בקרב גורמים מוסדיים גדולים. בנוסף, החברות מוצאות יתרון בהתנהלות אנשי הצבא לשעבר והפוליטיקאים מול הרגולטורים השונים.
אחד מאנשי הביטחון שמונו לאחרונה להובלת חברה ציבורית הוא ראש המל"ל לשעבר, האלוף (במיל.) יעקב עמידרור, שהחליף בתחילת מרץ האחרון את שולם לפידות כיו"ר השלד הבורסאי 'נקסט ג'ן'.
השלד מיזג מאז את חברת 'סנט-טק', המפתחת מעין 'ינשוף קורונה' לבדיקות מהירות של הוירוס. במסגרת הכישורים והיכולות שעמידרור ציין בכתב המינוי שלו כדירקטור בחברה, נכתב כי הוא יועץ בתחומי האנרגיה, יוזם פרוייקטים וחוקר במכון ירושלים ובמכון וושינגטון. בנוסף ציין, כי הוא מכהן כדירקטור בחברת שיח מדיקל ובחברה לישראל.
היקף התגמול לעמידרור עוד לא נקבע, אך במסגרת תנאי התגמול הכלליים שאושרו באסיפת בעלי המניות נקבע שכר של עד מיליון שקל בשנה, בהתאם לאחוזי המשרה. ההודעה על מינויו הזניקה את מניית החברה בכ-10.6% ומאז המניה ירדה בכ-34.55%, ועומדת כיום בשווי הנמוך מהשווי בנקודה בה דיווחה החברה על כניסת עמידרור לתפקיד.
אישיות ביטחונית נוספת העומדת למבחן המשקיעים היא הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, המכהן כיו"ר חברת אגירת האנרגיה 'סטורג' דרופ', שהתמזגה לשלד הבורסאי 'מדיוי תראפיוטיק'. מאז דיווחה החברה על מינוי איזנקוט לתפקיד יו"ר סטורג' דרופ, ובהמשך יו"ר החברה הציבורית, בתחילת אפריל השנה, ומאז ירדה מנייתה ב-33.43%.
בעוד יש הרואים בחלק מאנשי הצבא שצוינו את הצד המאוכזב של המשקיעים מהחברות שבהובלתם, הפוליטיקאי ואיש הביטחון לשעבר אהוד ברק מציג את הצד המחויך; מניית חברת הקנאביס הרפואי הציבורית 'אינטרקיור' שבהובלתו, עלתה ב-78.49% מאז דיווחה בסוף ספטמבר 2018 על מינוי ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר לתפקיד היו"ר.
מניית החברה אמנם ירדה כשאר חברות הקנאביס הנסחרות בבורסה הישראלית מאז השיא אליו הגיעה במרץ 2019 ועד שדיווחה בסוף ינואר האחרון על מיזוג צפוי עם חברת ארנק (SPAC) קנדית, אך גם עד לנקודת דיווח זו היא מציגה עלייה של כ-57.1% מאז מונה היו"ר הנוצץ.
ברק משתכר 446 אלף שקל לשנה, לצד אופציות לכ-3.1% ממניות החברה בדילול מלא, שכבר הבשילו במלואן ושוות כיום כ-26 מיליון שקל.