חוצפה ישראלית: כשהבנקים לא מוותרים על המידע שלנו

הכירו את קרב האדירים שנדחק לשולי החדשות: הבנקים מפעילים מכבש לחצים כדי להוציא את רפורמת הבנקאות הפתוחה מחוק ההסדרים. למה הם חושבים שהמידע הפרטי שלנו שייך בעצם להם ולמה הם רוצים שאנחנו נשלם להם כדי לעשות בו שימוש שיחסוך לנו כסף?

האם המערכת הבנקאית חשופה לאירועי סייבר? (עריכה: טל רזניק)

נגיד שנשבר לכם מחברת הסלולר שלכם, ובא לכם לעבור לחברה חדשה. אחרי ניסיונות שכנוע ארוכים ומתישים, נציג שימור הלקוחות מבין שיש לו עסק עם לקוח קשה, ואומר, "אין בעיה חביבי. תעבור למתחרים, אבל רשימת אנשי הקשר שלך נשארת אצלנו".

סביר להניח שבו ברגע תצאו מדעתכם, ותשטפו אותו במקלחת צעקות שתגרום לו לרוץ לבוס, כי איך הוא מעז לאיים עליכם במשהו ששייך לכם בדין.

בלי לדעת, אתם נמצאים באותה סיטואציה ממש עכשיו, כל יום. הבנק מחזיק אצלו את הנתונים הכי חשובים שלכם, בדיוק את המקבילה לרשימת מספרי הטלפון שבלעדיהם אתם אבודים, ולא מוכן לתת לשתף אותם עם אחרים, גם אם תבקשו נורא יפה. רק שבסלולר זה נראה לנו שערורייתי, ובבנק, איכשהו, אנחנו עוברים על זה לסדר היום.

בדיוק לכאן נכנסת רפורמת הבנקאות הפתוחה, שם מפוצץ למשהו הגיוני ופשוט: כל המידע בבנק, תנועות בחשבון, למי שילמתם, מתי ואיך, כמה כסף יש לכם בחשבון, האם אתם במינוס וכמה הצלחתם לחסוך בפיקדונות, יעבור מבעלותו של הבנק, לידיכם.

זאת אומרת, אם תרצו, נגיד, לשתף בו את חברת כרטיסי אשראי שאתם מתלבטים אם לעבור אליה כדי לקבל הצעת מחיר, בנק אחר, אפליקציה שתעזור לכם לתכנן את הוצאות הבית, כל שתצטרכו הוא לתת הוראה והבנק יהיה מחויב להעביר להם את המידע באופן מידי.

עוד בוואלה!

MR. Something lounge - יפני בחליפה ביפו העתיקה

מערכת zap rest
לכתבה המלאה
הבנקים מנסים לטרפד את היכולת שלנו לחסוך כסף באמצעות העברת המידע שלנו לגורמים מתחרים (צילום: ShutterStock)

היום המצב הפוך ואבסורדי. המידע, שהוא הכוח שלכם, נמצא בידי הבנקים, ואתם, הלקוחות, צריכים להתחנן כדי לקבל אותו כדי להשוות מחירים ולשלם פחות, כמו שאתם עושים כשאתם משווים מחירי בריאות, ביטוח ומחיר של רכב.

לפני שנה - וחמש שנים אחרי ועדת שטרום שהמליצה ללכת עליה - החליט בנק ישראל לעשות מעשה, גיבש את רפורמת הבנקאות הפתוחה וחילק אותה לשלושה שלבים, כדי להקל על הבנקים להיפרד מהמידע שלנו, עד כמה שזה נשמע מופרך.

בשלב ראשון תוכלו לשתף את היתרות והתנועות בחשבון, אח"כ, את מה שקורה בכרטיסי האשראי שלכם ובסוף, השלב שעושה לבנקאים את כאבי הבטן העזים ביותר, גוועלד, לתת גישה למידע על פיקדונות, חסכונות, מידע על אשראי והלוואות, ונתונים על ניירות הערך, כולם שלכם, שלי, שלנו... אני שוב מדגישה.

מיכאל ביטון יו"ר ועדת הכלכלה. הוא ויו"ר הקואליציה, עידית סילמן, נלחמו כדי להכניס את הרפורמה לחוק ההסדרים (צילום: ראובן קסטרו)

הלוביסטים הצליחו, אבל שני ח"כים לא ויתרו

ביום חמישי הקרוב אמורה להתקיים הצבעה על הרפורמה שהוכנסה לחוק ההסדרים. כבר למעלה מחודש שהבנקים מנהלים מלחמת חורמה כדי שהיא לא תצא לפועל, ואם במקרה תעבור, אז להפוך אותה לבלתי כדאית ללקוחות.

טובי הלוביסטים נשכרו בסכומי עתק ונשלחו לתקוף, לשכנע, ללחוש וללחוץ על 61 חברי הכנסת הדרושים לצורך טרפוד היוזמה, מהם לא מעט "ירוקים" ופריכים יחסית. למעשה הם כבר הצליחו להעיף אותו החוצה, אבל חברי הכנסת עידית סילמן ומיכאל ביטון, השיבו מלחמה והחזירו את הרפורמה בכוח לחוק ההסדרים.

הבנקים, מצידם, מציגים שני טיעונים. האחד, מובן לגמרי, פחד מדליפות לא רצויות, פריצות ותקיפות סיבר, שנובע, לטענתם, מדאגה כנה למידע ולכם. הם גם עומדים על כך שהאחריות על דליפת המידע תיפול על הגוף שממנו דלף.

הטיעון השני, נובע מדאגה לכיס של עצמם: כמה תעלה כל בקשת מידע, האם ארבע בחינם והשאר בתשלום, או תשלום מהבקשה הראשונה. גל בר דעה, מנהל הבנק הדיגיטלי, אמר ובצדק: "המידע שייך ללקוחות, האם יעלה על הדעת כי הם יידרשו לשלם במישרין או בעקיפין על מידע השייך להם".

נכון לעכשיו, הרפורמה מתנדנדת. שלושת משרדי הלובינג של הבנקים נכנסים לישורת האחרונה ועושים הכל כדי לשלוף אותו ברגע האחרון מחוק ההסדרים ולשמור על הגבינה שלכם אצלם והשליטה המונופוליסטית בשוק בידיהם, להנציח את המערכת הפיננסית המיושנת ולמנוע מכל חדשנות טכנולוגית ובעיקר תחרות, לאיים עליהם.

אם ה"בנקאות הפתוחה" תאושר, תוכלו לעבור מבנק לבנק בלחיצת כפתור ולא לחוות את מערכת ההטרלות, הניירת, והייסורים שנמרחים על כמה חודשים טובים, עונש על כך שהעזתם לרצות ולהתנתק מהבנק שלכם, וזו רק אחת הסיבות שהיא חייבת לצאת כבר לדרך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully