בימים אלה, בהם מודיעות חברות הסלולר על שינוי במודל העסקי, פיטורי עובדים וחילופי מנהלים, התפרסם כי שיעור חדירת התקשורת הסלולרית בישראל מדורג במקום השני בעולם, אחרי איטליה, ועומד על קצת פחות מ-100%. מתברר שגם עם כ-5.7 מיליון מנויים מתוך כ-6.6 מיליון תושבים הגידול בהכנסות סלקום, פרטנר ופלאפון לא יבוא ממנויים חדשים, אפילו אם ישיקו תוכנית למנויים בגיל הגן ויצרפו מכשיר צבעוני לכל חבילת חיתולים.
אחת הסיבות לכך היא שיטת ייצור ההכנסות מ"זמן האוויר" - גם אם לכל מנוי יהיו שלושה טלפונים, סביר להניח שהוא ידבר פחות או יותר אותו מספר דקות בחודש. אז בשביל מה לממן למנויים עוד ועוד מכשירים? גם הנסיונות לעודד מנויים לדבר יותר נתקלים במחסומי המיתון הגבוהים. אנליסטים של שוק התקשורת קובעים שהכנסות חברות הסלולר עלולות להיפגע בשל המצב הכלכלי והקיטון הצפוי בהוצאות התקשורת לכל משק בית.
הדרך הקלה והמיידית למזער נזקים היא פיטורי עובדים. האנליסטים מעריכים השבוע שחברות הסלולר יאלצו לפטר עוד כ-1,000 עובדים עד סוף השנה. אולם הקטנת הוצאות כח האדם היא פתרון לטווח הקצר, שאינו נותן מענה כולל לבעיה. פתרון נוסף לטווח הקצר הוא הגדלת מאמצי הפרסום והשיווק. פלאפון, למשל, תשקיע 20 מיליון דולר השנה בשיווק המותג החדש ESC.
בטווח הבינוני יאלצו חברות הסלולר להמשיך להשקיע בטכנולוגיה של רשתותיהן - הן בתשתית חדשה והן ביישומים חדשים, שיהוו בסיס לשמירה על נתח שוק אם לא להגדלת הרווחיות מכל מנוי. רשתות הנתונים המשולבות בתשתית הסלולרית מספקות כבר היום כ-6% מהכנסות חברות הסלולר, עם צפי לגידול של כ-25% בשנה הבאה.
השורה התחתונה עגומה
אולם השורה התחתונה נותרת עגומה למדי, ומעוררת תהיות לגבי העתיד. מבט חטוף מעבר לכביש אינו משאיר מקום לספקות. חברות הסלולר חייבות לנגוס בנתחי השוק של חברות הטלפוניה הקווית, ומהר. בזק ובנותיה, ברק, קווי זהב וחברת הכבלים המאוחדת, נערכו כדי לספק את כל שירותי התקשורת - כל ספק יציע טלפוניה נייחת, מקומית ובינלאומית, תקשורת נתונים, אינטרנט וטלוויזיה רב ערוצית באמצעות שותפויות ביניהן או חברות בנות.
רוב הפרשנים סבורים שחברות הסלולר יאלצו להצטרף לאחת הקבוצות כדי לשרוד. סלקום תחבור לכבלים בגלל קרבתה המשפחתית לתבל (לדסק"ש אחזקות בשתיהן), פלאפון שייכת לבזק, ופרטנר תחפש פתרון אחר.
אחד הפתרונות הקיימים המעניינים הוא שילוב של טכנולוגיית הרשת האלחוטית המקומית (WLAN) עם האינטרנט. פתרון כזה יכול לשבור את הריכוזיות הרבה בשוק התקשורת הישראלי. רשתות מסוג זה זוכות בשנה האחרונה לפופולריות גואה בעולם, בעיקר עקב יכולתן לרשת אתרים פתוחים וסגורים בפס רחב לאינטרנט בעלויות נמוכות, תוך הימנעות מוחלטת משימוש בתשתית טלפוניה קווית. אוניברסיטאות בארץ ובעולם, רשתות בתי קפה, שדות תעופה, בנייני משרדים, בתי חולים ומפעלים מרשתים את עצמם בנקודות גישה אלחוטיות לאינטרנט ולרשת המידע הארגונית שלהן או לרשתות ארגוניות אחרות .
חברות הסלולר שעד היום סיפקו גישה לאינטרנט באמצעות הטלפון הנייד יוכלו לספק תשתית לחיבור מיליוני לקוחותיהם לאינטרנט גם עם ציוד קצה שאינו טלפון וכבר נמצא בבעלות הלקוחות.
פרטנר וחברות הסלולר האחרות עשויות לאמץ מודל עסקי בו ירשתו קמפוסים בחיבורי אלחוט חינם אין כסף, ויגבו מכל משתמש תשלום לפי זמן אוויר או לפי נפח הורדת קבצים. ההבדל הגדול עבורן: אין צורך לממן ציוד קצה. למעשה, כל סטודנט, איש מכירות או איש עסקים המצויד מחשב נייד, מחשב כף יד או מסופון הוא לקוח פוטנציאלי.
עבור חברות הסלולר זה שוק חדש לחלוטין המגלם הזדמנות לתזרימי הכנסות חדשים שאינם נובעים משירות טלפוניה, אלא אינטרנט טהור. כל הביקורת וההסתייגות מטכנולוגיות הדור השלישי ייעלמו כי לא מדובר בשימוש בצג הקטן של הטלפון הסלולרי. עבור המשתמש, נוחיות השימוש והחיבור המהיר למאגרי המידע הם הגורם המכריע.
מגזר נוסף שיכול ליהנות מתזרימי רווח חדשים הם האתרים עצמם, שיכולים לגבות מחברות הסלולר רישיון הפעלה מקומי, ויכולים לגרוף רווח נוסף מהשכרת כרטיסי אלחוט, מחשבים ניידים וזמן אוויר.
היתרון הענק עבור חברות הסלולר: אין צורך להילחם בתשתית הקווית. בעצם מדובר בהקמה מהירה של תשתית אלחוטית זולה יחסית לצד תשתית סלולרית בפס רחב (הדור השלישי), שממילא החברות יהיו חייבות להציע בשנים הקרובות. אולם אם לגבי הכנסת הדור השלישי יכלו החברות לדחות את החלטתן עד שהשוק יבשיל, בעניין רשתות האלחוט כדאי להן להזדרז שמא גם כאן יקדימו אותן חברות הטלפוניה הקווית.
נופלות ברשת
אסף קדם
28.1.2003 / 8:21