בואו נדמיין מציאות פיננסית חדשה

אם אתם מרגישים חסרי אונים מול הבנקים, אתם לא לבד. זה לא סוד שבמאזן הכוחות משהו פשוט לא עובד. אפילו לא מסתתר כאן איזה סיפור הירואי וגדול כמו של דוד מול גוליית, אלא סתם עוד כרוניקה קטנה של מונופול, שאיכשהו תמיד מוצא דרך להטות את הדרך להטות את ההצלחה לטובתו

יובל סמט

ממש ברגעים אלה מתקיים בכנסת מאבק קשה ורווי אינטרסים סביב חוק הבנקאות הפתוחה. כזה שיכול להזיז את הגבינה לטובת הצרכן הישראלי, ואותו מקדמים שר האוצר ליברמן, עידית סילמן יו"ר הקואליציה וח"כ מיכאל ביטון יו"ר ועדת הכלכלה, בתמיכתו של ראש הממשלה נפתלי בנט.

הצעת החוק הזאת מקרבת אותנו לתחילתה של מהפכה גדולה. מהפכה שתחזיר את השליטה במידע הפיננסי ששייך לכל אחד ואחת מאיתנו, לידיים שלנו ותאפשר לו לעבוד לטובתנו.

זאת הבשורה הצרכנית הכי משמעותית של ממשלת השינוי בתקציב 2021-2 ואנחנו חייבים לעשות כל שביכולתנו כדי להפוך את הרפורמה הזאת לשינוי חיובי בכיס של הצרכן הישראלי.

עוד בוואלה!

איזה מוצרים שנחטפים באמאזון מגיעים סופסוף לישראל?

לכתבה המלאה
המידע הבנקאי שייך לנו, אבל נשאר אצל הבנק ומנוצל רק לטובתו (צילום: ShutterStock)

אז למה הבנקאות הפתוחה משמעותית עבור כולנו? כי היא הופכת את הבנקאות החוסמת, לבנקאות מאפשרת. בואו נגיד שאני עובד כהנדסאי כבר 12 שנים, ואני מאוד מוערך. רק שכבר שנים לא העלו לי את השכר ואני מחליט לנסות לחפש עבודה חדשה.

דמיינו מצב בו אני לא יכול לשתף את קורות החיים רק כי המעסיק חוסם לי את האפשרות לשתף את המידע, אבל לא כי הוא סודי, אלא סתם כי הוא יכול לעשות את זה בחסות נהלים בירוקרטיים. למה זה יגרום? זה ישאיר אותי תקוע איתו, בלי יכולת למצוא עבודה טובה יותר.

וזה מה שקורה לנו היום בחשבון הבנק ללא חוק הבנקאות הפתוחה: המערכת בנויה מנהלים בירוקרטיים שמטיבים רק עם צד אחד: הצד של הבנקים. ככה שלא ניתן לשתף את המידע הפיננסי שלנו בצורה פשוטה עם מי שהוא לא הבנק הנוכחי שלנו. זה חוסם אותנו מלהשוות מחירים, לקבל ייעוץ אובייקטיבי או פשוט למצוא שירותים טובים יותר ממה שהבנק שלנו מציע - ובעיקר, זה עולה לנו יותר בכיס.

השארת המידע בידי הבנקים חוסמת אותנו מקבלת שירותים שהיו מיטיבים אתנו (צילום: ShutterStock)

נכון שזה נשמע מקומם? הרי למה שלא כולם ירצו לאמץ חדשנות? לצערי, יש גורמים שמעדיפים להשקיע הרבה בטכנולוגיה שחוסמת, וקצת בטכנולוגיה שמאפשרת.

קחו לדוגמה את לקוחות בנק יהב: כבר חודשים ארוכים שאלפי לקוחות שם חסומים מלהצטרף לשירותים שנוצרו כדי לעזור להם לחיות טוב יותר עם הכסף שיש להם. ברגע שהם ביקשו להשתמש במידע הפיננסי, ששייך להם, מחוץ לבנק, מייד התקבלה החלטה רשמית על ידי ההנהלה לחסום את הגישה לשירותי פיננסים טכנולוגים.

כן, בדיוק אותו מידע שהבנק יעביר בשמחה לבנקים אחרים או לחברות כרטיסי האשראי. העובדה שאינספור לקוחות הבנק, המורות, ההורים ועובדי המדינה, כתבו מכתבים מרגשים שמבקשים שיתנו להם גישה חיצונית למידע, פשוט לא עזרה.

חלקם החליטו לעזוב את הבנק, השאר פשוט נשארו מתוסכלים, אבל רק כי אין ברירה.דרך אגב, הם אפילו לא קבלו תשובה. העיקר לחסום במקום לאפשר. זה לא צריך להיות ככה.

יבול סמט, ייסד שותף ומנכ״ל riseup (צילום: דור עינב)

מהפכת הבנקאות הפתוחה בישראל, באה לטפל בדיוק במקרים כמו בנק יהב שמחזיקים בכוח אבסולוטי לגבי המידע של כולנו. חוק הבנקאות הפתוחה, שעומד לקריאה ראשונה בכנסת, ישנה את מאזן הכוחות בין הבנקים ללקוחות. לא סתם הוא מותקף עכשיו באופן אבסורדי בכנסת כדי לבטלו.

לשמחתנו ישנם חברי וחברות כנסת כמו עידית סילמן יו"ר הקואליציה (ימינה) ומיכאל ביטון (כחול לבן), שבאומץ לב יוצא דופן, מובילים את המאבק למען צמצום אי השוויון, ופתיחת אפשריות הצמיחה הכלכליות לכלל שכבות האוכלוסייה, ולא רק לחזקים.

במידה וחוק הבנקאות הפתוחה יעבור, זה יאפשר לכולנו לראשונה לנוע בחופשיות בין שירותים טכנולוגים מתקדמים בצורה מאובטחת, וליהנות ממוצרים פיננסים חכמים שיאפשרו לנו להשתמש במידע שלנו באופן יומיומי כדי להשוות מחירים בזמן אמת, להתייעץ עם מומחים שהאינטרס שלהם יהיה קודם כל ההצלחה שלנו, ולהתחיל לקבל החלטות שמותאמות אישית למשק הבית שלנו - וזו כבר תהיה מציאות של בנקאות מאפשרת.

העניין במהפכות הוא שהן גורמות לכולנו לעשות בחירה בין העולם החדש לעולם הישן. כבר היום יש בנקים, כמו דיסקונט ולאומי, שבחרו לא לחכות לחקיקה ולאמץ אליהם את הגישה החדשה של הבנקאות המאפשרת. דיסקונט ולאומי פתחו את הגישה, בצורה מאובטחת, לשותפים טכנולוגים חיצוניים ויחד התחלנו ליצור סביבה שבה חיי היומיום של מאות אלפי ישראלים וישראליות עומדים במרכז.

הגיע הזמן שהקדמה הטכנולוגית הזאת תשפיע בצורה חיובית גם על הכיס של כל הצרכנים בישראל, מכל שכבות האוכלוסיה. חוק הבנקאות הפתוחה הוא תחילתה של מציאות פיננסית חדשה. ואני מאמין שביחד, נוכל לגרום לזה לקרות.

יובל סמט הוא מייסד שותף ומנכ"ל riseup, לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיה של הבנק הדיגיטלי השוודי קלרנה, ממנהלי המוצר המובילים באירופה המתמחה בטכנולוגיה פיננסית. בין מובילי המאבק לחקיקת רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully