את השנה וחצי האחרונות בתחום היין, בישראל ובעולם, קצת קשה לסכם. אמנם קשה לדעת מה מהרגלי תרבות השתייה שאימצנו לנו, הישראלים, במהלך ימי הקורונה, הוא שתנו כדי להישאר, אבל ההנחה היא שמי שהתרגלו - אפילו אם כתוצאה מהסגרים הממושכים לכך שאין ארוחה טובה בלי יין טוב, ימשיכו ליהנות מהיין גם כשתחלוף המגיפה.
היקבים, יבואני היין ופלטפורמות המכירה השונות, מרשתות קמעונאיות ועד רשתות וחנויות מתמחות, החוו שינוי דרמטי בתרבות הצריכה של הישראלים.
בעבר היה נהוג למכור יינות שולחניים (יש ויכוח על ההגדרה הזאת בקרב אנשי המקצוע, אך לצורך הכתבה הזאת היא בהחלט מספקת). כלומר - יינות פשוטים, נגישים וזולים, במבצעי מכירות בשוק המבורקד, הידוע גם בכינויו "השוק החם" - בעיקר רשתות קמעונאיות וחנויות דיסקאונט.
אמנם אלה מכרו גם יינות יקרים יותר, אפילו יינות מובחרים, אבל האחרונים הושקו לרוב בשוק "הקר", המכונה גם שוק התדמית. שוק זה כולל את בתי המלון, הברים והמסעדות. ההנחה הייתה שמי שהתנסה ביין משובח במסעדת יוקרה, יחפש לרכוש את אותו הבקבוק גם בחנויות.
אפרופו מחיר מול סיטואציית צריכה: ישראלים רבים נוהגים להעלות על שולחן החג את היינות היקרים ביותר, במחירים של 100 שקל לבקבוק - ולפעמים הרבה יותר מכך. אנחנו ממליצים לספור עד עשר, לא מפני שאין יינות נפלאים ששווים את מחירים היקר, אלא מפני שטקסי החג - מהרמת כוסית במקום העבודה ועד לארוחת החג, כוללים לרוב קהל מגוון שמונה מכאלה שיין "חמוץ" להם ועד למבינים. לכן, לפני שתרכשו בקבוק יין, מומלץ לחשוב מי ייהנה ממנו.
יין למטרות פולחן דתי
למרות השיח על פריחת היקבים בישראל, מיקבים ותיקים וגדולים ועד ליקבי הבוטיק, הרי שעד לקורונה עמדה צריכת היין בישראל על קרוב לשישה ליטר לנפש בשנה (במדינות רבות העולם, בעיקר באירופה ובצפון אמריקה, הכמות הממוצעת היא עשרות ליטרים, בערך פי 7-8 מהצריכה בישראל). כשמונה בקבוקי יין סטנדרטיים.
רוב היינות שנצרכו בישראל היו זולים יחסית, במחיר של כ-30 שקל לבקבוק ורובם נצרכו למטרת פולחן: מקידוש ביום שישי ודרך חגי ישראל, כאשר עיקר הצריכה התמקד סביב החגים: חגי תשרי - משבוע לפני ראש השנה ועד לשמחת תורה וחגי האביב - מקיום מצוות עד לא ידע של פורים, דרך ארבע הכוסות שמלוות את סדר הפסח ועד למנהג החילוני של לגימת יינות לבנים ויינות רוזה (בעיקר) בחג השבועות, האחרון שבחגים על לוח השנה העברי.
אפרופו דת - הכוח המניע את צריכת היין במגזר היהודי, יש לזכור כי 16% מתושבי מדינת ישראל המוסלמים, נמנעים ברובם מצריכת יין (וכל משקה אלכוהולי אחר) מסיבות דתיות.
עוד קצת על דת: האיסור על צריכת יין לא כשר הוא מהחמורים שבאיסורי הכשרות היהודית. לנתון הזה יש משמעות דרמטית בכל הקשור ליינות: ראשית, המכירה ברשתות הקמעונאיות הגדולות היא של מוצרים כשרים בלבד, ובכלל זה יין.
שנית, למרות שיש יינות כשרים מיובאים (יש יקבים מבורדו בצרפת ועד לארגנטינה ודרום-אפריקה שמחזיקים קו ייצור כשר. כלומר - יין שיוצר על ידי יהודי שומר תורה ומצוות), הרי שיש כאן יתרון גדול לרוב היקבים בישראל, שהם כשרים - מי משיקולי מסורת ומי משיקולי סחר, כדי להימצא על מדפי הרשתות.
זמן קורונה
כל זה היה תקף עד שהתפרצה מגפת הקורונה. ההתפרצות תפסה את היקבים, היבואנים ומפיצי היין בישראל, במצב מוזר: פורים עוד הצליח איכשהו להתנהג כמעט כרגיל, אם כי ספג מהלומה בתחום המסיבות. לעומתו פסח כבר התנהל בסגר שהוסר רק לאחר חג השבועות - והוחזר בערב ראש השנה שעבר.
אם לא די בכך, העובדה שמדובר במגפה גלובלית שסגרה מסעדות רבות בחו"ל, בעיקר בצפון אמריקה ואירופה, היעדים המרכזיים של ייצוא היין מישראל, שינתה חלק מכללי המשחק גם בתחום הייצוא.
השבוע פרסם מכון הייצוא את נתוני ייצוא היין מישראל בשנת 2020, שקרוב ל-10 חודשים ממנה היו תחת השפעה חזקה של מגפת הקורונה: הנתון המספרי עומד על 50 מיליון דולר, מעט יחסית לענפי ייצור אחרים, אבל די הרבה ביחס לענף היין עצמו: פי שניים יותר מאשר בשנת 2010.
מדפי היינות ברשתות השיווק האירופאיות נראים שונה לחלוטין ממדפי היין הרשתות השיווק הישראליות וזה מה שגרם לשוק חנויות היין בישראל לצמוח בקצב מהיר, כאשר אנו מתבוננים על מחלקות היין ברשתות כמו קרפור, טסקו ואפילו אלדי, נחשף למבחר עצום ביחס לגודל החנות.
הנתון השני והמצער הוא המחיר: היין ברוב ארצות העולם זול בהרבה מכפי שהוא בישראל. נכון שמעט קשה להשוות - בגלל פרמטרים כמו זן הענב, שנת הבציר ועוד - המשתנים ממדינה למדינה, ובכל זאת: ברוב הסופרמרקטים באירופה נמצא יינו סבירים עד טובים במחירים שייפחתו לעתים מ-5 אירו (פחות מעשרים שקלים) ואם נכפיל את הסכום, נמצא יינות טובים שיהיו לרוב זולים בערך ב-40% ממקביליהם הישראלים.
ענף היין בישראל
שוק היין בישראל מגלגל כמיליארד שקל בשנה ומונה כ- 250 יקבים, רובם קטנים. כ-70 מהם הם יקבים "מסחריים" - עם או בלי מירכאות, וכמובן שהיקבים הגדולים ביותר אחראיים למכירה של מעל ל-90% מהיינות בישראל. מבחינת חקלאות היין, יש בישראל כ- 55,000 דונמים של כרמים, 40% מתוכם נמצאים בצפון הארץ באזור הגליל והגולן.
עד לשנים האחרונות תפסו השנים האדומים - בעיקר קברנה סוביניון ומרלו את עיקר הייצור, אך בשנים האחרונות, עם הכרות הולכת וגוברת של הצרכן הישראלי עם יינות לבנים ורוזה, חל שינוי ביחס. כיום מהווים הזנים הלבנים או הסמוקים (רוזה) למעלה מ-30% מהייצור בישראל - ויש לא מעט יקבים שמצהירים כי כמות ייצור היינות הלבנים כבר עברה אצלם את האדומים.
השחקנים המרכזיים בשוק הישראלי הם יקבי ברקן-סגל שנמצאים בבעלות טמפו, יקב כרמל הוותיק, מיסודו של הברון רוטשילד (שהגם שאינו היקב הוותיק בישראל, הרי שהוא היקב הראשון בישראל שהיה מפעל מודרני - ועד למלחמת העולם הראשונה נחשב ליקב מעולה גם בסטנדרטים אירופים) ששם לעצמו למטרה (לצד סדרות גבוהות יותר) להתמקצע בשוק היינות הנגישים יותר מבחינת מחירם.
יקב טפרברג עשה בשנים האחרונות התקדמות פנומנלית והפך מיקב המזוהה בעיקר עם יינות שולחנים (ואף יינות קידוש "אפרת") ליקב מוביל בתעשייה, יקב רמת הגולן, שנחשב למי שהוביל את מהפכת האיכות בענף במחצית שנות השמונים של המאה הקודמת ומחזיק, לצד יינות מצוינים, גם במותג "הר חרמון" הסמן העליון של קטיגורית היינות השולחניים. יקב בנימינה, יקב תבור שנמצא בפורטפוליו של החברה המרכזית (קוקה קולה).
מהיבואנים הגדולים נזכיר בעיקר את שקד - שמחזיקה הן במותג החצי-יבש "בלו נאן" שהפך לרב-מכר בשוק הישראלי וכן קשורה לרשת חנויות דרך היין, מה שמספק לה פלטפורמת הפצה נוחה בפריסה ארצית.
יצאנו לרשתות השונות כדי לדגום כמה קטגוריות של יינות שולחניים במחירים של עד 50 שקל לבקבוק. פה מוכרח לבוא הסבר קצר על מבצעי החג: כך למשל, אחת הסדרות הפופולאריות ביותר בקטגוריה, סדרת "הר חרמון" של רמת הגולן, שייכת בימים כתיקונם לקטגוריית המחיר של 30 שקל ואף מעט למעלה מכך. לעומת זאת, יש רשתות שלקראת החג מביאות את המחיר אל מתחת ל-30 שקלים ולעיתים גם למבצעי "4 ב-100".
הנה מה שנוכל למצוא במחירים של עד 50 שקל לבקבוק - ולפני שנעבור למחירים, יש לזכור: עם כל הכבוד למונחים מקצועיים בעולם היין, השיוך הבסיסי הוא "טעים" או "לא טעים"...
פערי המחירים ביינות בתקופות החגים זניחים לעומת הפערים שקיימים במהלך התקופות בין החגים, ישנן רשתות ששומרות על מחירי מבצע כמעט בכל ימות השנה וישנן רשתות שהמחיר לאחר החג מזנק משמעותית.
הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות.
המחירים מבוססים על דיווח רשתות השיווק למשרד הכלכלה ומעובדים באמצעות אתר פרייסז להשוואת מחירים ואתר CHP ונכונים לתאריך הסקר ובאמצעות המכון לחקר הקמעונאות. ט.ל.ח