נכנסים למסגרת: כמה יוציאו ההורים על קוצר הראייה של הילדים?

קוצר ראייה (או בשמו הרפואי מיופיה) זוכה בעשורים האחרונים לתשומת לב מוגברת עקב הקצב המדאיג של עליה במספרי הילדים הסובלים מקוצר ראיה בגילאים שהולכים ונעשים מוקדמים יותר.

"הסיבות לעליה בשכיחות המחלה קשורות לאורח החיים המודרני במהלכו אנחנו מרבים להסתכל על מטרה קרובה (ספרים ומסכים) ומבלים משמעותית פחות שעות מחוץ לבית באור יום טבעי, דבר שגורם גם הוא לעליה בשכיחות קוצר הראיה", מרחיב ד"ר אוריאל שפירר מנהל היחידה למחלות עיניים בילדים ופזילה במרכז הרפואי וולפסון.

כמו בעולם, כך גם בישראל מדובר בתופעה המצויה במגמת עליה: "כבר היום, כמעט בכל בית שני בישראל לפחות אחד מן הילדים מרכיב משקפיים, כאשר הצפי הוא לעליה בשיעור זה בשנים הבאות" מרחיבה אורטל סבג אופטומטריסטית בכירה ומנהלת חטיבת מחקרים ב-CooperVision העולמית.

גם הקורונה תרמה להרחבת בעיית הראיה הגואה כאשר מחקר שנעשה בישראל לאחר שלושת הסגרים מצא החמרה של קרוב ל- 30% בבעיות הראיה של הילדים שנבחנו מול אותה התקופה בשנת 2019.

בשבוע שעבר שוב עלה נושא ראיית הילדים לכותרות כאשר ממשלת סין החליטה להגביל את שעות משחקי המחשב של צעירים סיניים לשלוש שעות בשבוע - דבר שמעבר למניעת התמכרות ועידוד השקעה בלימודים אמור להביא גם לירידה בבעיות הראיה בקרב צעירים: "מזרח אסיה היא המובילה בעולם בבעיות קוצר ראיה", מדגישה סבג.

"כ-90% מהילדים סובלים מבעיות ראיה, עם הבדלים משמעותיים בין אזורים כפריים לעירוניים - המצביעים על העובדה שמקור הבעיה איננו רק גנטי אלא קשור גם לסגנון חיים".

ילד ישראלי ממוצע צפוי להחליף בין 1-3 זוגות משקפיים בשנה בהתאם להתנהגות הילד ומידת המחויבות והיכולת שלו או שלה לשמור על תקינות המשקפיים.

קופות החולים בביטוחים המורחבים מסבסדות אומנם משקפי ראיה לילדים. מדובר במשקפיים בשווי של עד 600 שקל פעם בשנה עד גיל 18.

מחיר ממוצע של משקפיים לילדים כולל עדשות בעובי רגיל (לא דקות) ומסגרת נע בין 300-500 שקל, לא כולל מסגרות ממותגות - אז המחירים גבוהים יותר.

במידה והמספר משתנה לאורך השנה, אם המשקפים אבדו או נשברו - ההורים מממנים את רכישת הזוג הנוסף, כך גם במקרה של בחירה בעדשות דקות או עדשת מולטיפוקל אז צפוי לחצות הסכום את אלף השקלים.

גם הטיפול באטרופין - טיפות שנועדו על מנת לעצור את קצב עליית המספר ממומן חלקית. אטרופין בריכוז 0.01% הכלול בסל התרופות - נמצא פחות יעיל, ורופאים רבים כיום מעלים את המינון לריכוז - 0.05% שכרגע איננו בסל הבריאות.

בנוסף ישנם לא מעט ילדים שלא מרגישים נוח עם משקפיים - המגבילים את הילד מבחינת פעילות ספורטיבית, ובעלי נראות מודגשת, ומעדיפים עדשות מגע.

במקרה שכזה ישתנה המחיר בהתאם לבחירה בעדשות יומיות או חודשיות, עם או בלי צילינדר, ולפי החומר: סיליקון היידרוג'ל או היידרוג'ל. עדשות חודשיות ללא צילינדר יעלו להורים בסביבות 600 שקל לשנה ויותר במידה ובוחרים בעדשות יומיות טיפוליות שגם מתקנות ראיה וגם מעכבות את עליית המספר.

הזמינות הגבוהה של משקפיים ועדשות מגע כמו גם ניתוחי הלייזר שהפכו לפופולאריים בשנים האחרונות נותנים תחושה שזה לא כל-כך נורא להרכיב משקפיים. כמה שנים עם משקפיים או עדשות מגע, ניתוח לייזר עם ההתבגרות ונפתרה הבעיה. יחד עם זאת מגוון הפתרונות מתקני הראיה מעוורים אותנו, תרתי משמע, לעומק הבעיה.

"ראשית, רק כשני שליש מהמטופלים מתאימים לניתוחי לייזר להסרת משקפיים, השאר לא יכולים לעבור את הניתוח מסיבות שונות. שנית, ככל שהמספר גבוה יותר כך ישנו סיכוי גדול יותר לפתח מחלות עיניות ובהן היפרדות רשתית או גלאוקומה. ניתוח לייזר אומנם פוטר מהצורך בהרכבת משקפיים, אך איננו מוריד כהוא זה את הסיכון לפתח מחלות", מבהיר ד"ר שפירר.

"הסיכון להיפרדות רשתית במהלך החיים במי שיש לו קוצר ראיה גבוה הוא פי 12 מזה של אדם ללא קוצר ראיה, בעוד שהסיכון לפתח היפרדות רשתית במהלך החיים בבעלי קוצר ראיה נמוך (-2 למשל),הוא בסך הכל פי 3 מאדם ללא בעיות ראיה".

להבדיל ממגפת הקורונה - שלמרבה המזל השפיעה על בריאותם של ילדים באופן מינורי, מגפת קוצר הראיה הרבה פחות רחמנית כלפי בני ובנות הגיל הצעיר. "בעיית קוצר הראייה גדולה במיוחד אצל הילדים מאחר ובשנים בהם העין מתפתחת קצב גדילת המספר מידי שנה מהיר מאוד ויכול להגיע למספר ואף מספר וחצי בשנה", מרחיבה סבג, כאשר לרוב הגילאים בהם מצויה העין בשלבי התפתחות הינם בין 6-12.

כאשר מסתכלים ברמה העולמית על טיפולים בסיבוכים שנוצרים בעקבות קוצר ראייה וירידה בפרודוקטיביות, מגיעים למספרים אסטרונומיים של 1.7 טריליון דולר.

ההערכה היא שבעוד פחות מ-30 שנה מחצית מאוכלוסיית העולם תסבול מקוצר ראייה, אז עתידה המגיפה החדשה לעלות לכלכלה העולמית יותר מתקציבי הטיפול העכשוויים בהתקפי לב ובסרטן הריאות או בסרטן השד.

נתון מדאיג נוסף קשור לשינוי הדרמטי בפרופיל הסובלים מקוצר ראיה. "הקשר החשוב והידוע יותר הוא בין חינוך ושנות לימוד ובין התפתחות קוצר ראיה", מרחיב ד"ר שפירר. "לימוד רב יותר, ושנות לימוד רבות יותר הן גורם סיכון להתפתחות של קוצר ראיה.

מחקרים שפורסמו בשנת 2019 ובחנו בעיות ראיה בישראל הראו שלבוגרי החינוך החרדי ישנו שיעור גבוה יותר של קוצר ראיה לעומת בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, ולהם בעצמם יש שיעור גבוה יותר של קוצר ראיה לעומת בוגרי החינוך הממלכתי".

יחד עם זאת, מחקרים מן השנים האחרונות מצביעים דווקא על קשר בין מצב סוציו-אקונומי נמוך לבין בעיות ראיה.

מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת British Journal of Ophthalmology ובחן 5,711 ילדים בני 6 במערכת החינוך הבריטית מצא כי ילדים עם קוצר ראייה, לא רק בילו יותר זמן בפנים ופחות בחוץ מאשר ילדים שאינם קוצר ראייה אלא נמצאו בעלי אינדקס מסת גוף גבוה יותר והשתתפו פחות בספורט, עם השכלה אימהית נמוכה ומשתייכים למשפחות בעלות הכנסה משפחתית נמוכה.

בשל ממדי בעיית קוצר הראיה בקרב ילדים, מתבססת כיום גישה חדשה בתחום שנקראת 'ניהול מיופיה' או ניהול קוצר ראיה - כזו שנועדה לחסוך לא מעט בהוצאות הן ברמה הביתית והן ברמה המדינית.

הכוונה היא לנקוט במגוון אסטרטגיות שלא רק מתקנות ליקוי ראיה קיים אלא גם, ובייחוד בגילאים הצעירים - מונעות או מעכבות ככל הניתן את עליית המספר שמובילה לשלל מחלות הראיה בגיל מבוגר.

"גישת הטיפול העכשווית בקוצר ראיה כוללת טיפול משולב אשר נעשה על ידי טיפות אטרופין מדולל לעצירת או האטת קצב עליית המספר בשילוב עם משקפים לתיקון ראיה", מרחיב ד"ר שפירר. "בשנים האחרונות אנחנו מטפלים גם בעזרת עדשות מגע טיפוליות אשר גם מתקנות ראיה וגם עוצרות או מאטות את קצב גדילת המספר".

".

"בנוסף לאטרופין ועדשות מגע טיפוליות להאטת קצב גדילת המספר ישנם גם שינויים התנהגותיים שחשוב ליישם על מנת להאט את קצב גדילת המספר", מבהירה סבג "הפחתת שעות מסכים ויציאה החוצה. המחקר מדבר על מינימום של שעתיים ביום בהם הילד צריך לבלות בחוץ באור יום - דבר שבעבר נחשב לברור מאליו, והפך בילדות המודרנית למשהו שרופאים צריכים להזכיר להורים ולילדים את החשיבות שלו.