אם נתקלתם לאחרונה בפיצוציות, בפייסבוק או אולי אפילו בטיקטוק, בגרסתן החדשה של הסיגריות האלקטרוניות הניצבות בגלוי בין הממתקים, כאילו היו אחד מהם, לא דמיינתם כי על אף הצבעוניות והמיתוג הזהה כמעט לגלידה חדשה של בן אנד ג'ריס או שוקולד מילקה, מדובר למעשה בסיגריה אלקטרונית לכל דבר ועניין.
במיוחד עתה, בימים שבין החופש הגדול לחופשות החגים, התופעה הולכת ומתרחבת בצעדי ענק, ואף מקבלת חיזוק על ידי שיווק אגרסיבי ברשתות החברתיות המופנות לצעירים.
רק לפני כחודש, פורסם כי שר הבריאות, ניצן הורביץ, שוקל את הגבלת שיווקן של סיגריות אלקטרוניות חד פעמיות, ובוחן את האפשרות להשתת מס בלו עליהן, בדומה לסיגריות ומוצרי טבק. אך עד שהדבר יקרה, בינתיים, נכנסות כמויות כבירות של המוצר לישראל.
מדובר בפעילות שמלווה בהפרות בוטות של החקיקה החלה על המוצר, הכוללת שיווק מכוון לצעירים ברשתות החברתיות, הצבתן גלויות בנקודות המכירה ובאריזות צבעוניות ומושכות ולא בחפיסות אחידות, בניגוד לחוק, וכל זאת כאשר אין עליהן מיסוי בלו, או פיקוח. הן אף מיובאות לעיתים במינוני ניקוטין גבוהים מהרמה מותרת בחוק. מדובר בתופעה שצריכה להדאיג את כולנו.
גידול של אלפי אחוזים בייבוא סיגריות אלקטרוניות בחודש יולי
בחודש האחרון חל גידול אסטרונומי בייבוא של המוצר לישראל. לפי נתוני המכס ממערכת שער עולמי,
כ- 2.6 מיליון סיגריות אלקטרוניות יובאו לישראל רק בחודש יולי האחרון - גידול מ-1.3 מיליון ביוני ושל למעלה 1000 אחוז לעומת החודשים שקדמו לו.
עליה בהתנסות של בני הנוער בשל העדר פיקוח ואכיפה
רק לפני מספר ימים דיברה נציגת המיזם למיגור העישון, שירה כסלו, בישיבה הראשונה של ועדת הסמים והאלכוהול והציגה נתונים לפיהם ככל שמתחילים להתנסות בעישון מוקדם יותר צריך פחות ניסיונות כדי להפוך למכורים.
לדבריה של כסלו, מספיקות שתיים-שלוש התנסויות בגיל 17-14 כדי להתמכר לניקוטין, בעוד שאחרי גיל 21 נדרשות כ-20 התנסויות. עוד הוסיפה, כי בשנת הקורונה בני נוער נחשפו פחות לניקוטין, בעוד שעם היציאה מהסגרים חל זינוק בשימוש בסיגריות ובעיקר בסיגריה האלקטרונית כשקרוב ל- 50% מהצעירים, רוכשים את הסיגריה האלקטרונית בעצמם למרות שאסור על פי חוק למכור להם.
על פי נתוני דו"ח העישון שפרסם משרד הבריאות בסוף מאי 2020 בנושא עישון סיגריות אלקטרוניות בקרב בני נוער, נמצא כי יותר מרבע מבני הנוער השתמשו בסיגריה אלקטרונית. עבור שישית מהם, סיגריה אלקטרונית הייתה התנסות העישון הראשונה, לעיתים כבר בגיל 12.
הסקר השנתי של המיזם למיגור העישון הצביע על מספר מגמות מדאיגות. לראשונה, הסיגריות האלקטרוניות מובילות כמוצר שבאמצעותו מתנסים בני הנוער לראשונה בעישון (24 אחוז). מותגי הסיגריות האלקטרוניות החד-פעמיות אמנם החלו להימכר בישראל רק בחודשים האחרונים, אך כבר בזמן קצר זה השיגו אחוזי התנסות של כ- 6% בקרב בני הנוער.
יתרה מזו, השנה חל זינוק חד בשיעור בני הנוער הרוכשים בעצמם את מוצרי העישון, עליה חדה מ35.9% ב-2020 ל46.8% ב2021 מה שמצביע על העדר אכיפה ופיקוח של החוק האוסר על מכירת מוצרי עישון לקטינים.
כזכור לפני כשנתיים עבר תיקון מקיף לחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי עישון בישראל, חוק שמטרתו להשית רגולציה מחמירה ומכבידה על מוצרי עישון וטבק, אך בפועל, כאשר מדובר על סיגריות אלקטרוניות, ישנן הפרות בוטות של החוק ואין שום אכיפה:
• אין חפיסות אחידות- אחד הדברים העיקריים במסגרת החוק הוא נושא החפיסות האחידות, במסגרתו כל מוצרי העישון מוצגים לקהל בצבע חום לא מושך ובעיצוב אחיד. בשטח- חלק גדול מהסיגריות האלקטרוניות מוצגות באריזה צבעונית וממותגת.
• במקרים רבים אין אזהרות בריאות על המוצר כפי שמחייב החוק- וגם במקומות שיש היא אינה בגודל המחוייב על פי חוק או אינה מופיעה בשפה המקומית.
• מכירה למי שטרם מלאו לו 18 - על פי נתון חדש שפרסם המיזם למיגור עישון, 30% מהצעירים רוכשים את הסיגריה האלקטרונית בעצמם למרות שאסור למכור להם.
•
• ריכוז ניקוטין שלא עומד בתקן- על פי חוק מותר לשווק בישראל מוצרי עישון המכילים עד 2% ניקוטין בלבד, בפועל - באריזה החיצונית אכן מצוין 2%, אך בחלק מהמקרים, נמצאו גם מוצרים המכילים 5% ניקוטין.
• טקטיקות שיווק אגרסיביות ברשתות החברתיות ובנקודות המכירה - אחד הדברים המשמעותיים בחוק הוא איסור השיווק והפרסום של מוצרי עישון לקטינים. הופתענו לגלות עד כמה הפירצה כאן היא משמעותית- בלחיצת כפתור אחת קופצות מאות תוצאות של משפיענים בטיקטוק הפונות לבני נוער ועשרות קבוצות פייסבוק בהן יבואנים מפרסמים את המוצרים שהביאו לישראל.
זולות, ללא מיסוי מרתיע וללא בקרה - שוק פרוץ
על כל עבירות החוק הללו ושיטות השיווק האגרסיביות, תוסיפו את מחירן הנמוך של הסיגריות האלקטרוניות. מחירן של הסיגריות האלקטרוניות החד פעמיות נע סביב ה- 40 שקל ל- 1,500 שאיפות בעוד חבילת סיגריות נמכרת במחיר ממוצע של 29 שקל (מחיר מומלץ לצרכן). המשמעות היא שבעלות נמוכה משמעותית הצרכן מקבל תמורה שמקבילה ל- 5 חפיסות סיגריות (20 סיגריות פר חפיסה).
מדוע אתם שואלים?
• אין מיסוי - עד היום, למרות שנקבע מיסוי בלו בשיעורים גבוהים על כל מוצרי הטבק, הסיגריות האלקטרוניות אינן ממוסות באופן דומה. התוצאה היא מכירתן במחירים נמוכים שקורצים בין היתר לצעירים ומעניקים לקמעונאים רווח אדיר שמגיע לעיתים לכ- 100%. כשכך לקמעונאי (המוכר בפיצוציה) יש אינטרס ברור להציע ולמכור את המוצרים הללו.
• תנאי יבוא קלים ולא מבוקרים - למרות שאמורה להיות בקרה של משרדי הממשלה השונים (משרד הכלכלה, משרד הבריאות, מכס) בפועל קל מאד היום לייבא לישראל סיגריות אלקטרוניות מתוצרת יצרנים שונים בחו"ל, כשמנגנוני הפיקוח והאכיפה רופפים.
במקביל, ה-FDA לקראת הכרעה בעניין כללי השיווק של הסיגריות האלקטרוניות בארה"ב:
ב-9 בספטמבר צפוי מנהל המזון והתרופות האמריקני, הFDA, לקבל החלטה משמעותית לגבי הכללי השיווק של הסיגריות האלקטרוניות בארה"ב. בשבוע שעבר דחה הFDA בקשת שיווק לכ-55,000 סיגריות אלקטרוניות בטעמים בטענה שלא סיפקו ראיות לכך שהן מגנות כראוי על בריאות הציבור, בעיקר בשל נגישותן לבני נוער.
הסוכנות כבר ההודיעה ליצרניות שצפויות ביקורות מחמירות יותר לגבי הדרך שבה המוצרים שלהן משווקים ונמכרים כשיצרני סיגריות אלקטרוניות ייאלצו ככל הנראה להתמודד בקרוב עם מערכת כללים חדשה ולעמוד בדרישות מפורטות הנוגעות לשיווק ולמכירה, כולל צעדים שנועדו להגביל את נגישות המוצרים לצעירים.
פיתרון פרגמטי
ישנם גופי בריאות בינלאומיים מובילים ורגולטורים בעולם שדווקא רואים בקידום אלטרנטיבות לסיגריות ללא בעירה (המבוססות על אידוי נוזל או חימום טבק), פיתרון פרגמטי עבור מעשנים בגירים שאינם מפסיקים לעשן, ביחס להמשך עישון סיגריות רגילות.
אולם התופעה כפי שאנחנו עדים לה כיום בישראל בעייתית במיוחד לנוכח העדר האכיפה, קלות הייבוא והשיווק האגרסיבי לצעירים, וכן המחיר הנמוך, שהופכים את הסיגריות האלקטרוניות, בדגש על החד פעמיות, לבעיה במקום שיהוו פתרון.
מהי התופעה שאנו עדים לה בימים אלה?
עלייה דרמטית ביבוא סיגריות אלקטרוניות המציפות את השוק הישראלי, ללא פיקוח, מוצעת לצרכנים במחירים נמוכים בהשוואה למוצרי עישון אחרים, המשווקת בהפרות TCL בוטות (אריזות צבעוניות ומושכות - ללא אריזות רגילות; גלויות על מדפי החנויות, לעתים ליד ממתקים - ללא איסור על תצוגה; מקודמות ברשתות החברתיות - ללא אכיפה של הרגולטורים ובכך מובילות לעלייה חדה בחוויית הנוער.
מהן סיגריות אלקטרוניות?
סיגריות אלקטרוניות הן קבוצה מגוונת של מתקני אידוי המדמים את פעולת העישון לשם צריכה של ניקוטין. מכשירים אלו מכילים בדרך כלל ניקוטין, טעמים ותוספים נוספים שאותם שואף המשתמש באמצעות תרסיס (אירוסול). מוצר זה נבדל מהסיגריה הרגילה בכך שאינו מכיל עלי טבק או תהליך של בעירה, אלא מכיל ניקוטין נוזלי, ומנגנון הפעולה שלו כולל סוללה חשמלית אשר מחממת את הניקוטין.
עם החימום, הופך הניקוטין הנוזלי לאדים. החימום מופעל באמצעות שאיפה של הסיגריה על ידי המשתמש, השואף את הניקוטין שעבר אידוי, וכך הסיגריה האלקטרונית מספקת מראה ותחושה הדומים לעישון.
בחודשים האחרונים צוברת הסיגריה האלקטרונית החד פעמית פופולריות. מדובר בסיגריה המספיקה למספר שאיפות רב - החל מסיגריות אלקטרוניות המציעות כ־200 שאיפות ועד סיגריות שמספקות כ- 1,500 שאיפות, אשר זהות לארבע עד שבע חפיסות סיגריות. הסיגריה האלקטרונית מיובאת על ידי מגוון רב של יבואנים ומשווקת בשלל צבעים וטעמים בנקודות המכירה השונות - פיזית ואונליין.
איזו רגולציה חלה על סיגריות אלקטרוניות?
בדצמבר 2018 נעשתה התקדמות משמעותית בישראל בכל הנוגע לרגולציה של סיגריות אלקטרוניות בעקבות אישור התיקון לחוק לאיסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון אשר נכנס לתוקף במרץ 2019. במסגרת תיקונים אלה נאסר על עישון סיגריות אלקטרוניות במקומות ציבוריים, נאסרה פרסומת לסיגריות אלקטרוניות (מלבד בעיתונות המודפסת), נאסרה הצגת סיגריות אלקטרוניות ונאסר ייצור ושיווק סיגריה אלקטרונית, מחסנית או חומר מילוי המכילים ניקוטין בריכוז העולה על 20 מיליגרם למיליליטר.
כמו כן, נאסר שיווק חומר מילוי לסיגריה אלקטרונית ללא אריזה שנועדה למנוע פתיחה על ידי ילדים, שבר או דליפה. כיום, למרות החקיקה, לא נראה שישנה אכיפה ואנו עדים להפרות רבות.
יצרני או יבואני הסיגריות האלקטרוניות חויבו בהגשת דיווח שנתי בנוגע לכל מוצר עישון שיוצר או יובא. הדיווח צריך לכלול את רשימת הרכיבים, רשימת הרכיבים הנפלטים בעת שימוש ומידע טוקסיקולוגי הידוע ליצרן בנוגע לכל מוצר עישון שייצר או ייבא בשנה הקודמת.
אין מיסוי על סיגריות אלקטרוניות כיום - עתירה לבג"צ:
הסיגריות האלקטרוניות פטורות ממס קנייה כיום בישראל ועל כן זולות ונגישות ביחס למוצרי עישון אחרים (סיגריות רגילות, טבק לגלגול, אייקוס לחימום טבק) עליהם יש מיסוי. בסוף 2020 הגיש המיזם למיגור העישון עתירה לבג"ץ נגד שרי האוצר והבריאות, בדרישה להטיל מס קנייה על סיגריות אלקטרוניות. העתירה צפויה לעלות לדיון בדצמבר השנה.
עלייה דרמטית בהיקפי הייבוא של הסיגריות האלקטרוניות בחודשיים האחרונים:
בחודשים האחרונים חל גידול אסטרונומי בייבוא של המוצר לישראל. לפי נתוני המכס ממערכת שער עולמי, כ- 2.6 מיליון סיגריות אלקטרוניות יובאו לישראל רק בחודש יולי האחרון- גידול מ-1.3 מיליון ביוני ושל למעלה 1000 אחוז לעומת החודשים שקדמו לו. לאורך השנים 2019 ו- 2020 נותרו נתוני ייבוא הסיגריות האלקטרוניות יציבים, בעוד בחודש יוני 2021 נרשמה קפיצה משמעותית במספרי הייבוא אשר עמדו על 1.3 מיליון- מה שמעיד ככל הנראה על כניסה רחבה של הסיגריות האלקטרוניות החד פעמיות לישראל.
עליה בהתנסות של בני הנוער בשל העדר מיסוי, פיקוח ואכיפה:
העדר המיסוי מאפשר לשווק את הסיגריות האלקטרוניות החד פעמיות במחירים זולים משמעותית ביחס למוצרי עישון אחרים. המחיר, בשילוב עם העדר הפיקוח והאכיפה של החוק מאפשר להנגיש את המוצרים בטקטיקות השיווק אגרסיביות, תוך הפרת החוק, באריזות צבעוניות ומושכות. הדבר מאפשר לבני הנוער נגישות קלה ולראייה - הסקר השנתי של המיזם למיגור העישון הצביע על מספר מגמות מדאיגות. לראשונה, הסיגריות האלקטרוניות מובילות כמוצר שבאמצעותו מתנסים בני הנוער לראשונה בעישון (24 אחוז) כש50% מהם רכשו בעצמם את המוצר למרות האיסור בחוק.
העדר אכיפה של החוק וקלות ייבוא:
למרות שהסיגריות הלאקטרוניות נמצאות תחת פיקוח של חוק איסור פרסום ושיווק מוצרי טבק ועישון הלכה למעשה אין אכיפה והן משווקות באגרסיביות לצעירים ברשתות חברתיות ובחנויות, תוך הפרה של חוק החפיסות האחידות, ללא מיסוי וללא פיקוח מרתיע.