בין ידיעות ההנפקה והמכירה של עוד ועוד חברות הייטק ישראליות, קל לפספס את המציאות היומיומית איתה מתמודדים 2/3 מהסטרטאפים. הסטטיסטיקה מדברת על כך שרק שליש מחברות ההזנק יצליחו להחזיר את ההשקעה בהן ולייצר רווחים, ובעוד שההנחה הרווחת היא שהבעיה המרכזית קשורה להיעדר תקציב, שתי הודעות סגירה מהדהדות של חברות הייטק מרכזיות שנעלו את שעריהן במאי האחרון מצביעות על סכנות רבות שאורבות ליזמים, וחכם הוא הרי זה שלומד מכישלונם של אחרים.
כאשר השוק פשוט לא מוכן לשינוי: מה ניתן ללמוד מהנפילה של Madefire
סטרטאפ הקומיקס הדיגיטלי Madefire הושק לראשונה בשנת 2012, כאשר הוצאות לאור בחנו מודלים שונים של "motion books" המשלבים אנימציה ואפקטים דיגיטליים לצד חווית קריאה מסורתית יותר. למרות שהחברה הצליחה לגייס שמות גדולים לשורת האמנים שעובדים עמה כמו אמן הקומיקס האנגלי דייב גיבונס, ואפילו משקיעים כמו המוזיקאי הקנדי דרייק שהרעיף על המיזם אבק כוכבים, באפריל האחרון נכנסה החברה להסדר נושים - החלופה האמריקאית לפשיטת רגל רשמית.
עם הודעת הסגירה נכתב במגזין תרבות הקומיקס- Beat: "בסופו של דבר, הקוראים הצביעו עם הארנקים - העדיפו קומיקס בחינם, קומיקס מודפס מסורתי ואת הרכישה דרך אמזון", שורה אחת שיכולה להעניק תובנה חשובה. לפני שיוצאים לדרך עם תהליכי פיתוח ארוכים ויקרים כדאי לוודא טוב- טוב שהמוצר רצוי, חסר, ויצא החוצה לשוק שרוצה בו ומוכן לשלם בעבורו.
ביום יום של עבודה מול יזמים אני נתקל שוב ושוב באנשים שלא מבינים את השוק, לא מבינים לקוח - כמה באמת הוא יהיה מוכן להשקיע במוצר שלהם, מאיזה מצב סוציו אקונומי הוא מגיע, ומה הצרכים שלו. יזמים נוטים לוותר דווקא על השלב הזול ביותר בתהליך הפיתוח - שלב המודיעין. אם מאה שעות פיתוח עולות בגסות 350 אלף שקל, מאה שעות מחקר יעלו בממוצע 40,000 שקל. אז מדוע יזמים נוטים לוותר דווקא על שלב חשוב זה? אולי מאחר והם הם לא באמת מעוניינים לדעת חלקי אמת אשר לא מתיישבים עם חזון המוצר שלהם? סקר שוק שיטתי של - Madefire יכול היה לחשוף את דפוסי הצריכה והקריאה של חובבי הקומיקס - שנוטים להשקיע דולרים בודדים בגיליון, ולגלות כבר בתחילת הדרך שהדבר שהקוראים הפוטנציאליים שלהם מחפשים יותר מכול בקומיקס הוא לא חידושים גדולים ואפקטים מרשימים, אלא דווקא את החוויה הנוסטלגית והפשוטה של חזרה לילדות.
על חשיבות ה- NIP: מה ניתן ללמוד מנפילתה של Aerion Corporation
כאשר לצידה שותפויות מסקרנות עם בואינג, ג'נרל אלקטריק ו- NetJets, ותוכניות להטיס את המטוס הראשון עד לשנת 2024 העתיד של אריון קורפוריישן נראה היה שקט ומהיר במיוחד. החברה שמה לעצמה למטרה לבנות מטוסים עסקיים מהירים אשר טסים במהירות כמעט כפולה מזאת המוכרת לנו כיום, ושקטים במיוחד על ידי טכנולוגיה מעוגנת בפטנט שתאפשר למטוסי ה- AS2 העל-קוליים שלה לטוס מבלי ליצור תנופה קולית. לאור הסביבה הפיננסית שיצרה הקורונה לא הצליחה החברה להשיג את ההון הדרוש על מנת להתחיל בשלב הייצור - והודיעה גם היא על סגירה לפני כחודשיים.
על אף שהחברה נחשבה לבעלת הסיכויים הטובים ביותר להצלחה ולמתקדמת ביותר מבין כמה קבוצות המפתחות מטוסי נוסעים על-קוליים חדשים, להערכת רבים לא רק הסביבה הפיננסית של המגיפה וההאטה בשוק הטיסות הן שהובילו לנפילתה. גם לאחר 17 שנות פיתוח לא הצליחה Aerion Corporation לבנות מטוס אחד בפועל, ואף לא מודל עובד בקנה מידה מתאים. מה שמדהים היא רמת האמון שהצליחה החברה לפתח גם ללא מודל עובד שכזה - עם הזמנות בהיקף של 11 מיליארד דולר.
גם אם היו מגיעים ב- Aerion Corporation לשלב המודל העובד, יזמים רבים שוכחים את חשיבותו של אחד השלבים הקריטיים ביותר בסטרטאפ: ייצור.
סטארטאפים רבים נופלים בשלב הסופי הזה מאחר לא בנו אסטרטגיית וניהול ייצור: ויתרו על הגעה פיזית למדינת הייצור ופיקוח על הייצור בפועל, או שלא השכילו ליצור, לצד תהליך הייצור, גם מערך שיווק והפצה אפקטיבי.
עם כניסת עולם ההייטק לשנה חדשה ומאתגרת במיוחד, שני לקחים חשובים מהנתיחה שלאחר מותן של הסטרטאפים המבטיחים Aerion Corporation ו-Madefire יכולה להזכיר לכולנו שלא להתקמצן על סקר שוק מקיף - כזה שחושף את האמת המלאה אודות השוק הפוטנציאלי אליו אנו מכוונים, ולשאוף לשלבי פיתוח מהירים - כאלו שיציגו בפני המשקיעים שלנו מוצרים עובדים, וימכרו פחות חלומות באספמיה.
הכותב הוא אביב אנתבי מנכ"ל ובעלים-Group Geomatrix,המתמחה בפיתוח מוצר, NPI מימון וגיוס משקיעים